הפערים בהישגים הלימודיים בין תלמידי הפריפריה לאלה שבמרכז הארץ אינם סוד עבור מערכת החינוך. למרות ניסיונות לצמצם אותם, המלחמה הובילה לשינוי של המציאות ולתוצאות קשות שחורגות מציונים במבחנים.
חוקרי מרכז הידע של המכללה האקדמית תל-חי ואשכול רשויות גליל מזרחי מתריעים כי הפערים בין מרכז לפריפריה, זו הצפונית ביותר במדינה, בקריית שמונה ויישובי הסביבה, מתרחבים עוד יותר במהלך המלחמה – ויהיו לכך השלכות קשות על התלמידים ביום שאחרי.
5 צפייה בגלריה
yk14045206
yk14045206
הפערים מתרחבים
(צילום: קובי קואנקס)
כך, למשל, מנתוני מרכז הידע עולים פערים בין מרכז לפריפריה בשיעור מקבלי תעודת בגרות איכותית המתבססת על 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות פיזיקה ו-5 יחידות אנגלית. שיעור הניגשים ל-5 יחידות מתמטיקה ב-2016, בממוצע ארצי, עמד על 11%, ובצפון על 9%. ב-2018 הפער התרחב והממוצע הארצי עמד על 15.4% ואילו בצפון 12.7%. בשנת 2022 גדל עוד יותר הפער: ממוצע ארצי 16% מול 12% בלבד בצפון.
גם בנוגע לבגרות באנגלית קיים פער, שנשמר לאורך השנים: ב-2016 כ-28% מקרב תלמידי ישראל ניגשו ל-5 יחידות אנגלית, ובצפון רק 23%. ב-2019 עלה הנתון הארצי ל-36%, אך הפער נשמר ובצפון עמד אחוז הניגשים על 31%. ב-2023 הנתון הארצי עמד על 42%, בעוד בצפון 37%.
כאשר בוחנים את בעלי התארים האקדמיים בצפון לעומת הממוצע הארצי, מתגלה גם כאן פער עקבי: ב-2017 עמד הממוצע הארצי בגילי 55-35 על 29%, בעוד בצפון על 20% בלבד. ב-2019 הממוצע הארצי היה 28% ואילו בצפון 22%. ב-2023 עלה הנתון הארצי ל-31%, ובקרב תושבי הצפון ל-25.6%.

אין ודאות

ד"ר יעל גרינשטיין, מהפקולטה לחינוך והוראה באקדמית תל-חי, מסבירה כי הפערים בהישגים הלימודיים בין הפריפריה למרכז בולטים לאורך השנים והם תוצר של מיעוט בהזדמנויות חינוכיות בפריפריה. אלה נובעים בין היתר ממאפיינים גיאוגרפיים של ריחוק ובידוד, מיעוט אוכלוסייה יחסי שמוביל לרמת השקעה נמוכה יותר, ותפיסות כלליות של שאיפה נמוכה יותר למצוינות.
"המצב המתמשך של המלחמה הוביל לחסכים משמעותיים בקרב תלמידי הפריפריה, שכבר באים לידי ביטוי ואף יבואו לידי ביטוי בשנים הקרובות בפער הולך וגדל בזכאות לבגרות בכלל ובמקצועות יוקרתיים בפרט", אמרה ד"ר גרינשטיין. "הפינוי וההישרדות כללו לעיתים מעברים של מקומות מגורים והחלפה בבת אחת של כל המסגרות שאליהן השתייכו. כל זה גבה מחיר רגשי וחברתי שלא איפשר זמינות ללמידה. לצד כל אלה, מסיבות שונות של היעדר מבנים, זמינות מורים והנחיות פיקוד העורף – רבים מהתלמידים למדו רק ארבעה ימים בשבוע, בהיקף מצטבר של 12 עד 16 שעות ברוטו בלבד".
5 צפייה בגלריה
yk14045322
yk14045322
''המצב המתמשך של המלחמה הוביל לחסכים משמעותיים''. ד"ר יעל גרינשטיין
(צילום: המכללה האקדמית תל חי)
ד"ר גרינשטיין מסבירה כי מקצועות מתמטיקה ואנגלית הם לימודים של שפה, שדורשים את המאפיינים ההפוכים מאלה שנוצרו: ודאות, עקביות, התמדה, השקעה של שעות הוראה, מתן עזרה פרטנית לפי הצורך, איתור רמות למידה והתאמת ההוראה או המסגרת הכיתתית. "נזקי המלחמה שעוד נמשכת", היא אומרת, "לא יתוקנו אפילו במשך שנה, אבל תהליכים מרפאים ומתוכננים היטב עשויים להציל חלק מהתלמידים שלנו בפריפריה".
לדבריה, חשוב ליצור עקביות ויציבות של יום לימודים מלא שכולל גם הפוגות חברתיות. גרינשטיין טוענת שיש צורך בהקצאת תקציבים ומתן מענקים משמעותיים למורות ולמורים מסביבת הפריפריה ומסביבות אחרות לצורך עבודה מועדפת בבתי ספר.

