כשגפן וינרב מתל אביב התקרבה לגיל 12 וחשבה על בת המצווה הצפויה, היא החליטה שהיא רוצה לחגוג אחרת. כמי שרוקדת מגיל שלוש, ושרה על הבמות עם להקת "השכנים של צ'יץ", היא חלמה על יצירה מקורית משלה כמתנת יום הולדת. אביה ג'וני, שעובד בכלל בהייטק, התגייס מיד, והשניים יצאו למסע מוזיקלי משותף, וגם אישי, רגשי ומשפחתי.
"מכתב מהעבר" הוא שם השיר שהשניים יצרו: ג'וני כתב את המילים, וגפן, הידועה כ"גפן וי", שרה. הם הקליטו אותו באולפן לצד אבי סינגולדה שפרט על הגיטרה, ובהמשך גם הפיקו קליפ עם כוריאוגרפיה ייעודית שזכה עד כה לכ-70 אלף צפיות.
קראו עוד:
"כל היצירה הזאת הגיעה מגפן, זה מעין חלום ילדות שלה", ג'וני מספר, "אני חושב שפרויקט כזה חייב לבוא מהילדים עצמם, אחרת זה לא מעניין אותם והם מאבדים עניין. זה חלק מהכיף ומהיופי, ואפשר להפיק המון דברים בדרך המשותפת הזו".
ספר על השיר, יש לו מסר מסוים?
"השיר עוסק בשאלה אם גורלנו ידוע מראש או שיש בכוחנו לקבוע את גורלנו. כפי שכתוב בבית השני שלו, 'האם העתיד נכתב במו ידינו או שאנחנו רק ניצבים בסרט על חיינו", והפזמון שנותן תשובה: 'יודעת שיכולה לשנות, יש לי את הכוחות'. השיר מוקדש לכל מי שיש לו חלום, שיידע שלפעמים אנחנו למטה, ולפעמים למעלה, ולפעמים יהיו אנשים שירצו לעצור אותנו מלהגשים חלומות. אבל אל תתנו לאף אחד לעצור, יש לנו את הכוח לשנות".
ומה אתה הרווחת?
"אני הרווחתי זמן איכות עם הבת שלי. זה לא פשוט, היא נערה מתבגרת ויש לה תחומי עניין אחרים, בילויים וחברות. אני חושב שלאבות אפילו יש אולי קושי יותר גדול לייצר שפה משותפת. אימהות עוד הולכות לשופינג, למשל, אבל בגיל ההתבגרות לאבות קצת יותר מאתגר. יש מצטיינים שיודעים לקלוע צמות, או להבדיל בין שמלה לבין חצאית, אבל אני לא ממש מתמצא בזה. ביומיום אני אני פה, לעזור בשיעורים ולחזק במה שצריך, אבל הפרויקט הזה עשה עוד משהו. כל אחד הביא את הצדדים החזקים שלו, את הניסיון שלו. גילינו דברים אחד על השנייה. זו זכות גדולה.
"מעבר להיבט האישי, אני חושב שגפן למדה המון על התחום, ובכלל. היא עבדה עם אנשי מקצוע, יצרה קליפ שעלה ליוטיוב ולספוטיפיי. היא למדה לא רק על שירים ועל לחנים, אלא גם איך לרתום אנשים לפרויקט ולנהל אותו. התקשרנו לחברות הפקה, תכננו יחד תקציב. עבדנו עם אנשים מוכשרים מהשורה הראשונה, והגענו לתוצאה מעולה. אני זוכר שישבתי באולפן עם אבי סינגולדה, אלתרנו יחד. היה כיף. אני זוכר שעוד ישבנו יחד במרפסת וחיברנו מילים ולחן. אנחנו אוהבים מוזיקה, ופתאום כשעשינו אותה בעצמנו הרגשנו סיפוק אדיר. היו המון צפיות לקליפ, ופתאום מכירים ומזהים אותה. סיימנו את הפרויקט בקיץ לפני שנתיים, וכל כך אהבנו את זה עד שהמשכנו לעבוד על שיר נוסף".
"אני הרווחתי זמן איכות עם הבת שלי. זה לא פשוט, היא נערה מתבגרת ויש לה תחומי עניין אחרים. אני חושב שלאבות יש קושי יותר גדול לייצר שפה משותפת. אימהות עוד הולכות לשופינג, למשל, אבל בגיל ההתבגרות לאבות קצת יותר מאתגר"
היו אתגרים?
"היו, בעיקר ברמה הטכנית. החלק המורכב היה שלב התסריט והשילוב שלו בקליפ. כל סצנה נמשכת כמה שניות, והיה קצת מורכב להביא לידי ביטוי את התסריט שכתבנו. צמצמנו ככל האפשר והוא יצא קצת פחות ברור ממה שרצינו, אבל התוצאה הכללית מדהימה".
והתגובה של גפן?
"גפן הייתה מרוכזת בעשייה ונתנה את כל כולה כדי להגיע למוצר המוגמר. היא הרגישה שהיא בחרה נכון, מבחינת הרעיון כולו, והיא הגשימה חלום חשבה עליו המון זמן. הסרטון עלה לערוץ שלה ביוטיוב, הגיע ל-70 אלף וזה וואו גדול. לפני זה עשינו תיאום ציפיות, דיברנו על החשיפה ועל העובדה שאנשים יצפו בסרטון. הסברתי לגפן שגם זמרים מצליחים ותיקים מאוד לא תמיד מצליחים. היא הייתה מאוד בוגרת, הבינה שזה לא מדד ושהחיים ממשיכים - בית ספר, חברות, ריקוד. ובכל זאת, היא שמחה מאוד שהשיר הצליח ונגע באנשים. מזהים אותה היום בזכותו".
בעקבות החוויה, זיהית בה משהו אחר בה?
"אתה מגלה ילדה שלא הכרת. ראיתי אותה מקרוב במקום החזק שלה, בריקוד ובשירה, ויש יופי בעבודת צוות של אבא ובת שלא מתרחשת כך בשגרה. להקשיב אחד לשנייה, ליצור יחד. כל צד תרם מהיכולות שלו והיה שוויון מלא בינינו".
ומה אתה חושב שגפן ראתה בך?
"אני חושב שמאוד קל לשים אותנו במשבצות - אני אבא, איש הייטק ומחשבים, והנה פתאום היא ראתה איך אבא שלה הופך להיות מפיק מוזיקלי, מדבר עם ספקים, נפגש עם אנשים בתחום, כותב מילים לשיר. את השיר השני, שהוא פרויקט ההמשך שלנו, אני גם הלחנתי. אני לא עוסק במוזיקה באופן מקצועי, אבל אני מאוד אוהב את זה. אני מצליח בעצמי להגשים חלומות בזכות החוויה שלי עם גפן, בזכות הדרבון שלה. לולא הפרויקט, לא הייתי מגיע לזה.
"בכלל, החיים שלנו תובעניים מאוד, כל ההורים ודאי יזדהו עם זה. אנחנו רצים אחרי הזנב של עצמנו, יש לנו רשימות, משימות ומטלות וגם רגשות אשם כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא מספיק איתם, לא מספיק משקיעים בזמן איכות עם הילדים. אני עובד המון שעות, ועדיין וקיבלתי הזדמנות - ליצור עם הבת שלי פרויקט שמאפשר לנו להשקיע יחד ולבלות זמן בפעילות חווייתית. החיים קצרים, הילדים גדלים כל כך מהר. הפרויקט הזה מאוד חיבר בינינו, ובזכות התוצר שלו גם זכינו למזכרת שתישאר איתנו תמיד".
