לפי ההערכות, המלחמה תימשך עוד זמן, והיא יוצרת מצבים לא פשוטים עבור משפחות שבהן ההורים גרושים. פנינו למומחים בתחום דיני המשפחה כדי להבין איך יש לפעול ואיך ניתן לצמצם סכסוכים בתקופה הרגישה הזו.
האם אפשר לדחות את תשלומי דמי המזונות במקרה שאני מגויס למילואים או מפונה מביתי ופרנסתי נפגעה?
ניתן להגיע להסכמות בין בני הזוג, או לפנות לבית המשפט במקרה של שינוי מהותי בנסיבות. עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה וירושה, מסבירה כי במקרה של יציאה למילואים השכר לא אמור להיפגע. לכן לא הגיע עד כה לבתי המשפט מקרה שבו, למשל, אמא ששוהה עם הילדים כל הזמן בעוד שהאב במילואים, מבקשת הגדלת מזונות באופן שיביא לידי ביטוי את העובדה שהיא המטפלת העיקרית בילדים.
עו"ד דניאל פרידנברג, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג, המתמחה בענייני ירושות וצוואות, מוסיף כי במקרה של קשיים כספיים אגב המלחמה, מומלץ לגבש הסכמות זמניות ולאשר אותן בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. "גורמי השיפוט והאכיפה ערים למצב הכלכלי הרגיש ולנזקים שנגרמו כתוצאה (ישירה או עקיפה) מן המלחמה, ולכן, בניגוד לשגרה - שבה ניתן לצדד בעיניים עצומות בפסקי דין למזונות ולפתוח בגינם תיקי הוצאה לפועל - בשעת מלחמה ניתן לצפות להתחשבות רבה מצד גורמים שיפוטיים, כמו גם להתחשבות בכך שלשכות ההוצאה לפועל עובדות במתכונת מיוחדת. באותה הנשימה חשוב להבהיר כי המלחמה איננה תירוץ להתחמקות מאחריות לתשלומי מזונות, וכל מקרה יידון לגופו".
עו"ד דניאל פרידנברגאוראל כהןמה עושים כאשר אחד ההורים מבקש לצאת מהארץ עם הילדים בתקופת המלחמה וההורה השני מתנגד?
בתי המשפט עוסקים בימים אלו בבקשות רבות של אחד ההורים לאפשר את יציאת הילדים מהארץ לתקופת המלחמה, ללא הסכמת ההורה השני. עו"ד רות דיין וולפנר מציינת: "מהניסיון בשטח עד כה, אם ההורה השני מתנגד – בתי המשפט אינם מאפשרים את הנסיעה ואינם מוכנים לקבל החלטה שקובעת שמדינת ישראל היא מקום מסוכן".
הגרוש לקח את הילדים לחו"ל בתחילת המלחמה ומסרב לשוב בגלל המצב. מה לעשות?
עו"ד דיין וולפנר מסבירה כי סירוב להשיב את הילדים לארץ לאחר תקופת השהייה המוסכמת בחו"ל, נחשב לחטיפתם על פי אמנת האג, ויש לפעול בעניין זה באופן מיידי. "אינני מכירה מקרה שכבר נדון בנסיבות אלו, אך יש חשש משמעותי שבית המשפט במדינה שבה שוהים הילדים ימנע את חזרתם לארץ בטענה שמדינת ישראל היא מקום מסוכן. לכן, במקרה של חשש כלשהו, חובה לדרוש ערבויות להשבת הילדים ולהסדיר את העניין באופן משפטי ברור". בהליכים לפי חוק אמנת האג ניתן להסתייע בנציגי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, שהוסמכה על ידי היועץ המשפטי לממשלה כרשות המרכזית לעניין זה.
עו"ד רות דיין וולפנרענבל מרמריהאם ניתן לשנות באופן זמני את חלוקת זמני השהות עם הילדים לנוכח המלחמה?
