טיקטוק, האפליקציה ששבתה את לבבות הצעירים בעולם כולו, נמצאת תחת איום חסימה בארצות הברית. החוק החדש מחייב את הבעלים הסינים של האפליקציה, חברת בייטדאנס, למכור את פעילותה בארה"ב – או לראות אותה נעלמת ממכשירי האמריקאים כבר ב-19 בינואר, יום לפני השבעת טראמפ לנשיאות. טיקטוק הפכה לסמל במתיחות בין סין לארה"ב, והוויכוח על עתידה מערב סוגיות של ביטחון לאומי, חופש הביטוי והשפעתה של טכנולוגיה זרה על התרבות האמריקאית. בצעד דרמטי, טיקטוק פנתה לבית המשפט העליון של ארה"ב בבקשה להקפיא את יישום החוק בטענה שמדובר ב"מגבלה מאסיבית וחסרת תקדים על חופש הביטוי". בית המשפט העליון צפוי לדון בעתירה של טיקטוק ב-10 בינואר, שבוע וחצי בלבד לפני כניסת החוק לתוקף. ביחד עם דניאלה גינזבורג עורכת הדיגיטל של Ynet, ניסינו להבין מה היא האסטרטגיה של טיקטוק להינצל מהמצב, עד כמה זה באמת ריאלי שמישהו יצליח לקנות אותה, איך התהפכו דעותיו של טראמפ בנושא, האם הוא יכול להיות האיש שיציל את טיקטוק. וגם, מי הן המרוויחות העיקריות מסגירתה של האפליקציה?  // מגישה: אלכסנדרה לוקש // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

מאז ההכרזה על הרפורמה המשפטית שיזם שר המשפטים יריב לוין חלפו כמעט שנתיים. מיד לאחר שהוצגה לציבור היא יצאה לדרך במהירות, והשלב הראשון, קידום הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הושלם בתוך כחודשיים בלבד, חרף התנגדותה החריפה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. החקיקה נעצרה בשל המלחמה וגם בעקבות המחאה הציבורית הנרחבת, שהגיעה לשיאה באירועי "ליל גלנט". אחרי מעל ל-400 ימי לחימה, היה נראה שהמהלך נשכח - אבל למעשה הוא רק נדחה וכעת שר המשפטים דוחף אליו בכל הכוח, לצד הקריאות לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה. הצעת החוק צפויה לשוב ולהיות כלי לחץ של לוין על המערכת המשפטית, לנוכח החלטת בג"ץ שחייבה אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא חדש לבית המשפט העליון בתוך כחודש. יחד עם טובה צימוקי, כתבת המשפט של ynet וידיעות אחרונות, ניסינו להבין מדוע שר המשפטים יריב לוין מרגיש מושפל בגלל צווי בית המשפט העליון, למה העיתוי הנוכחי להחייאת המהפכה המשפטית קשור גם למשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם לחוק הגיוס והאם עוד יש סיכוי לפשרה שתמנע משבר חוקתי? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

