עד לפני שנה, משפחת גאון בילתה מדי שנה לפחות חודש וחצי בישראל. בנוסף, הם התרגלו לכך שבאים אליהם הרבה אורחים מהארץ, וביום אחד הכול השתנה.
הם גרים בפרובנס בצרפת כבר חמש שנים, נורית, ירדן והילדים יואב (14), שירה (11) ואופיר (8). הגיעו בעקבות רילוקיישן של ירדן בתחום ההייטק ונורית פיתחה את התיירות הישראלית לפרובנס, כלומר יזמה והעבירה סיורים מודרכים בעברית.
מה מצב המדינה שלכם מבחינת קורונה?
"נכון להיום יש קורונה, והטיפול הוא סגירת מסעדות, ועוצר החל מהשעה שש בערב", מסבירה נורית. "החנויות פתוחות, ניתן להסתובב ברחובות ובחנויות עם מסכות. כיום אין בידודים או איכון ניידים, ואנשים לא נכנסים לבידוד בכמויות שבהן אנשים נכנסים לבידוד בארץ.
"אם נחשפת לחולה מאומת אז יפנו אליך בהודעה ויורו לך להיכנס לבידוד של שבוע אך אין אכיפה. אגב, כרגע בצרפת אין צפי לחיסון הגילים שלנו, 42 ו-45, והחיסון ניתן רק לגילים מבוגרים יותר".
קראו עוד:
איך מערכת החינוך התמודדה עם המצב מחודש מרץ ומה המצב בימים אלו?
"בתחילת הקורונה כל צרפת נכנסה לסגר, וכך גם מערכת החינוך. החל מחודש מאי מערכת החינוך פתוחה והלימודים מתקיימים כרגיל לכל הגילים. כיום הילדים נמצאים בבית הספר כשהם חובשים מסכות בשטחים ציבוריים סגורים.
"לעומת זאת, בכיתות עצמן אין מסכות ואין קפסולות. כל ילד שמגיע לבית הספר מנקה את הידיים באלכוג'ל שנותנים לו בכניסה, והילדים אוכלים אוכל שבושל וניתן להם על ידי בית הספר".
לדבריה, "התחושה הכללית היא שמנסים לשמור על שגרה, ושרק במקרה של קטסטרופה טוטלית יסגרו את מערכות החינוך. בכל סיטואציה אחרת הן יישארו פתוחות כדי לאפשר להורים לעבוד ולקיים מקסימום שגרה בימי הקורונה. הייתה תקופה שהיה סגר, החנויות היו סגורות ואסור היה להסתובב, אבל גם אז מערכת החינוך נשארה פתוחה".
"ברגע שהבנו שהקורונה תימשך כמה שנים והתיירות הישראלית לא תחזור בקרוב, החלטנו להגשים חלום"
באיזה אופן המצב השפיע עליכם כמשפחה?
"התחלת הקורונה הייתה מאתגרת. ברגע שבו הבנתי שאנחנו נכנסים לסגר הראשון, יחד עם כל העולם, רציתי לייצר לי ולילדיי תעסוקה. פניתי לחברה, שני שור, ויחד הקמנו פרויקט שנקרא 'בית הספר של הדור הבא', שבו התקיימו שידורי זום במגוון תחומים לישראלים מכל העולם, כך שהיינו מאוד עסוקים.
"במהלך הזמן הזה השתדלנו לשמור על לו"ז משפחתי של זמני ארוחות ופעילויות יחד וזמנים של פרטיות לכל אחד. לאחר שהסגר הסתיים גם הפרויקט שלנו הסתיים".
למה אתם הכי מתגעגעים בתקופה שלפני הקורונה?
"אנחנו מאוד מתגעגעים לישראל, ואם היית שואלת אותי מה הכי מאתגר עבורנו בתקופה הזאת, התשובה המיידית הייתה - לא להגיע לישראל או חוסר היכולת לפגוש את המשפחה.
"עד לפני הקורונה התרגלנו לבלות, מדי שנה, לפחות חודש וחצי בישראל. התרגלנו גם שבאים אלינו הרבה אורחים מישראל, ושאנחנו פוגשים את המשפחה על בסיס קבוע. כרגע זה לא נראה אפשרי בגלל הקורונה, וזה מאוד מעציב אותנו".
נורית מספרת שמכיוון שמערכת החינוך ואפילו חלק מהחוגים עדיין מתקיימים, יש להם סדר יום די סטנדרטי: "בבוקר הילדים הולכים לבית הספר ואחר הצהריים הם הולכים לפעילויות שלהם, חוגים, מסכים, שיעורי בית, ובערב משתדלים לאכול יחד. מבחינת הילדים ישנה שגרה מלאה. הם נפגשים עם חברים אחר הצהריים ובסופי שבוע, ואפילו עושים יחד מסיבות פיג'מות".
"אני מאמינה שבעוד כמה שנים נסתכל על התקופה ההזויה הזאת ולא נזכור את רוב הדברים הנוראים שקרו בה"
מהן נקודות האור שלכם בתקופה הנוכחית?
"מכיוון שהעסק שלי מושתת על תיירות, לצערי מתחילת הקורונה הוא נעצר לחלוטין. ברגע שהבנו שהקורונה תימשך כמה שנים והתיירות הישראלית לא תחזור בקרוב, החלטנו להגשים חלום.
"לאחרונה קנינו אחוזה מהמאה ה-16, ולפני כחודשיים עברנו לגור בה. התכנון שלנו הוא להפוך את חלקה למלון. כרגע אנחנו עסוקים בהפיכתה למקום שיהיה מושלם לחופשה, וזה מאוד ממלא את החיים שלנו. מעבר לכך, ראינו שאפשר להגשים חלומות, וזה מאוד מרגש אותנו".
ולסיום, יש לך מסר להורים?
"אני מאמינה שבעוד כמה שנים נסתכל על התקופה ההזויה הזאת ולא נזכור את רוב הדברים הנוראים שקרו בה. היא תעבור, ואז נחיה ונעריך כמה טוב לנו עם מה שיש".
גרים בחו"ל ורוצים להשתתף במדור? כתבו לנו