ניתן לשנות בהסכמה, או שלעיתים המציאות כופה שינוי, כמו למשל כאשר אחד ההורים במילואים ומבקש לשנות את ההסדרים בהתאמה ליציאותיו הביתה. סביר להניח שבית משפט יאשר שינוי כזה. עו"ד דיין וולפנר: "אני ממליצה מאוד לגלות גמישות בתקופת המלחמה ולהימנע ממחלוקות בעניין זה, שיוצרות לחץ נוסף על הלחץ שממילא כולנו נמצאים בו". עו"ד פרידנברג מציין כי בהיעדר הסכמה יש לפנות להכרעה של הערכאה השיפוטית המתאימה, שככל הנראה תיעזר בגורמי המקצוע של המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.
מה עושים אם בביתו של ההורה השני אין מרחב מוגן למקרה של ירי רקטי?
מאחר שבחלק ניכר מהבתים בישראל אין ממ"ד, יש פתרונות אחרים, כגון חדר מדרגות או מקלט, ולכן לא אמור לחול שינוי בהסדרי השהייה, אלא אם ההורים מסכימים ביניהם בעניין זה. עו"ד דיין וולפנר: "הורים רבים שמים בעת המלחמה את טובת הקטינים לנגד עיניהם ומסכימים לערוך שינויים בהסדרים, כך שהילדים ישהו יותר זמן בדירה מוגנת יותר, או באזור פחות מטווח".
עו"ד פרידנברג מוסיף כי זמני שהות שנקבעו בפסק דין חייבים להתקיים כסדרם, אלא אם ההורים מצליחים לגבש ביניהם הסכמה זמנית אחרת. "במרבית המקרים יהיה נכון לקיים הידברות מסודרת בין ההורים, כדי למצוא את המסגרת הנוחה ביותר שתבטיח את שלום הילדים וההורים, מבלי לפגוע באיכות הקשר ההורי".
בגן של הילדה שלנו אין ממ"ד. הגרוש שלי בעד לשלוח אותה לגן ואני מתנגדת. מה הדין?
עו"ד דלית יניב מסר, מומחית לדיני משפחה: "רוח התקופה מייצרת סוגיות חדשות שבתי המשפט טרם נדרשו להן. עם זאת, סביר להניח שבמקרה זה בית המשפט יפסוק כי במידה שהתירו באזור מגוריכם לקיים לימודים, טובת הילדה היא אכן לחזור לפעילות בגן ולשמור על שגרה. על פי הנחיות פיקוד העורף הפעילות בגן צריכה להתקיים במרחב מוגן. אם אין בו מרחב מוגן הוא יכול להצטרף לגן סמוך שיש בו מרחב מוגן. מאחר שלא ברור כמה זמן תימשך המלחמה, לא מעשי להשאיר את הילדה בבית עד אז".
אחד ההורים גויס בצו 8. מה המחויבות של ההורה השני לגבי הקשר עם הילדים?
ההורה שלא גויס יצטרך למלא את חובתו ואחריותו ההורית לדאוג לילדים בהיעדרו של ההורה המגויס, אם כי בהחלט ראוי שההורה המגויס יעמיד סיוע מטעמו, ככל שהדבר אפשרי, כמו למשל קרובי משפחה (סבים וסבתות). "העדיפות הלאומית מחייבת תמיכה למגויסי ומגויסות המילואים ומצופה כי כל ההורים, אלה שמגויסים ואלה שלא, יגיעו להבנות שישרתו את טובת הילדים עד כמה שאפשר", מציין עו"ד פרידנברג.
שמעתי שבתי המשפט נסגרו בצו חירום של שר המשפטים. למי פונים במקרה דחוף?
בתי המשפט פועלים במתכונת חירום. צו החירום של שר המשפטים נקצב מראש לתקופה של שבוע ימים ומתחדש מעת לעת, אולם בכל מקרה זה לא מונע הגשת בקשות לסעדים דחופים רבים ומגוונים שפורטו בצו החירום - ובמקרים שכאלה בתי המשפט לענייני משפחה עובדים במלוא המרץ.
עו"ד פרידנברג מציין כי לעומת בתי המשפט האזרחיים, בתי הדין הרבניים (למעט בתי דין בודדים מאוד שנסגרו באופן זמני בלבד בשל קרבתם הגיאוגרפית לאזורי לחימה) חזרו למתכונת עבודה שוטפת.
