פינלנד מדורגת במקום השלישי בעולם ברשימת המדינות שמציעות את התנאים הכי טובים עבור ילדים, אבל איך ולמי זה עוזר כשהפינים פשוט לא רוצים לעשות אותם? עם שיעורי ילודה נמוכים ביותר של 1.3 בממוצע לאישה, המדינה הסקנדינבית הולכת ומתרוקנת מתינוקות כאשר יותר ויותר אנשים פשוט אומרים בגלוי: אנחנו לא רוצים ילדים.
מחקר חדש שפורסם לאחרונה מראה את הנתונים בבירור: 12.3% מהפינים אומרים שמספר הילדים האידיאלי מבחינתם הוא אפס. עגול. מדובר בעלייה חדה שממחישה את המגמה המתגברת בפינלנד: בחירה לחיות את החיים מבלי להוליד ילדים.
אז למה כל כך הרבה צעירים בפינלנד בוחרים לוותר על ילדים? הסיבות מורכבות. אחת מהן קשורה למצב הכלכלי, כאשר הדי המשבר העולמי של 2008 עדיין ניכרים בהלך המחשבה של צעירים רבים, שלא ביססו את עתידם הפיננסי. מנגד, בכתבה נרחבת שפורסמה במגזין הפיני HS, אומרת החוקרת הדמוגרפית ונלה ברג שיש לשפוט את התופעה כשינוי חברתי ולא כתוצאה מאפקט אחד כלשהו, מכיוון ששיעורי אי-הילודה עלו גם בקרב המעמד הבינוני ובעלי הכנסות גבוהות. "הדילמה בשנות ה-80 וה-90 הייתה כמה ילדים אני רוצה. הדילמה הזאת התחלפה לשאלה – האם אני בכלל רוצה ילדים?", היא מציינת.
לדברי החוקרת ברג, לצעירים רבים יש דעה שלילית לגבי חיי משפחה, מה שמוביל ליצירת אווירה בעייתית להולדת ילדים. "כאשר לצעירים בשנות ה-20 לחייהם יש פחות ופחות חברים או בני משפחה עם ילדים, אין להם בעצם מודל משפחתי ללמוד ממנו, ואין להם מושג מציאותי לגבי איך נראים החיים עם ילדים", היא מסבירה בכתבה.
ישראל נמצאת במקום אחר לגמרי
במעבר חד לירושלים, הדילמה הזאת כמעט שלא קיימת. לפי מחקרים שונים, תופעת אל-הורות בישראל היא נמוכה יחסית לעולם ועומדת על אחוזים בודדים מהאוכלוסייה. פרופ' יונה סכלקנס, מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, אומר כי בכל אירופה כיום יש אחוז גבוה של אל-הוריים, שעומד במקרים מסוימים על 20%. לדבריו, אחד ההבדלים הבולטים מול ישראל הוא שיעור הנישואים: בעוד שבארץ שיעור הנישואים נותר גבוה, באירופה רואים יותר ויותר עלייה בתופעה הנקראת זוגרות - חיים משותפים וזוגיות קבועה ללא נישואים.
במחקר שנעשה בפינלנד ששאל 'מדוע לא מולידים ילדים?', אחת התשובות הייתה שהסיבה היא פגיעה ברווחה האישית. מהממצאים עלה כי אנשים חוששים שהילד יגזול מהם זמן ומשאבים שאותם הם מעדיפים להשקיע בעצמם"
"אל-הורות היא תופעת לוואי של דחיית הנישואים ושל אי-נישואים כלל לאורך החיים", מסביר פרופ' סכלקנס, "מכיוון שבאירופה התופעה יותר נפוצה, היא משפיעה גם שיעור הילודה. אנחנו יודעים שנשים בזוגרות נוטות להוליד פחות ילדים. זה מצב שבו נשים תלויות במצב ביניים של בין זוגיות לבין רווקות, והסיטואציה הזאת משפיעה על המוטיבציה לעשות ילדים".
בישראל, אומר פרופ' סכלקנס, לצד שיעור הילודה הגבוה של האוכלוסייה הדתית והחרדית שמשפיע על תמונת המצב הכללית, גם במגזר המסורתי-חילוני שיעור הילודה גבוה יותר - ואת זה תולים בין היתר באחוז הנישואים הגבוה יחסית לעומת אירופה. במחקר שנעשה בפינלנד ששאל 'מדוע לא מולידים ילדים?', אחת התשובות הייתה שהסיבה היא פגיעה ברווחה האישית. מהממצאים עולה כי אנשים חוששים שהילד יגזול מהם זמן ומשאבים שאותם הם מעדיפים להשקיע בעצמם. אגב, עוד עלה כי אנשים נשואים יותר מאושרים מאנשים לא נשואים, בעוד שאנשים עם שניים או שלושה ילדים - יותר מאושרים מנשואים ללא ילדים.