בסרטון שפרסם ראש הממשלה נתניהו השבוע, הוא טען ש"אנחנו משנים את המזרח התיכון. סוריה היא לא אותה סוריה, לבנון היא לא אותה לבנון, עזה היא לא אותה עזה." השינויים האלה בחלקם הם תוצאה ישירה של פעילות צה"ל שפרוס בכל החזיתות, גם באלה שכף רגלו לא בהן מאז 1973. במסגרת מבצע "חץ הבשן", שבוע אחרי נפילת שלטון הנשיא בשאר אל-אסד בסוריה, חיל האויר ממשיך לנצל את הזמן והאשראי לפעולה כדי לחסל יכולות צבאיות בבנק המטרות שיכולות ליפול לידיים הלא נכונות וכוחות השטח מתבססים באזור החיץ וממתינים לחורף ארוך. על רקע בקשת הדרוזים בגולן הסורי להסתפח לישראל, שוחחו קציני צה"ל עם מוכתרי הכפרים הסוריים בבתיהם ובגלוי, והדגישו: "השגרה תימשך". בדרום לבנון, צה״ל עדיין מבצע משימות של זיכוי השטח והכנתו לפריסת צבא לבנון. פעילי חיזבאללה עדיין נמצאים מעבר לקו השני של הכפרים, אבל אסור להם לחצות קווים מסוימים שסומנו במסגרת הסכם הפסקת האש, דרומה בטווחים של חמישה עד כעשרה קילומטרים מהגבול עם ישראל. כוחות צה"ל אמורים ליסוג בתום תקופה של שישים יום ובמקומם ייכנס צבא לבנון שכבר פועל בהדרגה וחשף תשתית משגרים של החיזבאללה סמוך לליטני. ברצועה עזה, צה"ל ממשיכים לפעול כדי למוטט את החמאס ומחכה לעיסקת חטופים שתאפשר לסיים את המשימה. התשובה לשאלה אם תושבי הרצועה יחזרו לצפונה עוד לא ברורה ובאזורים בהם צה"ל עוד לא תמרן מחשש לפגיעה בחטופים קיימים עוד גדודי חמאס. מלאכת השמדת היכולת הצבאית של חמאס תיקח עוד שנים, גם אחרי עסקת חטופים כוללת שבתקווה תצא לפועל. יחד עם יואב זיתון, הכתב הצבאי של ynet וידיעות אחרונות, עברנו בין הגזרות במעגל הראשון ובחנו את המטרות והאתגרים של צה"ל בנקודת הזמן הנוכחית, בין קריסת שלטון אסד לכניסת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לבית הלבן. וגם: איזה אירוע מביך גרם לרשות הפלסטינית להפעיל בכוח את כל מנגנוני הביטחון על מחנה הפליטים ג'נין? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

בסוף השבוע, בהכרזה וירטואלית נוצצת, הכריז נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו על בחירת המדינה המארחת לגביע העולם בכדורגל, המונדיאל, של שנת 2034 - ערב הסעודית. לצד החדשות המשמחות עבור העיתונאים הסעודים, העיתונאים המערבים העלו חששות לגבי חייהם וזכויותיהם של פועלי הבניין הזרים שייבנו את 11 האיצטדיונים החדשים והתשתיות שמלוות את האירוע הענק. זה מבלי לציין את הרקורד הרע של בית המלוכה בחופש ביטוי, זכויות נשים ולהט"ב. אבל למעשה סעודיה עוברת שינוי עומק בתהליכים חברתיים ומדיניים ששואפים ליצור במדבר הערבי מדינה מודרנית, דמוקרטית וחדשנית שלא מסתמכת אך ורק על נפט. תחת השם הכולל של חזון 2030, יורש העצר ומנהיג המדינה הנסיך מוחמד בן סלמאן מוביל את הממלכה לעידן חדש והארחת גביע העולם בכדורגל הוא סימן לבאות. בו זמנית, בן סלמאן מנהל מדיניות מתונה מול איראן וארצות הברית ומקשיב לדעת הקהל שלו, שאוהבת כדורגל וסולדת מישראל. יחד עם ד"ר אלעד גלעדי, מרצה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה ועמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, ניסינו להבין איך היחס של סעודיה לישראל השתנה מאז ה-7 באוקטובר ולמה התנאים לנורמליזציה הפכו ליותר קשיחים וקשים למשא ומתן. וגם - למה התמוטטות משטר אסד תקעה לנסיך מקלות בגלגלים? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

