אורנה ומלכה זיו מנתניה הכירו בשידוך לפני מספר שנים דרך חברה משותפת, ואחרי שנה של זוגיות הן החליטו להקים משפחה. "זאת הייתה קצת הפתעה למשפחה שלי שאני בזוגיות, כי זו הייתה הזוגיות הראשונה שלי עם אישה", מספרת מלכה. "אבא שלי אמר - 'לא משנה מה ואיזה מגדר, העיקר שתהיי מאושרת'".
אורנה: "מלכה רצתה טקס, היא חובבת קיטש אז הגענו לארוחת שישי אצל ההורים שיכירו אותה וסיפרנו להם שאנחנו מתכננות להתחתן. יעל גיסתי כמעט עפה עם הכיסא אחורה. הם התרגשו מאוד לראות אותה, אבל כנראה שלא ציפו להזמנה לחתונה. הייתה דממה ואז הבת של יעל שאלה 'אני יכולה להיות דודה?' וזה שבר את הקרח".
מתי הבנתן שאתן רוצות להקים משפחה?
אורנה: "אני רציתי שמלכה תלד שני ילדים אבל החלטנו בסוף שכל אחת תלד. מלכה הייתה בת 35 ואני בת 33.5 אז בגלל הגיל, היא הייתה ראשונה. נועם המהממת נולדה ושלוש שנים אחרי, נולד שחר שהוא מהמם לא פחות. מלכה נקלטה בפעם הראשונה וחשבנו שאצלי זה יהיה ככה גם, אבל זה לקח יותר זמן".
אנחנו מדברות על שבוע הגאווה, ומלכה משתפת שהשיח בבית היה פתוח מאז ומעולם: "אני מאמינה שמה שנתפס אצלנו כטבעי עובר לילדים שלנו. פעם אחת שמענו על אמא שרצתה לרשום את הבת שלה למעון שנועם הייתה רשומה אליו. היא שמעה מרחוק שיחה בין אמא אחת למטפלת ששיתפה אותה שיש בגן ילדה עם שתי אימהות ושאם כל הורים ייתנו את מה שהאימהות האלה נותנות - העולם יהיה ורוד יותר".
"לנועם התחלפה מורה באמצע השנה, התקשרתי לשאול משהו ואז אמרתי לה כבדרך אגב 'את יודעת שלנועם יש שתי אמהות?' היא אמרה 'מגניב, אני בטוחה שאתן מהממות'"
אורנה מוסיפה: "במסגרות של הילדים אנחנו מרגישות את ההכלה והקבלה. לנועם התחלפה מורה באמצע השנה, התקשרתי לשאול משהו ואז אמרתי לה כבדרך אגב 'את יודעת שלנועם יש שתי אמהות?' היא אמרה 'מגניב, אני בטוחה שאתן מהממות'.
"פעם אחת ביום המשפחה קיבלנו דף, לצייר קומיקס והיה שם ציור של אבא דג ואמא דגה וילדים דגים. המנהלת מיד התנצלה שלא שמה לב ולא ראתה קודם, אבל בחתימות וטפסים במקום המקום של אבא ואמא היום יש מקום לחתימה להורה במקום וגם מקבל ומקבלת השבת. אנחנו מרגישות שיש למידה".
קראו עוד:
נועם, בתם משתפת: "פעם בכיתה מישהו אמר משהו לא יפה על הומואים. משתמשים בזה כקללה, בלי לשים לב, לרוב שוכחים ולא עושים את הקישור, אבל המורה מיד תיקנה".
מלכה מחזקת: "באמת שלא נתקלנו באתגרים או הרמת גבה אבל אנחנו כל הזמן פתוחות עם הנושא לכל מקום חדש שאנחנו מגיעות. בכל מסגרת אנחנו מציגות את עצמנו כאמא ואמא של נועם ושחר. אנחנו לא נותנות מקום לספקולציות, באות גלויות מאוד. פעם ילד שאל אותי אם אנחנו מתנשקות. חייכתי ואמרתי 'כל מה שהורים עושים, גם במשפחה של נועם עושים'".
מה הסברתן לילדים?
מלכה: "שתינו מתחום החינוך והכול מאוד פתוח וגלוי ועל השולחן. השתמשנו בספרים להקריא סיפורים. הם יודעים להגיד שיש ביצית וזרע ושהלכנו לבנק הזרע ורכשנו זרע ואז נולד תינוק. פעם אחת שחר אמר 'חבל שאין לי אבא'. שאלנו אם הוא מרגיש שחסר לו? הוא אמר שיכול להיות כיף אם היה לו אבא, לעשות איתו דברים, כמו לכולם, אבל הוא לא היה משנה את מה שיש לו לעולם".
