חיים ימין בשיחה עם אולפן ynet
(צילום: אלכס בורטמן)
לבד עם חמישה ילדים בבית, בקרוב בלי בית. חיים ימין (48) מפרדסיה הוא אב לחמישה ילדים, בני חמש עד 15. לדבריו, אחרי שאשתו ואם ילדיו עזבה את הארץ, הוא הקדיש את כולו לענייני הבית - כביסות, ארוחות, שיעורי-בית והסעות.
עסקיו כקבלן שיפוצים קרסו, והוא לא יכול לעבוד משום שאז יפר את התנאים לקבלת סיוע עתידי בדיור. אחרי ששכנים והורים ביישוב נאבקו להשגת מימון לצהרוני ילדים, ובעקבות פרסום דבריו ב-ynet, הם גם הגיעו ליעדי קמפיין גיוס הכספים עבורם.
קראו עוד:
"אני מטפל בחמשת הילדים לבד, אני האפוטרופוס היחיד. אני גאה בילדים שלי - הם יפים, חכמים, מסודרים, דואגים אחד לשני וממוצע הציונים שלהם הוא גבוה", ימין מספר בשיחה עם אולפן ynet, "אני כל כך רוצה לתת להם הכול. אני רוצה להצליח איתם, אני רוצה לגדל אותם בכבוד, אבל אני לא יכול לבד. הם ילדים מופלאים אבל המצב הזה משפיע עליהם. לכל אחד יש את ההתמודדויות שלו, ביום או בלילה".
רוצים לסייע למשפחה? כנסו לקמפיין המימון
"כשאימם עזבה את הארץ, מכרתי רכוש שהיה לי והשקעתי בילדים. חינוך, בחוגים ועוד", ימין מספר על שגרת חייו, "אני מפעיל שתיים או שלוש מכונות כביסה ביום, מבשל ומאכיל, מכין איתם שיעורי-בית. אפילו למדתי למרוח לק על הציפורניים ולקלוע צמות. אני עושה את זה בשמחה, הילדים האלה הם החיים שלי".
מי שמנסה לעזור למשפחה הם שכנים טובים: מעין היא אם לילדה שלומדת בכיתה של בתו של ימין, היא מתנדבת בוועד הגן והכיתה, בהנהגת ההורים הבית-ספרית ובפרויקטים קהילתיים, ובין מובילות היוזמה לסיוע.
"פרדסיה היא יישוב קהילתי, כולם מכירים את כולם", היא מסבירה, "יש פה המון פרויקטים פנימיים, אנחנו מחנכים את הילדים לראיית האחר ואנחנו מלאי נכונות לעזור אחד לשני. לפני שנה שכנים סיפרו שאימא של אחת הילדות בכיתה של הבת שלי עזבה את הארץ. אף אחד לא ידע מה בדיוק קרה, אבל מבחינתנו, אנחנו פשוט רואים חמישה ילדים מתוקים שצריכים עזרה. אנחנו מכירים את הילדה מגיל שלוש, מאז שהיא והבת שלי נכנסו לאותן מסגרות.
שמעתי שהיו מחלוקות במשפחה, בין בני הזוג, אבל כיבדתי את הפרטיות שלהם", היא אומרת. "לפני חודש ראיתי ראיון קצר של אב המשפחה, והזדעזעתי לגלות שהם במצב כלכלי קשה וצריכים להתפנות מהבית שלהם תוך כמה ימים. בשלב הזה התחברתי לנילי, חברה מהיישוב, שגם היא אימא של חברה מהכיתה של הבת שלי, וגם היא מתנדבת המון, וחשבנו יחד איך אפשר לעזור להם".
נילי פנתה למשרד הרווחה שהסכים לממן 50% מתשלומי הצהרונים. הן שיתפו את מנהלת בית הספר שפנתה למתנ"ס פרדסיה, לרווחה ולמנהלת אגף החינוך במועצה, ולחצו מכל הכיוונים עד שקיבלו אישור חריג שהוביל בסופו של דבר להשגת מימון מלא לצהרונים.
"אני פניתי לבעלת הבית של המשפחה כדי להבין את המצב, וגיליתי אישה מדהימה שסופגת חודשי שכירות שלמים שלא שולמו כדי לעזור למשפחה", מעין מספרת, "עם זאת היא נאלצה להודיע להם שלא תוכל להמשיך לעמוד בזה ולשלם את ההוצאות לבד. סיכמתי איתה שהיא תיתן לנו חודש כדי לגייס את הכסף ועוד קצת קדימה, ופניתי לאב לקבל את אישורו לפתיחת קמפיין מימון המונים בגיב-בק מבית הדסטארט. לא היה לי קשר איתו עד לשלב זה והוא מאוד התבייש. הוא לא הצליח לעכל את מצבו והיה מלא הערכה כלפינו.
קיבלנו הרבה טלפונים מאנשים שרוצים לעזור, אבל אחרי כמה ימים הכול נעצר. התחלתי להישבר, הזמן עבר והגיוס היה איטי מאוד. כבר חשבתי להרים ידיים. בדרך פגשתי את שירה סער המדהימה, שליוותה קמפיינים דומים בעצמה וסייעה לי המון. חשוב לומר שהמהלך היה גם קשה והעיב על כל המשפחה. המצב הביא איתו גם לחץ והתמודדויות כמו ההסברה לילדים שלנו עצמנו. יש כאן גם שיעור חשוב עבורם - ההבנה שהדבר הבסיסי הזה שיש להם, הבית, הוא לא מובן מאליו".
פורסם לראשונה: 09:46, 15.03.22
