סמ"ר א', לוחם ביחידת יהל"ם, נכנס ללחימה בעזה כשעל האפוד שלו תלוי המכתב שקיבל מהראל לייטר בן השמונה: "תודה שאתה שומר עלינו, ותזכור תמיד שאתה עושה את זה בשביל כולנו ובשביל כל עם ישראל. אבא שלי גם נמצא שם". מה שהוא לא ידע, זה שרס"ן (מיל') משה לייטר, אבא של הראל, לוחם בגדוד 551, נמצא כמה עשרות מטרים ממנו - ונהרג באותו היום כתוצאה ממטען שהתפוצץ סמוך למסגד.
"כמה ימים לפני שנכנסנו לרצועה הגיע אלינו לצוות משלוח מיוחד של מכתבים ועוגיות מילדים", סיפר סמ"ר א', "אלה מכתבים שמאוד כיף לקבל, במיוחד בימים כאלה שאתה מנותק מהחדשות ומהכול, זה נותן הרגשה של חיבור, ושלא רק אשתך ואמא שלך דואגות לך".
המכתב של הראל ריגש אותו במיוחד והוא שמר אותו בווסט שלו. "ואז נכנסנו לפשיטה בצד המערבי של הרצועה. זו הייתה פעילות באור יום ולא צריך להיות סמוי, אז שמתי את המכתב על הגב שיגן עליי, חצי בצחוק חצי ברצינות.
"כשיצאנו ראינו חילוץ פצועים מאירוע קשה שהיה בבית חנון, בצד המזרחי. כשהגיע השם של משה, ישר קפץ שם המשפחה שלו. הסתכלתי במכתב וראיתי שזה באמת אותו שם משפחה, והרי הוא גם כתב שאבא שלו שם".
לאחר בירור מול המוסד החינוכי שבו לומד הראל, התברר לסמ"ר א' שהחשש שלו מוצדק - זה אבא של הראל שנפל. הוא החליט לפגוש אותו: "הרגשתי שאני צריך להגיע אליהם ולהגיד תודה באופן אישי. פחדתי לפני שהגעתי לשבעה, כי אף פעם לא ניחמתי ילד. אבל כשישבתי איתם וסיפרתי את הסיפור שלנו, הבנתי כמה הוא חכם ואיזה משפחה חזקה זו.
"הראל הפתיע אותי עם כמות הידע שלו, הוא בוגר בצורה מפתיעה. שאל שאלות קשות, אבל מתוך הבנה. ישבתי גם עם סבא וסבתא שלו, וסיפרתי מה אנחנו עושים, מה התפקיד של היחידה, וגם למה רציתי לבוא. זו הייתה שיחה הרבה יותר ארוכה ממה שחשבתי, בסוף גם הצעתי להם לבוא ליחידה לסיור אישי".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.11.23