בוקר שגרתי בלב ניו-יורק הפך לזירת פשע שהסעירה את ארצות הברית. בריאן תומפסון, מנכ"ל United Healthcare, חברת ביטוחי הבריאות הגדולה במדינה, נורה למוות ברחוב סמוך למלון הילטון מידטאון. המנכ"ל היה בדרכו לכנס מקצועי, כשלפתע נורה בגבו מטווח קצר על ידי מתנקש חמוש באקדח שהודפס במדפסת תלת-מימד. לאורך חמישה ימים נערך המצוד אחר המתנקש עד למעצר החשוד ברצח, לואיג'י מנג'יוני, בן 26 ממארילנד. מנג'יוני נתפס כמה מאות קילומוטרים מזירת הרצח, בסניף מקדונלד'ס בפנסילבניה, כשבתיק שלו האקדח ומניפסט שחיבר נגד תעשיית ביטוחי הבריאות. אבל כבר מהימים הראשונים לאחר הרצח הוא דווקא נתפס בעיני ציבור רחב וצעיר כגיבור ולוחם צדק. מנג'יוני, שהתמודד במשך שנים ארוכות עם פציעת גב קשה, האשים את מערכת ביטוחי הבריאות האמריקאית בסבל שלו ושל אזרחים רבים. למעשה, מערכת הבריאות בארצות הברית היא מהיקרות והמורכבות בעולם. מיליוני אזרחים נאלצים לשלם אלפי דולרים בחודש על ביטוחי בריאות פרטיים, שרבים מהם דוחים תביעות או מצמצמים את הכיסוי הרפואי בתירוצים טכניים. עבור רבים, חברות כמו United Healthcare הפכו לסמל של ניצול ורשע. ביחד עם ציפי שמילוביץ כתבת ynet וידיעות אחרונות בניו יורק, ניסינו להבין מה עומד מאחורי הרצח המטלטל? מדוע הרוצח עצמו מקבל הערצה כל כך גדולה מהציבור? כיצד עובדת תעשיית חברות הביטוח בארה"ב? ועד כמה באמת הנשיאים הקודמים הצליחו לפתור את הנושא? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

השבוע נחצה רף ה-400 הרוגים בתאונות הדרכים. הנתונים מלמדים על עלייה של 17% בהרוגים בתאונות הדרכים בישראל לעומת שנה שעברה, ובעצם הנתון הכי גרוע מאז 2008. 40% מההרוגים הם בקרב החברה הערבית ונצפתה גם עלייה של 600% אחוזים בהרוגים בתאונות קורקינטים חשמליים. נוסיף לכך את גל העזיבה העצום במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, תחת הנהלת השרה מירי רגב, בו במהלך השנתיים האחרונות 17 בכירים סיימו את תפקידם, ביניהם עזבו גם המנכ"ל ויו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - הגוף שאמון על בניית התוכנית הרב-שנתית למלחמה בתאונות הדרכים - ותקציבו קוצץ ב-90% במהלך 15 השנים האחרונות. לפני כשבועיים משרד התחבורה הודיע על הקמת ועדת שרים ייעודית למאבק בתאונות הדרכים. בראשות הוועדה יעמוד ראש הממשלה בנימין נתניהו, והשרה מירי רגב תהיה ממלאת מקומו הקבועה. נכון למועד הקלטת הפרק הוועדה עוד לא התכנסה. יחד עם דן רבן, כתב התחבורה של ynet וידיעות אחרונות, אשר סיקר את התופעה בסדרת כתבות בשם "הרוצח השקט", חזרנו לארוע הקשה ביותר שהוא זוכר, לסיפורים מאחורי הנתונים, וההסברים או חוסר ההסברים למחדלים בטיפול, באכיפה ובמיצוי הדין בקטל בכבישים. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

