חגי ועמרי בריאיון לאולפן ynet
(צילום: אבי חי)
חגי אלדר, אביו של עמרי, פרסם לאחרונה פוסט שנגע באנשים רבים, שבו הוא סיפר על תהליך היציאה מהארון של בנו. במילים פשוטות וכנות, הוא כתב על התפיסות שעליהן התחנך בבית, שלפיהן "להיות הומו זו בחירה", על השבר שחווה כשהבין מה בנו עבר, ועל הלידה מחדש של המשפחה כולה.
"התהליך שלי התחיל עם המשפחה שלי. כל אחד ואחת לוקחים את זה לכיוון שלהם, אין פה נכון או לא נכון. לתפיסתי, העניין היחיד הוא התחושה - איפה אתה מרגיש ביטחון, איפה הרשת והמצנח יכולים לתפוס אותך ולתת לך את מה שאתה שצריך באותו זמן. אני ידעתי שהראשונים שיידעו מזה הם בני המשפחה שלי. התחלתי מהאחיות שלי, ומשם סיפרתי להורים. אחרי שההורים שלי ידעו, גם הסביבה הקרובה שלי ידעה. ככה התחלתי להגדיל ולהגדיל את המעגל. תהליך ההבשלה, ההבנה והקבלה וההכלה, הוא לא נגמר ביום הזה שאתה בא ומספר להורים. זה תהליך שבכלל לא נגמר".
קראו עוד:
- חגי, גם אתה עברת תהליך.
"קודם כל דעו לכם שהשיחה הזאת מאוד מרגשת אותי. לא ראיתי את עמרי כבר יותר מחודש, אני נמצא רחוק מאוד באלסקה. התהליך הזה התחיל בהודעה, כמו שכתבתי, בשיחה מאוד אינטימית של עמרי, אשתי שרון ואני. היא בעצם פתחה לנו עולם חדש שלא הכרנו, שלא ידענו עליו כלום. באיזשהו מקום היא גם פתחה מעין מסע לנפש של עמרי, למה שהוא עבר. יש שבר גדול כשאתה מבין שהילד שלך, שאתה כל כך אוהב, עבר ייסורים גדולים. זה נוגע בך, בנימים הכי כואבים של הרגש שלך כאבא".
- אתה ידעת שעמרי הוא הומו? או שהוא עובר איזשהו תהליך?
"ממש לא. טיילתי איתו בכל העולם, הסתובבתי איתו, הוא עבד איתי יחד תקופה. בכל מה שהוא נוגע בו הוא מצליח, הוא יפה והוא צ'ארמר, וכשהוא לא רצה את ההיא, ולא את ההיא, אמרתי לעצמי 'בסדר, הבן אדם בררן. הוא רק בן 27'".
- אתה מדבר בפוסט על זה שהיית בעצם הומופוב, חששת מהדבר הזה.
"קודם כל אגיד שאנחנו גרים בסביבה דתית, במושב דתי. אני מחזיק מעצמי כאילו המאצ'ו ישראלי, סגן אלוף בצבא, ובעלים של חברה, ואתה יודע, כל סמלי הגבריות האפשריים. פתאום אני מבין שהשתמשתי במושגים, למשל, בצורה לא חכמה ולא נכונה. התבטאתי בצורה בלתי ראויה כלפי מישהו שלא חשבתי שהוא אמיץ מספיק או משהו כזה.
"להיות הומו היה נראה לי כמו עניין של בחירה. לא יכולתי לתפוס שזו לא בחירה, בגלל החינוך שקיבלתי, בגלל תפיסות העולם שהגעתי איתן מהבית. זו מתנת האלוהים, אלה הקלפים, עם זה אתה משחק. ברוב טיפשותי חשבתי גם שאם יהיו מצעדים או דברים דומים – זה עוד ישכנע אנשים לצאת מהארון. אני מוכרח להגיד שהאסימון נפל לי כששמעתי פעם את עמרי מדבר על מה שעבר. חברים הגיעו אלינו למושב, עשינו מעין ערב כזה להעלאת מודעות, ואז שמעתי מעמרי על הייסורים ועל הסבל שהוא עבר, אני אפילו לא יכול לתאר. אף אחד לא בוחר את זה, שאף אחד לא יתבלבל. הקלפים האלה שמחלקים אותם מלמעלה הם נמצאים בכל האוכלוסיות, פשוט אולי בזו שאני מגיע ממנה קצת יותר קשה לצאת מהארון. בגלל זה אני גם מרגיש שליחות, אני לא רוצה שאף ילד או ילדה יסבלו".
ואפילו עמרי הופתע מהדברים שאביו כתב: "הוא כתב לי בבוקר 'כתבתי פוסט מרגש, כתבתי עלינו'. קראתי את הפוסט והתפרקתי למיליון חתיכות. עם זאת, בתחושה ידעתי שהוא איתי, ידעתי שאימא והוא מרגישים את הדברים האלה. אני יכול לומר שזה לחלוטין מה שהציל אותי בתהליך הזה. המסע הזה הוא קשה ומפרך, זו בעצם לידה מחדש. הידיעה שיש מישהו איתך, שמבין אותך ומבין לליבך, זה הכול. באמת".
