בשיתוף "הגיע זמן חינוך" מבית קרן טראמפ לחינוך
נקודת האור של החינוך בישראל היא התלמידים המצטיינים. מבחני פיז"ה שהתפרסמו כעת מגלים שתלמידי ישראל ניצבים במקום ה-22 בעולם במצוינות במתמטיקה (בשנת 2018 ישראל הייתה במקום ה-31). המיקום הזה אינו מקרי, הוא תוצאה של מהלך עומק שמתקיים במערכת החינוך מזה מספר שנים ומתחיל לתת את אותותיו.
תוצאות פיז"ה מלמדות שבמדינות רבות בעולם המערבי החינוך קרס. בתוך ארבע שנים, ממוצע ההישגים במתמטיקה בעולם צנח ברמה ששווה לפער של שבעה חודשי לימוד. אחד מכל ארבעה תלמידים נכשל בקריאה, מדעים ומתמטיקה. הפערים שבהם ישראל 'מצטיינת', הפכו להיות נחלת מדינות רבות. נראה שלקורונה, למלחמות ולהגירה יש השפעה גדולה.
למרות הסערה הגדולה, ישראל הצליחה לשמור את הראש מעל המים, בעיקר במדדי המצוינות, בזכות עשייה שיטתית שהחלה ביוזמה של גופים אקדמיים ופילנתרופיים. בהמשך הצטרפו רשתות החינוך, המחוזות והרשויות המקומיות. פותחו חומרי לימוד חדשניים, הוקמו קהילות מקצועיות למורות ומורים, ונפתחו כיתות מצוינות חדשות.
מהלך זה התמקד בחטיבת הביניים, מי שנחשבה לחוליה החלשה של מערכת החינוך. הוא התבצע כהמשך ישיר למהפכת חמש היחידות שהתרחשה בתיכונים, שבעקבותיה מספר בוגרי חמש היחידות במתמטיקה הוכפל וממשיך לעלות. גם בחטיבת הביניים לא מדובר בהכנה שטחית של 'זבנג וגמרנו' אלא בשינוי מקצועי שנועד להתאים את הלימוד למיומנויות הנדרשות במאה העשרים ואחת.
כתוצאה מכך, בשיעורי המתמטיקה בבתי הספר שהצטרפו לשינוי, כבר לא לומדים פרבולות ונקודות קיצון ללא הקשר או סיבה, אלא משתמשים בכלים המתמטיים המתקדמים כדי להבין את העולם האמיתי, כיצד מחלות מתפשטות ואיך פועלת מערכת כיפת ברזל. התלמידות והתלמידים לא רק מעתיקים מהלוח ומשננים למבחן, אלא חושבים, מיישמים ויוצרים בעצמן.ם וביחד, כפי שמודד מבחן פיז"ה.
מהלך על כל הקופה
בשנה האחרונה מטה משרד החינוך קיבל על עצמו את ההובלה גם על מהלך חטיבת הביניים, וביצע כמה צעדים חשובים. הוקם צוות מקצועי של המשרד ביחד עם האוניברסיטאות כדי להטמיע התאמות מקיפות בתוכנית הלימודים, הוכנה תוכנית מדורגת ליישום והוחלט על הכפלת מספר כיתות המצוינות בחטיבות הביניים, בעיקר בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל.
אולם המהלכים הללו נעצרו עם פרוץ המלחמה. השינוי בתוכנית הלימודים הואט, קהילות המורים הוקפאו והכפלת כיתות המצוינות מחכה לימים טובים יותר. כשתסתיים המלחמה, האתגר יהיה גדול. הדור הצעיר כבר צבר פערים גדולים בתקופת סגרי הקורונה, וארגז הכלים שלו הידלדל. יידרש מאמץ עצום להשלים ידע ומיומנות, לשקם יכולות חברתיות ולהתגבר על קשיים רגשיים.
ההתקדמות היחסית במצוינות היא בשורה טובה שניתן יהיה להישען עליה לקראת מהלכים שיגובשו בהמשך. זו הוכחת היתכנות נוספת לכך שכשאנחנו רוצים, אנחנו יכולים. כשלומדים את הנושא ברצינות, מגדירים יעדים שאפתניים ופועלים ביחד – וכשמאפשרים למורות ומורים לפעול לפי שיקול דעתן.ם המקצועי ונותנים בהן.ם אמון – ההצלחה לא מאחרת להגיע.
מה היעד הבא?
כשהממשלה תשוב לקחת את הנושא לידיה, נוכל לצפות שהמהלך יתעורר מחדש, יתפרס ויחלחל לאורכה ולרוחבה של מערכת החינוך. כשהממשלה תגדיר יעדים ותקצה משאבים, ניתן יהיה לבנות סביב המהלך שותפות רחבה של חברות הייטק וארגוני חינוך. ואם כך יקרה, בעוד שנים ספורות ישראל תוכל להתקדם הרבה יותר – ואפילו להימנות עם חמש עשרה המדינות המצטיינות בעולם.
וחשוב מכך, יותר ילדות וילדים במרכז ובפריפריה יוכלו לקבל הזדמנות לבנות עתיד טוב יותר, עבורן.ם, למען משפחתן.ם ובשביל כולנו. אם ביום שאחרי המלחמה נתגייס כולנו לחינוך, נוכל ביחד לממש את התקווה שיקום דור צעיר שיבנה מחדש, שיחבר גשרים ויפרוץ דרכים. השיפור במיקום בפיז"ה הוא צעד ראשון וחשוב לשם, אך מחכה לנו עוד דרך ארוכה.
בשיתוף "הגיע זמן חינוך" מבית קרן טראמפ לחינוך
