"הספר נולד מתוך המצוקה האישית שלי", מספרת המחברת קרן וילבך (43), אימא של שי לי בת ה-12 ואורי ועמית, בנות תשע, בריאיון לאולפן ynet. "כשאני התגרשתי עלו המון שאלות מצד הבנות שלי, וחיפשתי ספר שינגיש את התהליך, שיעזור לי, שיסייע לתווך לבנות שלי את הפרידה - ולא מצאתי. אז אספתי משפטים ושאלות שהבת שלי אמרה ושאלה, וכך נוצר הספר".
זה מעניין, כי בעשור האחרון לכל הפחות גירושים הם לא דבר חדש, ילדים מכירים את זה.
"לגמרי, וזו גם הסיבה שאותה הנגשה לילדים היא כה חשובה. בעצם, כשההורים נפרדים, הם עוברים תהליך ואז הם מגיעים להחלטה, אבל הילדים לא שותפים להחלטה הזאת. ואז יוצא הרבה פעמים שהם מרגישים אשמים, שאולי הפרידה היא בגללם. הבת שלי שאלה אותי, למשל, 'אימא, אתם התגרשתם כי אמרתי לכם איכס כשהתנשקתם?', אז חשוב היה לי להסיר ממנה את האחריות הזאת ולהסביר את התהליך - מה זה אומר בכלל פרידה, מה הולך לקרות לנו, איך המשפחה החדשה שלנו הולכת לתפקד ולהיות, איפה אתן תהיו.
"לתפיסתי, ילדים לא באמת מבינים את זה, הם נוטים לקחת את האחריות ואת האשמה עליהם. הספר הזה בעצם מספר על התמודדותה של ילדה מתוך העיניים של הבת שלי, ששאלה אותי כל כך הרבה שאלות. הוא עובר איתה את כל השלבים של הרגשות - בהתחלה היא אפילו שמחה, כי היא אומרת, 'איזה כיף אבא, אז אני רוצה מיטת קומתיים אצלך', ועד שהיא הבינה את התהליך עצמו, שאז התחילו גם כעס, עצב ופחד. תהיות כמו - 'מה יקרה אם הם לא יחזרו לעולם', ו'מה זה אומר עליי', ו'איך אני אמורה להיות גם עם אימא, גם עם אבא'.
"מה, את לא רואה את אבא שלך כל יום?"
"הספר הזה מתאר את כל ההתמודדות עם כל קשת הרגשות, עד הקבלה וההשלמה של תהליך הפרידה, וגם אני יכולה לספר לך שבאחת הפעמים שאירחנו את אחת החברות של הבנות שלי, היא שאלה אותה - 'מה, אז את לא רואה את אבא שלך כל יום?', והיא הייתה ככה המומה, היא לא ידעה איך להסביר איך באמת היא תראה גם את אימא וגם את אבא. הספר מספר על התהליך, מה הולך לקרות לילדים ואיך המשפחה תיראה, והכל במטרה שהכלי הזה יעזור גם להורים, כי הם בעצמם גם נמצאים באיזשהו אבל, ומאוד קשה להכיל גם את האבל של הילדים שלך, והדבר הכי מאתגר בגירושים הוא בעצם לשמור על הילדים, לדאוג להם ולא לפגוע בהם".