בפורים לפני 3 שנים החליט במפתיע אראל בני, שהיה אז בן שמונה, להתחפש ל"ים התיכון בחורף". אחרי שיחה מעמיקה הלכנו יחד לשוק רמלה ושוטטו, בחיפוש אחר בד תכלת בוהק שזור בגווני כחול, ירוק, חום משתנים, בדיוק כמו "גווני הים הסוער בחורף".
אראל צייר על הבד הכחול דגים דמיוניים בצבעים זוהרים, תפר עליו צדפים שאסף בחוף, ולסיום קשר את הבד כמו גלימה ענקית מהצוואר ועד כפות הרגליים.
כשאראל אמר שהוא רוצה להתחפש לים התיכון שוחחנו בינינו, וניסיתי להתחבר לבחירה שלו דווקא בתחפושת הזו, הרגשתי שיש מרחב יצירתי בבחירה שלו דווקא בים. ניסיתי לאט לאט להבין, ביחד איתו, למה הוא בחר בתחפושת הזו, מה הים מסמל עבורו, מה הוא מרגיש ביחס לים?
אראל סיפר לי על חווית הצלילה בים, על הקשב שיש בדממה של 'להיות בתוך המים', על הגלים שהוא אוהב להיסחף איתם ולשחק 'קפוץ גלים' וגם על דג כסוף אחד, שראה פעם בשונית באשקלון.
הרעיון ביצירת תחפושת שהילד מכין, הוא לא רק בחשיבה משותפת על מה הילד אוהב ולמה הוא מתחבר, אלא בהתחברות לעולם הרגשות והדימויים שלו. ניסיון להבין מה צופנים בתוכם הדימויים ומה הכמיהות והכיסופים שטמונים בדימויים אלו. באמצעות שיח שמפתח חיבור רגשי והקשבה בין הילד להורה, גם היצירתיות מתפתחת, וזהו סוד הקסם כולו.
באופן מפתיע שוב ושוב, העולם מאיץ מתקדם מהר, טכנולוגיות מתפתחות, מקצועות מסוימים נעלמים וחדשים מופיעים, אך החינוך בגנים וברוב בתי הספר היסודיים נותר קפוא בזמן ועוסק בעיקר בצבירת ידע, בשינון ובלמידה, בסכמות חשיבה מקובעות ולינאריות. לכולם ברור, גם למערכת החינוך עצמה, שכבר היום יש צורך בחינוך בגיל בית הספר היסודי המוקדם למיומנויות חיוניות לעולם המחר, שמערכת החינוך לא עוסקת בהן. למרות זאת אף אחד לא ממהר לעשות את השינוי, ולכן מוטב שלפחות ההורים יעשו זאת.

2 צפייה בגלריה
כיתה
כיתה
כיתה
(צילום: shutterstock)

כדי לפתח את מיומנויות העתיד אצל ילדים בגיל יסודי מוקדם ואילך, חשוב בראש ובראשונה לפתח את החשיבה היצירתית שלהם, שהיא אחת היכולות שיהיו הכי רלוונטיות וחיוניות בשוק העבודה בעתיד. יצירתיות מאפשרת חיים, שיש בהם אנושיות, חמלה והגשמה חברתית ואישית שמזינים הצלחה תעסוקתית. יצירתיות היא היכולת לדמיין ולהעלות רעיונות מקוריים, המערבים ראייה רב ממדית וחשיבה רב תחומית. למעשה, היא נשענת על גמישות מחשבתית, שיכולה להוביל לרעיונות חדשים או להמצאת דרכים חדשות להתמודדות עם סיטואציות שונות". מסיבה זו, השימוש בחשיבה יוצרת למציאת פתרונות יעילים, רעיונות חדשים ומוצרים שימושיים, תורמת באופן משמעותי להתפתחות של האנושות במדע, באמנות ובטכנולוגיה.

כיצד לפתח יצירתיות של ילדים בבית?

