קרוב לשני מיליון ושש מאות אלף ילדים ובני נוער מגיל גן ועד כיתה י"ב ישובו ב-1 בספטמבר לגנים ולבתי הספר ברגל, בהסעות, באופניים או קורקינט, יחצו מדי יום כבישים וצמתים סואנים ויהיו חשופים לסכנות הדרך.
לקראת פתיחת שנת הלימודים ממפה דוח ANYWAY של ארגון "נתון לשינוי", אשר נוצר בשיתוף "אור ירוק", את מידת הסכנה שיש לתלמידים בערים השונות ובמוסדות החינוך הספציפיים. זו השנה השביעית שהדוח מתפרסם וחושף את מספר הנפגעים הצעירים בסביבת מוסדות לימוד בכל הארץ לאורך פרק זמן של חמש שנים. באתר הדוח אף ניתן להזין שם של כל מוסד לימודים ברחבי הארץ ולבדוק כמה תאונות אירעו בסביבתו, כמה הן היו חמורות, מה רמת הסיכון בכבישי האזור ועד כמה יש צורך לנקוט משנה זהירות.
1 צפייה בגלריה
אזור מוכה תאונות דרכים בירושלים. "חייבים תוכנית ארצית לריסון המהירות בסביבת מוסדות חינוך"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בחמש השנים האחרונות, 2019‑2024, נפגעו 5,953 ילדים ובני נוער בתאונות סביב מוסדות החינוך ברחבי הארץ. 31 מתוכם נהרגו, 452 נפצעו קשה, 5,470 נפצעו קל. למרות שמדובר במספר גבוה, חלה ירידה בכמות התאונות הכוללת לעומת חמש השנים שלפני כן, 2014‑2019, אז נפגעו 7121 ילדים. האם זו בשורה טובה? לא ממש, כך טוענים עורכי הדוח, שמסבירים כי יש לקחת בחשבון את העובדה שבזמן סגרי הקורונה נצפתה ירידה של עשרות אחוזים בכמות הנפגעים כי כולם היו בבית, וגם לעובדה שחלק גדול מכבישי הדרום והצפון סגורים מאז אוקטובר 2023 יש השפעה על המספרים.
נתון מטריד במיוחד הוא מספר הנפגעים בתאונות של קורקינטים חשמליים. 502 ילדים נפגעו בתאונות שבהן כלי התחבורה הזה היה מעורב, לעומת 84 בלבד בשנים 2014‑2019. נכון, גם הפופולריות של הכלי הזה עלתה, אבל גם באופניים חשמליים נוסעים יותר ושם התמונה שונה לגמרי: רק 719 נפגעים בתאונות בחמש השנים האחרונות לעומת 1,075 בחמש השנים שלפני כן.
עורכי הדוח אף הקדישו חלק לשינוי שחל ביישובים השונים בין שתי התקופות, אשר משקף במידה רבה את מידת ההשקעה של כל רשות בניסיון לצמצם את מספר התאונות. לפי הציון המשוקלל שהוענק לכל רשות – אשר נקבע על פי כמות התאונות, מספר הנפגעים וחומרת הפגיעות, וככל שהמצב גרוע יותר כך גם הוא עולה – בבאר-שבע נרשם השיפור הגדול ביותר, ירידה של 72 אחוזים בציון. ערים נוספות שבהן חל שינוי ממשי לטובה הן ראשון-לציון, חיפה, בת-ים, חולון ורמת-גן. שיפור מתון יותר חל בבני-ברק, תל-אביב, אשקלון, נתניה ופתח-תקווה. היכן הידרדר המצב? בית-שמש בראש, עם עלייה של 67 אחוזים בציון, ואחריה רמלה, ביתר-עילית, רחובות, לוד ואשדוד.
למרות שגם אצלה חל שיפור בחמש השנים האלה לעומת קודמותיהן, ירושלים עדיין מחזיקה בציון הגבוה ביותר במדד המשוקלל של תאונות דרכים ליד מוסדות חינוך. אחריה בדירוג תל-אביב, בני-ברק, אשדוד ופתח-תקווה. כמובן שלהיקף האוכלוסייה בכל עיר יש כאן משמעות גדולה.
הדוח גם מציין מתחמי בתי ספר מועדים לפורענות. בהם מקבץ מוסדות בית-יעקב-מרגלית בירושלים; מקבץ עטרת שלמה בארה"ק בבני-ברק; מקבץ ישיבת חכמי לובלין בבני-ברק; מקבץ תיכון אורתודוקסי ברמלה; מקבץ אלראזי בלוד; מקבץ שובו-מעורב בתל-אביב; ומקבץ ישיבת שערי דעה במודיעין-עילית.
גל רייך, מוביל הפרויקט, אומר ש"היפגעות צעירים בסביבת בתי הספר היא רק ביטוי אחד לשנה הגרועה ביותר מזה 20 שנים בבטיחות בדרכים. מדינת ישראל מוכרחה לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית, מתוקצבת ומקיפה, שבסיסה אימוץ 'חזון אפס' תאונות. זה לא רק מוסרי ויציל חיי אדם, זה גם יחסוך למשק הישראלי 17 מיליארד שקלים בשנה".
עתליה אלון, מנהלת המחקר והפיתוח של “נתון לשינוי” אומרת ש"מדינות אשר אימצו את 'חזון אפס' הוכיחו שניתן תוך 10 שנים להפחית בכמעט חצי את כמות ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים. זה דורש מנהיגות אמיצה ותקצוב ראוי".
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת "אור ירוק": ”תוצאות המחקר צריכות להוות את מפת הדרכים בדרך לטיפול יסודי ומעמיק בסביבת מוסדות החינוך. זוהי קריאת השכמה עבור ראשי וראשות הערים. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים וברשויות המקומיות חייבים להכין תוכנית ארצית מקיפה לריסון ומיתון המהירות בסביבת מוסדות חינוך ולוודא כי מעברי החציה צבועים, ישנו מפרץ הורדה וקיימים מעקות בטיחות בפתח בתי הספר אשר ימנעו ירידה אל הכביש".
ביצירת הדוח השתתפו בהתנדבות מיכל אורן, כרמל פרדיס, זיו הרפז, דניאל שלי, בר קלמי ודרור רשף.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.08.24