יש כאוס

במקביל, ממחקר שערכה לאחרונה היחידה ללימודי שדה בחוג לעבודה סוציאלית בתל-חי, בראשותה של ד"ר אביבה זריהן ויצמן, בהשתתפות 218 הורים מקריית-שמונה הפזורים בכל הארץ, עולה כי יותר מ-40% מהילדים המפונים לא הגיעו בשנה האחרונה באופן יומיומי לבית הספר. "מצבם של התלמידים המפונים מקריית-שמונה ומיישובים נוספים בצפון מדאיג מאוד", אומרת זריהן ויצמן, "מדובר בתהליכים המעידים על ניתוק חברתי ונשירה סמויה, שיעמיקו את הפערים בחינוך ויפגעו בהישגים הלימודיים".
5 צפייה בגלריה
yk14045323
yk14045323
''המצב מדאיג מאוד''. ד"ר אביבה זריהן ויצמן
(צילום: המכללה האקדמית תל חי)
עמרי לרנר, תושב כחל בצפון ואב לשלוש בנות, אומר שעד השנה שעברה "הפערים היו תוצאה של הזנחה מתמשכת של הפריפריה והתבטאו בפחות מגמות ומקצועות, פחות העשרה ופחות איכות במקצועות הליבה. השנה האחרונה יצרה שינוי דרמטי לרעה. המסגרות החינוכיות פעלו באופן חלקי, עם מורים מתחלפים וללא למידה משמעותית. הבת הגדולה שלי, שעולה לכיתה י"א, למדה בין רבע לשליש ממה שהייתה אמורה ללמוד לבגרות במתמטיקה. משפחות מפונות נדדו בכמה מקומות ובכל פעם נוצר גם מעבר של מוסדות חינוך".
5 צפייה בגלריה
yk14045324
yk14045324
תנאים בלתי אפשריים. עופר בן צבי ובתו מעיין
(צילום: אלבום ביתי)
עופר בן צבי מכפר בלום, אב למעיין, תלמידת כיתה ז', מודאג מאוד, גם בשל המצב הביטחוני. "הפערים שנוצרו הם קטסטרופליים", הוא אומר, "התנאים בלתי אפשריים. התלמידים מקבלים פחות שעות לימוד, וזה בתנאי שהכל בסדר והם לא צריכים לרוץ למקלטים. באחד המקרים נפלו כטב"מים מאות מטרים מבית הספר. הילדים לחוצים ולא כל כך רוצים ללכת לשם. יש גם נשירה של תלמידים שהרימו ידיים ולא הולכים ללמוד. בכלל, אין פעילויות בחוץ. ויש גם מחסור במורים. חלק מהם מפונים בעצמם. המצב מייאש. יש תחושה שלא אכפת לאף אחד".
פורסם לראשונה: 00:00, 20.08.24