האירועים הדרמטיים של החודשים האחרונים מציבים את איראן בפני מציאות חדשה ומאתגרת. בראשם עומדת המכה הקשה שספג חיזבאללה, יחד עם ההשלכות של התקיפה הישראלית באיראן וקריסת משטר אסד בסוריה. שילוב נסיבות אלו מותיר את איראן במצב פגיע ביותר: ללא ההגנה האסטרטגית של חיזבאללה, ללא רצף יבשתי, וחשופה מתמיד לפגיעות במתקני הגרעין שלה. מעבר לכך, כניסתו של הממשל החדש בארצות הברית בראשות דונלד טראמפ מוסיפה לאי-הוודאות. טראמפ עשוי להטיל סנקציות כלכליות חדשות ומכבידות, דבר שעלול להעמיק את המשבר הפנימי באיראן. 20% מהציבור האיראני תומך במשטר הנוכחי, בעוד היתר מטפחים תקווה לשינוי – אולי בהשראת נפילת משטר אסד. אם רודן כמו בשאר אל-אסד קרס, יש מי שמאמינים שגם באיראן השינוי אפשרי. ביחד עם בני סבטי, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בחנו את התרחישים האפשריים בנוגע לעתיד איראן. האם הפגיעות הנוכחית תוביל את טהראן לנסות לפתוח בדיאלוג מול וושינגטון? או שמא תגביר את מאמציה לקדם את תוכנית הגרעין שלה, אולי אף כתגובה לחולשה הנוכחית? מדוע איראן נמנעה מלסייע משמעותית למשטר אסד בזמן קריסתו? וכיצד כניסת טראמפ לבית הלבן עשויה להשפיע על המערכת הפוליטית והחברתית בתוך איראן? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

בתוך פחות משבועיים, מתקפת הפתע של המורדים הסוריים בתמיכה טורקית הצליחה להכניע את צבא סוריה הנתמך על ידי איראן ורוסיה והובילה לסופה של שושלת אסד אחרי חצי מאה. המורדים נכנסו והשתלטו על עיר הבירה דמשק ללא התנגדות משמעותית. גורלו של הנשיא הסורי באשר אל-אסד שנמלט לרוסיה היה לא ברור במשך שעות ארוכות על רקע דיווחים לפיהם ייתכן שהמטוס שלו התרסק, בצהריים הודיעה רוסיה כי אסד החליט "להתפטר מהנשיאות". ראש הממשלה הסורי, מוחמד אל-ג'לאלי פונה מביתו בדמשק לפגישה במלון עם המורדים שם מתבצעת העברת השלטון לידיהם וכעת, השם החדש שאנחנו צריכים להכיר, הוא אבו מוחמד אל-ג'ולאני - ג'יהאדיסט, מנהיג ארגון המורדים הגדול "הייאת תחריר א-שאם" ומי שעשויי להוביל את סוריה החדשה. אמש (א'), ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי המשטר נפל כ"תוצאה ישירה של המכות שהנחתנו על איראן ועל חיזבאללה". במקביל, צה"ל כבש נקודות שולטות במרחבים שונים, ביניהם פסגת החרמון, כדי לשפר אחיזה במרחב ולמנוע, לפחות באופן זמני, את נפילתם לידי מורדים חמושים לאחר שצבא אסד ברח מהם. יחד עם פרופ' אייל זיסר, סגן הרקטור של אוניברסיטת תל-אביב ומומחה לסוריה, צללנו לתוך המהלכים שהביאו לסוף משטר אסד, הדימיון למתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר, דמותו של מנהיג המורדים וההימור של נשיא טורקיה ארדואן. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

תיק 67104-01-20 עולה שלב וביום שלישי הקרוב, לאחר דחיות רבות, ראש הממשלה והנאשם במשפט, בנימין נתניהו צפוי לעלות לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הסאגה המשפטית שהתחילה אי שם בשלהי 2019, עם הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן בגין עבירות חמורות של שחיתות שלטונית על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מגיעה כעת לפרשת ההגנה, השלב בו סניגורו של נתניהו מורשה להביא עדי הגנה שיש בכוחם להוכיח את חפותו של הנאשם. ראש הממשלה עצמו צפוי להעיד שלוש פעמים בשבוע, שש שעות ביום. זה נראה היה תסריט דמיוני שבו ראש ממשלה יעמוד על דוכן העדים כנאשם בתיקים פליליים בעת המלחמה הגדולה בתולדות המדינה ואחרי המחדל הגדול בתולדותיה ורבים הימרו במהלך הדרך כי עיסקת טיעון תגיע לפני העדות, או כל ניסיון אחר להימנע ממנה. אך זה לא צלח ואכן ביום שלישי השבוע יתייצב רוהמ לעדותו בבית משפט המחוזי בתל אביב באולם מבוטן המתאים לצרכים הבטחוניים שלו. יחד עם עו״ד רז נזרי, לשעבר המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה; כיום, שותף בכיר וראש מחלקת משפט ציבורי, רגולציה וניהול משברים במשרד עו״ד פירון, ניסינו להבין כיצד תתנהל העדות בתיקים השונים בכתב האישום המורכב, איך מתכוננים לעדות והחקירה הנגדית, ומה הסיכוי שההליך הזה יתנהל בצורה יעילה שתבטא את השוויון בפני החוק. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