וגם הוא מנסה להסביר ממה בעצם נובעת הירידה בילודה באירופה, ולדבריו התשובה מורכבת. "בשנות ה-50 וה-60 כולם התחתנו והילודה הייתה גבוהה. בשנות ה-70 החלה תופעה של דחיית הנישואים, ובמקביל הגלולה למניעת הריון הפכה לנפוצה ונגישה", הוא מסביר, "בכך נוצרה שליטה מלאה בילודה, כלומר אין יותר 'פנצ'רים' של רווקות, וגם במסגרת הנישואים התכנון של מספר הילדים הפך למדויק הרבה יותר. במילים אחרות, העובדה ש-20% לא מתחתנים, וקיומה של הגלולה ויתר אמצעי המניעה, משפיעים ישירות על שיעור הילודה ההולך ויורד ביבשת".
לשאלה עד כמה הרצון ברווחה אישית משפיע על ההחלטה בדבר הבאת ילדים לעולם, משיב סכלקנס"קשה להצביע על כך ישירות, אבל אין ספק שיש פה משהו מרוח התקופה. בעבר, במאה ה-19 למשל, נשים התחתנו בעצם כדי לשרוד, כי הן היו תלויות בגבר כדי שתהיה להן קורת גג ומזון. היום אנחנו כמובן במקום אחר, ונשים תלויות רק בעצמן. יש להן אפשרויות אחרות, ואי-נישואים לא דן אותן לחיי עוני. הרבה מאוד נשים אומרות, 'אם הייתי מוצאת את הנסיך הייתי מתחתנת', אבל אם לא, הן לא חוששות להישאר רווקות ולהשקיע בעצמן או בקריירה מוצלחת. הן מוצאות אלטרנטיבות לחיי המשפחה".
"אל-הורות היא תופעת לוואי של דחיית הנישואים ושל אי-נישואים כלל לאורך כל החיים. באירופה התופעה יותר נפוצה, והיא משפיעה על שיעור הילודה. אנחנו יודעים שנשים בזוגרות נוטות להוליד פחות ילדים, זה מצב שבו הן תלויות במצב ביניים של בין זוגיות לבין רווקות, והסיטואציה הזו משפיעה על המוטיבציה להוליד ילדים"
אז למה אין לכן ילדים?
בכתבה שפורסמה בפינלנד בנושא, כמה מרואיינות התרעמו על בני משפחה וחברים ששואלים אותן לעיתים תכופות - מדוע אין לכן ילדים? לטענתן, השאלה צריכה להיות הפוכה: מדוע בעצם יש לכן ילדים? במילים אחרות, ההשקפה שלהן היא שדווקא לא לעשות ילדים היא הבחירה הטבעית. לדברי פרופ' סכלקנס, קשה לשפוט ברצינות את ההשקפה הזאת, היות שיש תופעה שאנשים נוטים להצדיק את מעשיהם בדיעבד.
"לעיתים אנשים לא מתחתנים, כי הם פשוט לא פגשו את האדם המתאים, ובדיעבד הם אומרים שזו הייתה הבחירה המקורית שלהם, או שזה לא סוף העולם שכך יצא", הוא מסביר, "הם גם יכולים לראות למשל בני משפחה שיש להם ילדים והם מתמודדים עם האתגר של גידול ילדים, ואז הם אומרים לעצמם, 'יותר טוב לי בחופש שלי', אבל זאת יכולה להיות הצדקה של השלמה עם המצב ולא בהכרח בחירה מודעת מראש. ברור שיש כאלה מראש שלא רוצים ילדים, אבל להערכתי זאת קבוצה שולית יותר".
"פעם נשים התחתנו כדי לשרוד, היום הן תלויות רק בעצמן. יש להן אפשרויות אחרות, ואי-נישואים לא דן אותן לחיי עוני. הרבה מאוד נשים אומרות, 'אם הייתי מוצאת את הנסיך הייתי מתחתנת', אבל אם לא, הן לא חוששות להישאר רווקות ולהשקיע בעצמן או בקריירה מוצלחת. הן מוצאות אלטרנטיבות לחיי המשפחה"
ויש גם אגודה מיוחדת לאל-הוריים
התופעה בפינלנד הפכה לכל כך נפוצה, ובהתאמה הוקמה אגודה מיוחדת לאל-הוריים שמטרתה לאגד אנשים שמצהירים על אי-רצון, באופן חופשי, להביא ילדים לעולם. באגודה מנסים לתת במה להשקפת העולם הזאת, ומספקים קבוצת תמיכה לחברים. אנשי האגודה גם טוענים שרצונם הוא להגן על אל-הוריים אשר מותקפים או נתונים ללחצים מצד המשפחה והסביבה.
העדפה או לא, הנושא בפינלנד הופך לבעל חשיבות לאומית. חוקרים חוזים כי אנחנו נראה ירידה עוד יותר חדה במספר הילדים, ובהמשך גם בהיקף כוח העבודה במדינה. אחד החוקרים בדיווח שפורסם בהלסינקי טיימס אף אמר: "לפי התחזיות, לא תהיה לנו ברירה אלא לפתוח את השערים להגירה כדי למלא את הגנים, בתי הספר וכמובן את מקומות העבודה הנדרשים".
"מבחינתנו, הבחירה לא לעשות ילדים היא העדפה - בדיוק כמו טעם מוזיקלי או תחביבים", אומרת יו"ר האגודה סויל ראג'מאקי למגזין HS, "זה די מוזר בעינינו שמבקשים מאיתנו כל הזמן להסביר את הבחירה. זאת פשוט העדפה - אם יש בך את התשוקה לעשות ילדים, או שאין".