כבו את הטלפון הנייד שלכם ושימו אותו בחדר אחר. הפנו את כל הקשב אל הילד שלכם. תהיו רק אתו - בלב בחשיבה ובהקשבה. זה שלב הכרחי.
כתבו יחד אגדה
ככתבו ביחד אגדה או סיפור, שכוללים גם חשיבה משותפת על עלילה, עם משמעות רגשית ועומק שמחובר לעולמו הפנימי של הילד. כתיבה היא דרך נהדרת לפיתוח היצירתיות. יצירה משותפת כזו תקבל רב ממדיות עם כתיבת הסיפור, ותלווה בציורים שהילד יצייר ושיבטאו נופך נוסף של התהליך.
אתם ההורים צריכים לאפשר מסגרת חווייתית חסרת גבולות וללא טיפת שיפוטיות. בשלב הראשון לתת לילד לחלום, לדמיין, להשתעשע, להציע רעיונות פרועים ככל שעולה בדעתו, ללא חסימות, ולגלות חיבה ואמפתיה לכל חוויה וחשיבה שעולה בתהליך. רק אחר כך לחבר, להדק ולייצר יחד עם הילד את הקשרים בין חלקי העלילה. תהליך העבודה עם הילד הוא רב שלבי, והערכים הנוספים בתהליך זה הם יצירת וטיפוח תקשורת מיטבית ברמה הרגשית והחווייתית בין ההורה לילד.

2 צפייה בגלריה
שחקו והמציאו משחקים
שחקו והמציאו משחקים
שחקו והמציאו משחקים
(צילום: shutterstock)

בנו פסלים מחפצים ישנים
קחו חפצים ישנים שנמצאים בבית או בגינה והפכו אותם ביחד עם הילד לפסל או שתמצאו להם שימוש חדש. תנו לילד להוביל את פיתוח הרעיון ואת הביצוע.
צרו תחפושות
תנו לילד שלכם לבחור למה הוא רוצה להתחפש, לוו ותווכו לו את הבחירה שלו. במקום ללכת ולקנות בחנות את התחפושת לפורים – הכינו אותה ביחד, בחשיבה משותפת על פרטי הפרטים האסתטיים של התחפושת. נתקו מהחשיבה של "למה כולם מתחפשים" ותפתחו מרחב פתוח לשיחה למה הילד שלכם רוצה להתחפש. ללא ספק היצירה של תחפושת כזו היא יצירתית וחוויה בלתי נשכחת.
המציאו משחק קופסה
בחרו תחום שהילדה או הילד אוהבים ותחשבו ביחד איך אפשר לייצר משחק שנוגע בעולם או בדמויות והסיפורים שהם סקרנים לגביהם. כדי שהמשחק יהיה מעניין, חשוב להשקיע חשיבה בניסוח הכללים שלו ולנסות להבין האם הם ייצרו אתגר ועניין למשתתפים. זה כמובן גם עניין של של "ניסוי וטעייה" כחלק אינטגרלי מהתהליך. יצירת המשחק ברמה הפיזית אינה פחותה בחשיבותה מתכנונו. וכמובן בסיום לשחק עם המשחק ביחד ועם חבריו של הילד.
פרקו מכשירים וללמדו על מנגנונים
פרקו יחד מכשירים ובכל שלב לנסות להבין מה תפקיד הרכיב ואיך הוא מקושר למנגנון. עדיף לבחור מכשיר יחסית מיושן שאפשר לפרק באופן בטיחותי ובאמצעות כלי עבודה מתאימים (מברגים, פלאייר ועוד רק בזהירות ובהשגחה). אם יש מכשיר שהוא מכאני יותר ופחות אלקטרוני זה עדיף, לפחות בפעמים הראשונות. הלמידה כאן היא איך משהו פועל ואיך מכלול מורכב מרכיבים שפועלים באופן משולב לצורך תכלית מסוימת.
הכותב, ד"ר שם שמי, מנהל המחקר והפיתוח שלב קבוצת פילת ולשעבר מנהל היחידה לאיתור מחוננים במכון סאלד