"אנחנו רואים ושומעים סיפורים קורעי לב על הנופלים... מהלוויה להלוויה משבעה לשבעה פוגשים את כל עם ישראל, אך לא ניתן להתעלם שהציונות הדתית משלמת מחיר בצורה לא פרופורציונלית לחלקה באוכלוסייה". כששר האוצר בצלאל סמוטריץ' פורץ בבכי בנאום בישיבת הסיעה בסוף אוקטובר האחרון, על רקע סערת האולטימטום שהגיש השר יצחק גולדקנופף, להעברת חוק הפטור מגיוס, אי אפשר שלא להרגיש את הכאב של ציבור שלם. במהלך אותו חודש אוקטובר, 60% מהחללים במלחמה היו בני הציונות הדתית - למרות שהם מהווים פחות מ-15% מהאוכלוסייה בישראל. המחיר לא פרופורציונלי אבל הייצוג הגבוה לא עוצר כאן - מספר גבוה של חובשי הכיפות הסרוגות או "הכיפות השקופות" גם מאיישים תפקידי קצונה וקצונה בכירה בצבא, ביניהם גם הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי. ניתן להסביר זאת יחד עם ההצלחה של המכינות הקדם צבאיות אבל בעיקר בתפיסה האידיאולוגית של בני הציונות הדתית. תפיסה של מימוש את הייעוד כיהודי, שמשמעותה גם להחזיק את המדינה בכל השדות השונים שהמדינה צריכה להתקיים בהם ובראש ובראשונה הקיום הפיזי שמתבסס על שירותי הביטחון ועל הצבא. יחד עם עיתונאי ידיעות אחרונות ו-ynet, ובן הציונות הדתית, עמיחי אתאלי, נכנסו לנתונים מאחורי מחיר הדמים היקר של חובשי הכיפות הסרוגות, ולסיבה מדוע הציונות הדתית עומדת מול צומת קריטי, עם הנהגה פוליטית מנותקת ובחירה קשה בין בעלי הברית שלא מתגייסים לבין הצורך הקיומי של צבא עייף ושחוק. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

