אסיפת הורים
"שבי פסיכולוגי": הכול על ניכור הורי, ואיך לטפל בו #39
50:17
ניכור הורי היא תופעה כואבת ומורכבת, שמתארת, לפי הגדרתה בספרות המקצועית, מצב של ניתוק קשר בין הורה לבין ילד ללא כל הצדקה. הפעם ב"אסיפת הורים", ד"ר ענבל קיבנסון בר און, חברת סגל בכירה באוניברסיטת חיפה, ומומחית בית משפט לטיפול בילדים במשפחות גרושות, מסבירה מהם מאפייני הניכור ההורי והשלכותיו לאורך השנים, ואיך אפשר לטפל בו. האזינו לפרק.
"התחושה היא שהורים כיום משתמשים במושג 'ניכור הורי' כמעט בכל סכסוך ביניהם, אבל צריך להבין את ההקשר ולעשות סדר במושגים. ניכור הורי הוא וריאציה מסוימת בתוך ניתוק קשר, אבל לא כל ניתוק קשר הוא ניכור הורי", מסבירה ד"ר קיבנסון בר און.
כדי להגדיר מצב של ניכור הורי, היא מסבירה, יש להביט על משתנים רבים בקרב הילדים, ההורים והקשר ביניהם: "למשל עוצמת הקונפליקט, האם הילד נחשף למצבים שליליים בבית, עד כמה מאפייני הסכסוך זלגו לקשר, היסטוריית היחסים, המצב המשפטי, המזג של הילד, מצב החיים לפני הסכסוך ועוד. רק אז, אפשר לייחד מבט מסוים שבודק את היווצרות הניכור ההורי".
ד"ר קיבנסון בר אוןמתוכנתים לשנוא
בניסיון להגדיר את מצב הניכור ההורי, ד"ר קיבנסון בר און מתארת מצב שבו "ילד מתוכנת לשנוא את ההורה האחר, והוא עוין כלפיו, כשבעצם היסטוריית היחסים המוקדמת, טרום הניתוק, היא תקינה לחלוטין".
איזה עוד מאפיינים יש לניכור הורי?
"יש לניכור ארבעה מאפיינים עיקריים, הראשון שבהם הוא מצב שבו מערכת היחסים בין ההורה לבין הילד הייתה תקינה, ולא היה בה דבר שינבא את עוצמת הניתוק. המאפיין השני הוא פרקטיקות הוריות תקינות. כלומר, אנחנו מסתכלים על מיומנויות ההורה כמו ויסות, ההתקשרות שלו לילדים, ההיכרות שלו איתם. לפעמים אנחנו מזהים פערים שלא ניתן להסביר אותם רק לפי מה שההורה האחר או הילד טוענים.
"המאפיין השלישי הוא זיהוי של פעילויות אקטיביות, פעמים רבות מכוונות, למידור ההורה האחר ולחבלה מכוונת בקשר שלו עם הילד. המאפיין הרביעי הוא סימני הניכור אצל הילד, למשל תחושות והתנהגויות של חרדה ושל פחד".
(צפו בפרק המלא - ניכור הורי)
שבי פסיכולוגי
במצב של ניכור הורי יש את כל המאפיינים של שבי פסיכולוגי, אומרת ד"ר קיבנסון בר און, ומסבירה: "ההורים המנכרים 'מתיישבים' על התודעה של הילד ומשחקים בה. הם מטשטשים את האמת ומייצרים אמת אלטרנטיבית. הם טווים קורי חשיבה, 'האימא הזאת פוגעת בך', 'האבא הזה מסוכן לך'. הם 'יושבים' על עיבוד המידע החברתי והקוגניטיבי של הילד, ומצליחים לייצר דימוי של הורה פוגע".
מה עובר על הילדים במצבים כאלה?
"פעמים רבות הילדים הללו עוברים הפחדה יומיומית, שוב, בדומה לשבי פסיכולוגי. כל יום מחדש, הם חיים בשדה קרב, והם חייבים לשרוד בו. זו פציעה שקופה, וכזו שגובה מחיר גבוה מאוד. הילדים נמצאים בדיסונאנס, בקונפליקט נאמנויות. בשלב כזה הם כבר איבדו הורה אחד לכאורה, אז איך הם לא יאמינו להורה השני? הם חייבים לרצות את ההורה, הם תלויים בו. כשהם ידברו על ההורה השני, לרוב נבחין בדיבור מונוטוני, סיסמאתי, חזרתי, נטול אמפתיה. יש גם מחיקה מוחלטת של זיכרונות, 'אבא לא היה בבר מצווה', 'אימא אף פעם לא הייתה בבית', ממש מחיקה של ההיסטוריה המשותפת.
"ברגע שילדים מפתחים מערכת חשיבה מוסרית, של טוב ורע, אפשר לתפעל אותה. כך או אחרת, שליטה פסיכולוגית מתרחשת בכל גיל. במקרים רבים אנחנו רואים שאותו נרטיב מנכר שהילדים אימצו בהתחלה, החריף במרוצת השנים. מכאן, חשיבות הטיפול בשלבים המוקדמים של הניכור.
"בדרגה קלה אנחנו נראה מצב שבו הילד בקשר עם ההורה, אבל לאט-לאט מתחילים לפרק את הסמכות שלו. הילדים מתחילים להשתמש במילים ובדימויים שלא תואמים לגילם, משפטים כמו, 'אין לך מסוגלות הורית', דברים שילדים בני שבע ושמונה לא אומרים להורים שלהם. מישהו מאחור שם מכניס את הילדים לחרדה מתמדת ומתפעל את החשיבה שלהם".
עוד בפרק, ד"ר קיבנסון בר און מסבירה איזה הורים עלולים ליפול להתנהגויות מנכרות, ומהם הטיפולים האפשריים שעומדים בפני כל המעורבים.
מחפשים המלצות האזנה או רוצים להמליץ על פודקאסטים שאתם אוהבים? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו פודקאסט להמונים
