"בעלי גויס ב-7 באוקטובר ומאותו הרגע הבן שלנו השתנה ב-180 מעלות", מספרת ט', אמא ממרכז הארץ. "התחילו בעיות בבית הספר: חוסר הקשבה, הפרעות במהלך השיעורים, אירועי אלימות. הבן שלי מפחד שאבא שלו לא יחזור.
"באירוע האלימות השני קיבלתי שיחת טלפון שהילד מושעה. ההשעיה נפלה על יום הזיכרון לחללי צה''ל. זה היה שוק. כששאלתי מדוע להשעות ביום כזה ילד שאבא שלו במילואים, קיבלתי תשובה ש'זה גם ככה לא יום לימודים וייצא טוב שהילד לא יפסיד חומר'. לא הייתי מסוגלת להתמודד עם האטימות. איך מנהלת בית ספר מקבלת כזו החלטה בזמן שהאבא של הילד הזה מגן על המדינה, כשהיא יודעת שהפחד של הילד זה שאבא שלו לא יחזור".
אותה אמא אינה היחידה שחוותה תסכול מהסוג הזה. מעל מאה אלף אבות ואמהות משרתים במילואים חודשים ארוכים מאז 7 באוקטובר. ילדיהם מתמודדים עם חרדות, דאגות וגעגועים, רבים מהם חווים נסיגה ובעיות תפקודיות המחייבים תמיכה והכלה.
אולם, למרות הסולידריות והכרת התודה בחברה למשרתי המילואים, דווקא ילדי המילואימניקים חווים ברבים מבתי הספר חוסר התחשבות, ניכור, ענישה והתעלמות. חברות פורום נשות המילואימניקים, שהוביל מאבק להכרה ומתן מענה ותמיכה בילדים, שבות ומתריעות ערב פתיחת שנת הלימודים החדשה על הפגיעה בילדיהן והתעלמות מהנחיות ברורות של משרד החינוך.
חברות הפורום חושפות פגיעה קשה ברבים מהילדים שהוריהם במילואים, כולל הרחקת תלמידים מבית הספר, ותובעות ממשרד החינוך לאכוף את הנחיותיו ולמנוע פגיעה בילדים גם השנה.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל פירסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל מחייב לבתי הספר בחודש פברואר, שנועד לתמוך בתלמידים ובמשפחות ולמזער ככל הניתן את השלכות היעדרות ההורה בגין המלחמה. החוזר מנחה לתת מעטפת לימודית, רגשית וחברתית לתלמידים שהוריהם נעדרים מהבית בשל המלחמה ומשרתים במערך המילואים או קבע , לתמוך בתלמידים ובמשפחות ולמזער ככל הניתן את השלכות היעדרות ההורה.
"נכון להיום, לאחר כעשרה חודשי לחימה, כשבני/בנות זוגנו נלחמים בחזית ואין שום צפי לסיום, נוכחנו לראות שהחוזר עדיין לא הוטמע, ורבים ממנהלי ומנהלות בתי הספר והגנים אינם מכירים את פרטיו", מדגישות שחף אוחנה בר-חן ורותם לוי, ממובילות "פורום נשות המילואימניקים".
"ילדי המילואים מרגישים בחסרונו של ההורה במילואים. חלקם חווים מצוקה, חרדה וחששות מתמשכים המובילים לקשיים רגשיים, פדגוגיים וחברתיים, אחרים חשים געגוע עז וחסר", הדגישו. הן הציעו למשרד החינוך להשתתף בימי היערכות בבתי הספר המתקיימים בימים אלה ולהסביר למורים את ההשלכות על ילדים שהוריהם במילואים, אך לא נענו.
"לקראת סוף שנת הלימודים הודיעו לי שהבן שלי, שעולה לכיתה ב', מושעה מחר מהיום למחר", סיפרה אם שבעלה משרת במילואים ברצף מ-7 באוקטובר. "הם טענו שהבן שלי מושעה בשל אלימות חמורה, אך בבדיקה עם גורמים בבית הספר התברר שזה לא קרה. בית הספר התעקש על השעיה גם כשהסברתי שאני עורכת דין עצמאית, יש לי דיון בבית המשפט ולא אוכל לקחת איתי לשם ילד בן שש. באותו בוקר התייצבתי בבית הספר והודעתי להם שהילד נשאר. ההתנהלות של בית הספר חסרת התחשבות בעובדה שבעלי במילואים".
אם לארבעה ילדים מדרום הארץ, שבעלה משרת במילואים שמונה חודשים, מספרת שאחת מבנותיה, העולה לכיתה ח', מתמודדת עם הפרעת קשב וריכוז וחרדות. "בית הספר הודיע לי שהיא לא תמשיך בשנה הבאה בבית הספר. הטענה היא שהיא לא התקדמה לימודית מספיק במהלך השנה, שיש משבר אמון מולנו כהורים, שלא היינו מספיק משמעותיים במהלך השנה ושזה לא לטובת הכלל להשאיר אותה כי זה מקשה על העברת שיעור בכיתה. הבת שלי מסייעת לי בתקופה שבעלי במילואים בטיפול באחים שלה ובתפקוד הבית. איך מצפים מילדה שמתפקדת כהורה משני, שמתמודדת עם היעדרות הורה וחרדה, להתקדם לימודית. הילדה לא צריכה לשלם מחיר על כך שאבא שלה שם את טובת המדינה לפניה".
שחף אוחנה בר-חן, "פורום נשות המילואימניקים": ״לצערנו ילדי המגויסים עדיין שקופים עבור הצוותים החינוכיים גם לאחר עשרה חודשי מלחמה. אך לא מאוחר מדי. אנו קוראות לאתר את ילדי המילואימניקים ולהעניק להם מענים רגשיים, תגבור וסיוע לימודי, הקלות במבחנים, ובראש ובראשונה - העצמה וחיזוק של הילדים על היותם חלק מהמשפחות שנושאות בזכות ובנטל. החוסן בעורף הוא התנאי לחוסן בחזית״.
ממשרד החינוך נמסר כי המשרד מייחס חשיבות עצומה לרווחתם של תלמידים שהוריהם משרתים במילואים. לאור זאת, הפיץ המשרד חוזר מנכ"ל, המנחה להעניק להם מענים בהתאם לצורך. עם פתיחת שנת הלימודים, המשרד יחדד שוב את הנחיות החוזר לכל בתי הספר וגני הילדים, כדי לוודא שהן הוטמעו.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.08.24