מיליציות פרו-איראניות נכנסו לסוריה מעיראק כדי לסייע לכוחותיו של בשאר אסד להדוף את מתקפת הפתע של המורדים שכבשו בסוף השבוע את חלב, העיר השנייה בגודלה במדינה. לפי הדיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, הלוחמים שנכנסו משתייכים לארגון "גדודי חיזבאללה" העיראקי ולארגון פאטמיון, ששניהם חלק מארגון-הגג של המיליציות הפרו איראניות בעיראק "אל-חשד א-שעבי".  המערכה בסוריה משקפת מאבק כוחות אזורי מורכב: טורקיה מגבה את המורדים בעוד רוסיה תומכת באסד, איראן מפעילה מיליציות שיעיות מול כוחות סוניים, והכורדים מנצלים את המצב לקידום שאיפותיהם לאוטונומיה. בתוך כך, סוריה הופכת לזירת קרב מדממת בין אינטרסים מנוגדים של כוחות אזוריים ובינלאומיים. יחד עם ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור ומרצה באוניברסיטת רייכמן, הסברנו את יחסי הכוחות המורכבים בזירה הסורית, ניתחנו את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים בלחימה, וגם שאלנו האם ישראל צריכה לשקול מחדש את מדיניות אי-ההתערבות שלה במלחמה אצל השכנה מצפון.  // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה מבוסס במידה רבה על היכולת של צבא לבנון, מוחלש ולא רלוונטי במשך שנים ארוכות, לאכוף בחודשים הקרובים את ההסדרה בדרום לבנון ולמנוע השתלטות מחדש של חיזבאללה, מדרום לליטני ועד לגבול ישראל.  חלוקת התפקידים בין העדות השונות בלבנון משתקפת גם בתוך הצבא. לפי ההסכמים, מפקד הצבא חייב להיות נוצרי מארוני, למרות שרוב החיילים הם שיעים, ולרבים מהם קרובי משפחה המשתייכים לארגון חיזבאללה.  יחד עם פרופ' אייל זיסר, סגן רקטור אוניברסיטת ת"א ומומחה ללבנון, ניסינו להבין כיצד צבא לבנון יכול לעמוד מול חיזבאללה ולאכוף את הפסקת האש בדרום המדינה, איך המשבר הכלכלי בלבנון משפיע על הצבא ועל חייליו, האם תושבי הצפון יכולים לסמוך על צבא לבנון לעצור את ארגון הטרור השיעי ואת איראן וגם, איך תעבוד הדינמיקה בשטח בין יוניפי"ל לצבא לבנון? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

הנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך לאותת כי פניו לעבר סיום מהיר של מלחמת רוסיה - אוקראינה והודיע כי מינה את הגנרל לשעבר קית' קלוג לשליח המיוחד שלו לענייני אוקראינה ורוסיה. מדובר בתפקיד שלא היה קיים עד כה, למרות כמעט שלוש שנים של מלחמה. "יחד, נבטיח שלום באמצעות עוצמה, ונהפוך את אמריקה – ואת העולם – לבטוחים שוב!", הבטיח טראמפ.על פי התוכנית המסתמנת: הקפאת קווי החזית הנוכחיים, כשרוסיה שומרת על 18% משטח אוקראינה שכבשה, הקמת אזור חיץ בין הצדדים, והקפאת תהליך הצטרפותה של אוקראינה לנאט"ו. המשמעות - סיום המלחמה במחיר של פרס לתוקפן, דבר המעורר חשש כבד במדינות אירופה.בשיחה עם יאיר נבות, פרשן לענייני רוסיה של ynet וידיעות אחרונות, ניתחנו את מערכת היחסים המשולשת בין טראמפ, פוטין וזלנסקי, את תפקידו המפתיע של המיליארדר אילון מאסק בתיווך בין הצדדים, וגם, האם נאט"ו תשרוד את הטלטלה הצפויה ביחסיה עם הנשיא האמריקאי הנבחר? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

הביקור החשאי של ראש השב"כ בטורקיה העלה שוב על סדר היום את התפקיד שיכול ורוצה לקבל על עצמו המשטר של ארדואן במגעים לעסקת חטופים וביום שאחרי סיום המלחמה בעזה ובלבנון. מאז פרוץ המלחמה, טורקיה נקטה בעמדה לוחמנית במיוחד כלפי ישראל, הנשיא ארדואן השווה את ישראל לנאצים, ניתק קשרי מסחר והביע תמיכה גלויה בחמאס.  אבל למרות המתיחות הגבוהה, ערוץ המודיעין בין ישראל וטורקיה נשאר פעיל. במקביל, טורקיה מנסה לשמר את מעמדה האסטרטגי באזור ואת חברותה בנאט"ו, תוך שהיא מאזנת בין תמיכתה בחמאס לבין יחסיה עם המערב.  יחד עם ד"ר רמי דניאל, מומחה לטורקיה מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בחנו את מורכבות היחסים בין ישראל וטורקיה, הערכנו את הסיכויים לשיקום היחסים בעתיד בין ירושלים ואנקרה וגם, ניסינו להבין איך תשפיע חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן על העוינות של טורקיה לישראל? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

