כשאנשים מחליטים לעשות קעקוע הוא מסמל עבורם משהו, אבל כשאחים ואחיות עושים יחד קעקוע משותף הוא בעיקר מסמל את הקשר המיוחד ביניהם. איך מחליטים? ולמה דווקא קעקוע? אחים מספרים.
"קעקוע הוא משהו שמקשר"
הילה יעקובי, גלי אדיבי, דרור מלול, רותם מלול הם ארבעה אחים ואחיות שבחרו לקעקע את המילה LOVE על היד. "לקח לנו חצי שנה לשכנע את רותם אבל היינו עקביים", מספר דרור, הצעיר בחבורה.
גלי: "יש לנו חיבור אחים בלתי רגיל אחר, קשר מיוחד ורצון להנציח אותו. בין הילה הגדולה, לרותם הקטן יש 14 שנים הפרש, היא גידלה אותנו".
הילה: "אנחנו אנשים שונים מאוד, אבל משלימים אחת את השני, מאוד מחוברים, תמיד אחד למען השני ואפילו גרנו קרוב עד לא מזמן".
איך החלטתם איזה קעקוע לעשות?
"התחברתי לפסל המילה 'אהבה' של מוזיאון ישראל ובאנגלית יש קונספט דומה", מספר דרור. "רציתי קעקוע משותף עם האחים, חיבור שיוצר סמליות, קביעות, משהו בלתי מחיק שנשאר על הגוף ותמיד איתך. קעקוע הוא משהו שמקשר, בטח כשיש לו משמעות".
מה המשמעות לקעקוע?
גלי: "אהבה שאינה תלויה בדבר. ארבע אותיות, ארבעה אחים".
כשהתקבלה ההחלטה והם הגיעו למקעקע, האחים עשו את הקעקוע לפי סדר הלידה, ולדבריהם "יש תחושה של גאוות יחידה".
טיפ למי שחושב לעשות קעקוע עם אחים?
דרור: "יחסית הכל זרם, אבל כשמחליטים לעשות קעקוע, בייחוד אם זה קעקוע אחים, צריך להיות שלמים. יש לנו כבר רעיון לקעקוע הבא, אנחנו מתכננים לעשות ארבע נקודות, כשאצל כל אחד, הנקודה תבלוט בסדר שלו".
כל שנה עושות קעקוע
"כשהייתי בת חמש ההורים שלי שאלו אותי מה אני רוצה ליום ההולדת ועניתי אחות", מספרת מירי ירדן. "קיבלתי את אביבית במתנה אחרי שנה. כשהיינו ילדות רבנו אבל ככל שגדלנו הקשר התחזק. אני אמא יחידנית, אביבית ליוותה אותי בהכל, היא הדודה הכי טובה שיש. למדנו להקשיב אחת לשנייה, וכשיש סיטואציה כל אחת יודעת מה התפקיד שלה".
קראו עוד:
אביבית: "רצינו קעקוע משותף שמשלים אחת את השנייה והוא מסמל תקשורת שהיא המהות ביחסים בינינו". עוד היא מוסיפה, "כשהיינו קטנות, אמרנו שנגור אחת ליד השנייה ונעביר גביע אשל. אנחנו באמת גרות קרוב והציור מסמל את זה".
מירי: "כשאבא שלנו נפטר עשינו קעקוע שקשור לתחביב שלו, כל אחת לקחה את זה למקום שלה. כל שנה, בחודש יולי, אנחנו הולכות להתקעקע ביחד. לכן, גם אם אין עוד קעקועים משותפים, חלק מהקעקועים שלנו דומים".
קעקוע מהברכה של האם שנפטרה
האחים שירה אברהם, אלעד דדון ומורן הוכפברג בחרו בקעקוע שינציח את אמם שנפטרה ממחלת הסרטן, אחרי שנים של מאבק. "עשינו קעקוע ב-9 בספטמבר, 2020, בדיוק שנה אחרי שאמא שלנו נפטרה. קראו לה יפית והיא נלחמה 20 שנה בסרטן", הם מספרים.
למה דווקא קעקוע להנצחה?