אורנה מחדדת: "שחר ילד עם אינטליגנציה רגשית סופר גבוהה אבל לא הוא ולא נועם שאלו 'איפה אבא שלי?' אנחנו מאוד מאמינות לא להסתתר, לא לשקר, לא להמציא, להנגיש ברמת הגיל ולהיות גאים במי שהם, במי שאנחנו ובבחירות. כל אדם והבחירות שלו".
אז איך מתווכים לילדים על סוגים שונים של משפחה? "גיסתי בזוגיות עם אישה הרבה שנים. הן התחתנו ובעיני זה נורמלי, מאז ומעולם תמכנו אבל לא כל כולם כאלו. משהו בתכנים מורכב וצריך לפשט את זה", אומרת יעל פדר, עובדת סוציאלית, סופרת וגיסתה של אורנה. "אנחנו חייבים בחברה של משפחות שונות ויש לנו חובה להנגיש לילדים שיש סוגי משפחות שזה אותו דבר בן ובת כמו בת ובת. הלב בוחר להתאהב וכשמנגישים בצורה פשוטה, אנחנו מגדלים דור אחר שלא מסתכל על משפחות כחריגות".
פדר משתפת שהרצון להנגיש את הנושא הביא אותה לייצר סרטונים ומשם לכתיבת ספר בשם "ילדים באים באהבה" (הוצאת שוקן), שמטרתו להנגיש לילדים איך באים ילדים לעולם. בספרה, היא מסבירה איך באים ילדים לעולם ומה תפקיד הפונדקאות ובנק הזרע, ועל כך שלא רק גבר ואישה יכולים להביא ילדים לעולם. פדר מעבירה תוכניות חינוכיות וכתבה בעבר את רב המכר "הגוף שלי הוא רק שלי".
נעזרת בסיפור הפרטי של משפחתכם בכתיבת הסיפור?
"בספר יש שתי אימהות. לאורך כל הדרך כתבתי את התסריט והתייעצתי עם גיסתי והאחיינים. המסר הוא לבחור במי שהלב בוחר. היו התלבטויות וימים שלמים איך לנסח ואיך לפשט. התייעצתי עם אנשי מקצוע: רופא שמסביר תהליכים נכון ועובדת סוציאלית שהיא מטפלת ובעצמה לסבית. הקראתי טקסטים לילדים והתייעצנו איתם, יש המון דקויות".
"השאיפה שלי שילדים ילמדו על הנושא דרך הגננת או מערכת החינוך. ככה אנחנו נגדל דור פתוח וליברלי יותר לקבל סוגי משפחות ושונות של אנשים"
מה המלצתך? מתי לדבר עם ילדים על הנושא?
"חשוב לדבר עם ילדים שמסתקרנים ושואלים. צריך להבין מה הילד יודע. אנחנו עושים זאת על ידי כך שאנחנו מחזירים אליו שאלה, במטרה לשאול איך הוא מבין ואיך הוא מפרש. אם הוא לא פגש מעולם שני אבות ושואל, אז לשאול בחזרה מה הוא יודע, מה הוא חושב. זה עוזר לנו ההורים, להתאים את ההסבר, משום שיש הורים שנסחפים ומתחילים לדבר על ביצים וזרע והילד בכלל לא שאל אלא רק רוצה להבין משהו וזה טיפ גדול שלמדתי עם השנים.
"כשאנחנו מחזירים שאלה, יש לנו אפשרות לראות את המקום הקוגניטיבי, המסקרן, מה מעורר מחשבה. אם כל פעם ניתן תשובות הילד לא יחשוב לבד אבל אם נחזיר שאלה הוא יפתח חשיבה, ביטחון ויצירתיות. זה כמו מגדל. צריך ללכת מהבסיס, צעד אחר צעד. לא להעמיס עליו מידע שעלול בהמשך להתפרש מפחיד".
עוד מוסיפה פדר: "לתת מענה ולא להגיד 'זה לא לגילך', אחרת הוא ימצא תשובות במקום אחר ולא בטוח שנרצה שהוא ימצא את התשובות שם. הוא יכול להיחשף לילדים אחרים שעלולים להמציא סיפורים".
מה המסר שלכן?
פדר: "השאיפה שלי שילדים ילמדו על הנושא דרך הגננת או מערכת החינוך. ככה אנחנו נגדל דור פתוח וליברלי יותר לקבל סוגי משפחות ושונות של אנשים".
מלכה: "חיה ותן לחיות"
אורנה: "בעיקר כבוד הדדי, קבלת האחר וסבלנות".
