בשיתוף "הגיע זמן חינוך" מבית קרן טראמפ לחינוך
אחת התובנות החשובות ביותר בעקבות האירועים שפוקדים אותנו לאחרונה, אשר היתה נכונה תמיד אך מקבלת משנה תוקף, היא שכל אדם לכשעצמו הוא חשוב וחיוני. בכל הנוגע לאנשי חינוך, מורים ומורות, מנהלים ומדריכות, האמירה הזו חזקה פי כמה וכמה. כל מורה שנכנסת לכיתה היא מנהיגה פוטנציאלית שיכולה לשנות את החיים של אנשים אחרים. טענה זו נכונה ביומיום, ונכונה פי כמה במציאות החירום הנוכחית. זו אחריות עצומה, ואנחנו מתנצלים אם האמירה הזו עלולה להוביל לתחושה של אי נוחות או 'ציפיות מוגזמות' מצד אנשי חינוך, אך הבחירה האם לקחת מנהיגות או לא מונחת על כתפי האנשים הממלאים את התפקיד.
מהי המשמעות של להיות מנהיג.ה חינוכי.ת?
להבין שאנחנו מי שנמצא שם עבורם
למערכת החינוך יש תפקיד חשוב וחיוני, אך בשורה התחתונה המורים והמנהלים הם מי שמוציא לפועל את תהליך החינוך. נקודת המוצא של כל מורה היא שאם היא זו שנפגשת עם התלמידים ומונתה לתפקיד – המשמעות היא שהיא האדם שהכי טוב ונכון להיות שם, ועליה לעשות בכל נקודת זמן את הצעד החינוכי הטוב ביותר שהיא באמת ובתמים מאמינה בו. אי אפשר להיות מנהיג חינוכי או מנהיגה חינוכית מבלי לאמץ את ההנחה הזו.
אנשי חינוך הם אחד האמצעים החשובים ביותר המשקפים לילדים את החברה הבוגרת. יחד עם ההורים והמשפחה, הם הדמויות שהילדים עשויים לראות בתור מייצגים ל'מהו אדם בוגר בחברה', ובין אם אנחנו אוהבים את זה או לא, בין אם הם 'מתנהגים יפה' או מורדים – הם לומדים מהעניין. דוגמה אישית של מורים ומורות עובדת גם בלי שנתכוון לכך – מתי הילדים רואים מורים מתפקדים, ומתי לא? מהן הבעיות שהם מתייחסים אליהן, ומאילו בעיות הם מתחמקים? מתי הם לוקחים אחריות ומתי מתחמקים ממנה? מתי הם מקשיבים לתלמידים ועשויים להודות בטעות, ומתי הם נאטמים ו'כופים' את הדרך שלהם על הילדים?
גבורה חינוכית מתחילה מהמוכנות ליישם גם מה שלא נוח לנו
להוציא לפועל חינוך טוב היא משימה לא קלה. מדובר בתהליך תובעני ומתיש. כדי לעשות זאת צריך להיות מוכן להיכנס לקונפליקט מול התלמידים והתלמידות, מוכנות לדבר עם הורים כועסים או לא מתפקדים, לשאול ילד על מה שעובר עליו ולדעת שבחלק מהמקרים אין לנו את הכלים להתמודד עם התשובה או להציע עזרה, ליזום פעילות חינוכית ניסיונית גם בלי גיבוי מהמנהל\ת או המפקח\ת ובלי גמול על ההשקעה העודפת (ואפילו בלי להיות בטוחים שזה בכלל יצליח), לחשוף את עצמנו, את העמדות והערכים שלנו, גם אם נספוג ביקורת על כך. אנשי חינוך נמצאים בכל יום מחדש מול החלטות המחייבות אותם לקחת סיכון ולהעז, והם יכולים לבחור בדרך הנמנעת מסיכון ומאפשרת להם 'לזרום', או להיכנס למסלול שאין לדעת מה יהיו המכשולים ומה היקף ההשקעה והמאמץ הנדרשים.
מנהיגות חינוכית נמצאת ביחסים
אירועים ותקופות כמו אלו שאנחנו חווים כיום, או מה שעברנו בתקופת הקורונה, מלמדים אותנו שהבסיס לחינוך הוא מערכת היחסים. מול העמיתים, הקהילה ובעיקר עם התלמידים. כאשר אנחנו מגלים פתאום שאין לנו מספיק זמן לעמוד בכל המטרות האחרות, החינוך עובר 'הפשטה' לליבה החשובה ביותר- זו אשר מוגדרת ומתקיימת דרך יחסים.
איך מיישמים את זה בפועל?
