כשבני העדה הדרוזית רוצים לספר על תרומתם לביטחון המדינה, כל מה שהם צריכים לעשות זה להציג את כיתה א' בבית הספר היסודי אלמסאר בדלית אל-כרמל: האבות של לא פחות מ-18 מתוך 28 תלמידי הכיתה משרתים בימים אלה בצה"ל, חלקם בשירות קבע ואחרים במילואים.
"זה מצב מאוד מאתגר", אומרת מייסון פחראלדין, מחנכת הכיתה, "אני מורה 12 שנים, וזו הפעם הראשונה שאני חווה בעצמי משהו כזה. כבר בתחילת המלחמה גיליתי שיש לא מעט הורים מגויסים ועשיתי לעצמי הכנה רגשית לגבי מה שאני צריכה לעשות כשנחזור לשגרה מלאה. כשחזרנו לכיתה היה לי חשוב לשוחח עם התלמידים על המצב, הרגשות שלהם ועל הקשיים".
פחראלדין, השייכת לקהילת "מחנכות לשם שינוי" של קרן משפחת ליאון, הפועלת לקידום מעמד המחנכות בישראל ולשוויון הזדמנויות בחינוך, מספרת כי "הילדים בכיתה חשופים לכל. הם יודעים מי בעדנו ומי נגדנו. חרף גילם הצעיר הם מעורבים לגמרי במה שקורה. אני מנסה להנגיש להם תכנים הולמים. כך, למשל, הבאתי את אביו של אחד הילדים, שעובד בהנדסה אווירית, כדי שיסביר לילדים איך כיפת ברזל מגינה עלינו. בכל יום אני נותנת להם שעה לציור חופשי ומאפשרת להם לבטא את עצמם באופן הזה. אם יש בציורים סימנים מדאיגים, אני משתפת את ההורים כדי שנבדוק ביחד מה קורה".
קראו עוד:
התקופה מספקת רגעים יוצאי דופן. "היו לי שני אבות שחזרו מהצבא וביקרו בכיתה בהפתעה אחרי חודש שלא ראו את ילדיהם. זה היה מאוד מרגש", היא מספרת, "לאחד מילדי הכיתה יש אבא ושני אחים שמגויסים עכשיו, וזה לא קל. חשוב לי להיות מאוד קשובה לילדים, לצרכים שלהם, לרגשות שלהם וגם להתפרצויות שלהם. איתרנו את המצבים הכי קשים ונתנו בבית הספר מענה רגשי. יש כאלו שגם הופנו לטיפולים מחוץ לבית הספר. אני מנסה להתאים את עצמי לכל ילד, להבין אותו, וגם את האמא שמתקשרת אלי ואומרת לי: 'בעלי בצבא, יש לי שלושה ילדים בבית, אני לא יכולה להכין שיעורים עם הבן שלי'. אני אומרת לה, 'בסדר, אל תעשו'. העיקר שתהיה רגועה בבית, שלווה ושמחה".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.12.23