שירה: "אני מאוד אוהבת קעקועים. חשבנו איך אפשר לזכור ולהנציח אותה ואז עלה הרעיון מה לקעקע. לא היה ספק בכלל מה. זה הסמל שאמא שלי כל הזמן ציירה לנו על הסנדוויץ' ועל ברכות ימי הולדת. ביום השנה למותה היינו בבית העלמין ואחרי זה הלכנו לקעקע, זה היה יום בשבילה. חיוך וצביטה בלב".
מורן: "לקחנו ברכה שהיא כתבה והייתה שמורה היטב, המקעקע העביר אותה לשקף ואז קעקע עלינו".
לדברי שירה, "מאז שאמא נפטרה הבטחנו שניפגש ושנשמור יותר על קשר. הקעקוע מחבר ומקשר בינינו גם".
מורן מוסיפה: "אנחנו אחים מחוברים, עכשיו אפילו עוד יותר".
קעקוע שמסמל אחדות
"מאז גיל ההתבגרות ידעתי שאני רוצה קעקוע, אבל פחדתי מהתגובה של אבי. אחר כך היה לי קשה למצוא משהו שאהיה שלמה איתו ואוהב אותו כל חיי", מספרת עירית ברגר-רוז'נסקי.
"בגיל 37 פניתי לאחותי והצעתי לה לעשות איתי קעקוע משותף. היא סירבה והחלום חזר לאיפסון, אבל אז ביום הולדת 38, היא הפתיעה והזמינה אותי לקעקוע משותף. הצענו גם לאח שלנו, אבל הוא פחות התחבר לרעיון והקעקוע הפך לקעקוע אחיות.
"לא חששתי בכלל, אבל היו התלבטויות סביב איזה קעקוע נבחר ומה יהיו הצבעים שלו. ההורים שלנו קיבלו את התוצאה המוגמרת בתמונה בווטסאפ כשהיו בחו״ל. הם לא ידעו מהתכנון והיו בהלם מוחלט.
"אני כבר התחלתי להכין את הילדים שלי לקעקוע משותף איתי כשיגדלו. קעקוע אחים זה משהו שאוהב לעד, בחיים לא יימאס עליי. אחותי היא החברה הטובה ביותר שלי, היא חרוטה בליבי ועל עורי לעד".
"ההורים שלנו קיבלו את התוצאה המוגמרת בתמונה בווטסאפ כשהיו בחו״ל. הם לא ידעו מהתכנון והיו בהלם מוחלט"
האחות ענת בר יוסף מוסיפה: "עירית שלחה לי דוגמאות לתמונות, לקח לי זמן להתחבר ולחבב את הרעיון. לאחותי ולי יש קשר מיוחד, שהתחזק מאוד כשהפכנו לאמהות והיום אנחנו חברות. אנחנו קשורות ותלויות זו בזו ובעיני הקעקוע מסמל את החיבור הזה".
בחרתן ביחד?
"הבחירה בציור הייתה עבודה משותפת" הן אומרות. חרשנו על אתרים ותמונות, במטרה למצוא את הציור שהכי ישקף ויסמל את החברות האמיצה והקשר הטוב. זה ציור שיש בו מעט תום וילדותיות - שתי ילדות יושבות על נדנדה מחובקות, ומתחת כתוב sisters - הכיתוב הוא בסיס הנדנדה.
"בחרנו לעשות את זה על החלק האחורי של השכם, באיזור הכתף, בצד שמאל - היכן ששוכן ליבנו, והנחתי שזה במקום שיחסית העור בו מתוח, פחות מתרחב ומתעוות. הוא גם פחות נראה לאחרים ויותר לי - במראה, כשאחפש אותו.
"בדיעבד, אני מצטערת שלא עשיתי את זה במקום יותר נראה לעין. אני מאד מחוברת לציור, למשמעות שלו עבורי, והוא יצא מדהים. זה משהו שמסמל אחדות, יצירתיות ויש בזה המון מחשבה. כיף לחוות חוויות מיוחדות עם מי שאוהבים וזו בהחלט אחת החוויות המשותפות שנזכור לשנים".