אחת הפרקטיקות שבתי ספר יכולים לאמץ בתקופה הנוכחית היא לוודא שכל אחד ואחת מקבלים פעם ביום-יומיים שיחה אישית (פגישה פנים אל פנים, טלפון), אשר מתעניינת בשלומם, וגם ניסיון לעזור במידת הצורך (הקשבה, תמיכה ועד צעדים של עזרה ממשית – כלכלית, רגשית או בהיבט אחר).
הכוונה היא לכל גורם במערכת החינוכית – תלמידים, מורים, מזכיר.ה, אב\אם הבית, מדריכי תכניות חיצוניות, מנהל.ת. לעתים גם חלק מההורים. אנחנו יודעים על בתי ספר רבים שעושים דברים שכאלו, ובכל זאת חשוב להזכיר את הצעד הזה ולהפנות את הזרקור ליחס אישי, מעבר לזום הכיתתי או בין צוות המורים, ולא להסתפק בתקשורת קבוצתית עמוסה בוואטסאפ בה מישהו עשוי 'להתפספס'. מומלץ גם לא להעמיס על המחנכים והמחנכות את מלוא כובד המשימה, וכמובן לוודא, כפי שנאמר, שהרשת הזו מחבקת גם את התלמידים והתלמידות.
אחת הפרקטיקות שבתי ספר יכולים לאמץ בתקופת החירום הנוכחית היא לוודא שכל אחת ואחד מקבלים פעם ביום-יומיים שיחת טלפון אישית.
הרעיון הזה נשחק בשגרה אפילו יותר מעת חירום. עומס הלימודים והמשימות גוזלים זמן רב, תשומת הלב מושקעת בדברים אחרים ותהליך ניהול מערכת היחסים הוא סיזיפי ומתמשך. פרקטיקות לדוגמה שיכולות לעזור דומות להצעות לגבי מצב חירום – לייצר מצב מוסדר בו כל מורה מדבר בכל יום עם 2-3 תלמידים (מבלי לשכוח יצירת רשת בין המורים!), בצורה המוודאת כי כל ילד ידבר איתו אישית לפחות פעם בשבוע. עוד פרקטיקה המוצעת למורים היא לייצר 'שגרת התבוננות', בה כל יום הם בוחרים ילד או שניים אליהם הם שמים לב במיוחד, אפילו מבלי שהילדים עצמם יידעו.
יצירת תחושה של משמעות בתור מטרת על
האפשרות לייצר לעצמנו משמעות בעולם כה כאוטי ומורכב היא חיונית, אולי אף הישרדותית. הבסיס של הלמידה כולל את היכולת לפרש ולהבין את העולם וכיצד הוא פועל. ידע על מתמטיקה, היסטוריה, כלכלה, מדע, טכנולוגיה, תרבות ועוד, נועד לסייע לנו להבין את הדרך בה העולם מתנהל, מההיבט הפיזיקלי ועד לפן החברתי והרעיוני. תפקיד החינוך, בין היתר, הוא ליצור את היכולת האנושית להמשיך ללמוד, לצבור ידע, לשער ולפרש. כלים המאפשרים חשיבה מדעית וחשיבה ביקורתית הם מרכיב חיוני בממד זה של משמעות. כאשר היכולת זו חסרה, אנשים עושים טעויות בהבנת העולם, נוטים לנתח את המצב באופן קיצוני ומוטה, ועלולים להיות מושפעים ביתר קלות מאנשים אחרים.
חלק מלקיחת היוזמה והמנהיגות בקרב מורות ומורים, מנהלות ומנהלים, לבטח בימים אלו, היא עזרה לתלמידים בפירוש המציאות, ובמקביל הענקת כלים לפרש את המציאות בכוחות עצמם בעתיד. לא מדובר במשימה קלה. הסיבה לכך היא שאנחנו לא תמיד מצליחים לפרש אותה בעצמנו, ומשום שזה דורש מאמץ. מורה שמגייסת את התלמידים שלה להכין כריכים לחיילים, או ממנה תלמידים שיהיו אחראים אחד על השניה, או מורה הדנה עם התלמידים באומץ על מה שהם חושבים בנוגע למצב (כמובן שההמלצה היא להתייעץ ראשית עם היועצת כדי להגיע מוכנים לשיחה שכזו), ומה לדעתם הם יכולים לעשות למענם, למען המשפחה, הקהילה והחברה כולה -אלו המורות והמורים שמבינים את הרעיון המדובר. כדי להוציא את זה לפועל, חייבים להעז.
בנוסף, אחד התפקידים של מנהיג.ה הוא לספק לקהילה תחושת משמעות ומטרה. לדעתנו מדובר על משהו שהוא מעבר לתחושת משמעות ומטרה – תפקיד אנשי החינוך, אשר יכולים לבחור האם להיות מנהיגים, הוא לשדר אופטימיות, גם כשזה לא קל.
"לתחזק" את המסגרת ואת השייכות
אנשי חינוך מהווים גורם מייצג מרכזי ומוביל לעתים הגורם היחיד, עבור תלמידים, של המסגרת החינוכית אליה הם משתייכים. מילים אלו מקבלות חשיבות גדולה אף יותר במצבי חירום בהם עלולה להתעורר תחושה של איום והתפוררות. האדם, גם מי שנתפס בתור 'זאב בודד', זקוק לקהילה, ועבור התלמידים בית הספר מספק קהילה במקרים רבים, כאשר אנשי החינוך הם הגורם המנהיג. המנהיגות של אנשי החיוך מתבטאת בכך שהם מוודאים כי המסגרת מציעה לכל אחד הנמצא בה הזדמנות להרגיש שייכות למסגרת. גם בתקופת חירום וגם בשגרה, קיומה של מסגרת תומכת מציל חיים.
גם בחירום וגם בשגרה, קיומה של המסגרת מציל חיים
להיחשף בתור בני אדם שלמים, עם רגשות ועמדות
המלחמה מול חמאס, AI, הקונפליקט הפוליטי הפנימי בישראל, ועוד. העולם שלנו מאתגר את תחושת המשמעות שלנו ללא הפסק. לדעתנו, המורים, בתור בני אדם בעולם, צריכים להיות גלויים וחשופים מול התלמידים ומול העמיתים לעבודה בכל הנוגע לעמדות ולהרגשות שלהם. מותר למורים להיפגע ולחשוב בצורה כזו או אחרת. אנחנו מאמינים כי הנזק מהימנעות משיח על נושאים רגישים עשוי להיות משמעותי. הימנעות שכזו עשויה להקשות על מורים ליצור חיבור שלם עם תלמידיהם, והיא הופכת את בית הספר לבועה מנותקת ובלתי רלוונטית ואף מקשה על היכולת של המורים לתווך לתלמידים ולתלמידות תחושת משמעות.
על מנת להוות דוגמה אישית ואדם בעל משמעות אמיתית עבור התלמידים והתלמידות, אנשי החינוך צריכים להיות מוכנים להיחשף באופן אותנטי. כמובן, יש לעשות זאת באופן חינוכי מתאים העומד בשני עקרונות קריטיים:
1. לאפשר למי שחושב אחרת מהם להרגיש לגיטימי ושייך.
2. לוודא שהם לא מנצלים את העמדה שלהם כדי להשפיע על מי שעדיין לא גיבש דעה, ולהסביר את תהליך החשיבה מאחורי גיבוש הדעה, לצד האפשרות שהם טועים.
להודות בטעויות, להיות פתוחים לביקורת, להטיל ספק, להתייעץ
עבור מנהיג.ה אותנטי.ת, הודאה בטעות והצטיירות בתור אדם עם פגמים אשר מוכן להכיר בהם, היא גורם המחזק את האמון של האנשים שהוא מוביל אותם (או מחנך אותם). ללמוד ממורה שמוכנ.ה להקשיב, להודות בטעויות, מורה שמחזיק.ה בעמדות אבל מוכנ.ה להטיל בהן ספק – הוא שיעור חשוב לחיים.
משום שחינוך במהות שלו הוא העצמה ומתן הזדמנות לצמיחה, אנשי חינוך מנהיגים משתפים ומתייעצים עם כולם, לרבות עמיתים, תלמידים ובעלי התפקיד הממונים עליהם, וחושבים יחד איתם. אפשרות בחירה ושיתוף הם חלק ממנהיגות של אנשי חינוך, משום שהם עוזרים לתלמידים להגיע לתובנה ממנה התחיל המאמר: תלמידות יקרות, תלמידים יקרים - אתם חשובים ובעלי משמעות, אתם יכולים לקחת חלק ולהשפיע על יצירת העולם בו אתם חיים.
מנהיגות בחינוך
במאמר זה הצענו ראייה על משמעות המנהיגות והגבורה בקרב אנשי חינוך, ומתוכה אפשר להבין איך לממש את המנהיגות הזו בתקופת חירום, ויותר חשוב מכך - בחיי היומיום.
אם תרצו להתייעץ ולחשוב בתור מורים, מורות, מנהלים או מנהלות, על דרכים שונות לפעולה בתקופה הנוכחית ועל פרקטיקות חינוכיות המותאמות לאתגר מולו אנחנו עומדים, אתם מוזמנים לפנות אלינו במיילים הבאים וננסה לסייע בעצמנו או לחבר אתכם לאנשים נוספים שביכולתם לסייע:
eranbm.101@gmail.com
בשיתוף "הגיע זמן חינוך" מבית קרן טראמפ לחינוך
פורסם לראשונה: 09:46, 23.10.23