אחרי למעלה משנה של מלחמה, מלאי הנשק והתחמושת של צה"ל מידלדל. ארה"ב לא תמיד יכולה או רוצה לענות על כל צרכי הצבא, חלק מהמדינות הכריזו אמברגו, ויש גם תחרות עזה על כל תותח וכל קליע מול אוקראינה.  וכך, מצאה עצמה כל מערכת הביטחון במרוץ חימוש חוצה מדינות ואינטרסים עבור המלחמה שאינה נגמרת בעזה ובלבנון, והכל הולך: סוחרים מפוקפקים, עסקאות עם מדינות עוינות לישראל ובעיקר הרבה מאוד מיליארדים עבור הנשק ואמצעי הלחימה שחסרים כל כך בשטח.   יחד עם יואב זיתון, הכתב הצבאי של ynet וידיעות אחרונות, ניסינו להבין מי עוסק ובאיזה מחיר במירוץ החימוש הגלובלי עבור לוחמי צה"ל, איזה מדינות הפכו לספקיות הנשק החדשות של ישראל, וגם, מה משמעות צווי המעצר בהאג נגד גלנט ונתניהו על אמברגו הנשק על ישראל? // מגיש: רועי כ"ץ // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

בעוד ראש הממשלה ושר המשפטים טרם קיבלו החלטה להוציא לדרך מהלך מעשי לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, נמשכת מתקפת ההתבטאויות של שרי הממשלה וחברי הכנסת מהקואליציה נגד גלי בהרב-מיארה, שומרת הסף שמונתה לתפקיד בזמן הממשלה הקודמת.  רשימת המחלוקות בין היועמ"שית לראש הממשלה וחלק מהשרים ארוכה, מגוונת וכוללת את הדרישה של נתניהו לדחות את עדותו, את חוקי הרפורמה המשפטית, פיטורי היועמ"שים במשרדי הממשלה, שיטת מינוי נציב לשירות המדינה, הפטור מגיוס חרדים ומימון ההשתמטות והדאגה של נתניהו מאפשרות כי בהרב-מיארה תחליט להוציא אותו לנבצרות.  יחד עם נטעאל בנדל, כתב המשפט של ynet וידיעות אחרונות, ניסינו להבין את תפקידה הכפול של בהרב-מיארה, גם יועצת משפטית לממשלה וגם ראשת התביעה, בדקנו מה יכול נתניהו לעשות כשהוא לכוד בהסכם ניגוד עניינים בגלל משפטו וגם, שאלנו האם היועמ"שית היא שומרת סף אמיצה או יועצת לעומתית שמפריעה לממשלה לבצע מדיניות? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

ההלם מהחלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בשבוע שעבר על צווי המעצר נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, התחלף במהירות בניסיונות ישראליים לדה-לגיטימציה של הצווים ושל בית הדין.  אבל מהמשמעויות אי אפשר לחמוק: נתניהו וגלנט נאשמים ב"תקיפה נרחבת ושיטתית" בניגוד לאמנת ז'נבה והחוק הבינלאומי ומואשמים בהרעבה, ברצח עקב תת תזונה, ברדיפה ומעשים בלתי אנושיים נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה. לראשונה, מנהיגים ישראליים מבוקשים על ידי בית הדין הבינלאומי בהאג.  יחד עם עו"ד יובל קפלינסקי, לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, בדקנו מה המשמעויות המיידיות של הצווים האישיים נגד נתניהו וגלנט, ביררנו איך זה שיש מדינות שהצהירו כי לא יצייתו לצווים, מדוע האמריקנים מתנגדים כל כך לבית הדין בהאג, מה יכלה ישראל לעשות אחרת וגם, האם יש קשר בין הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית ובין המאבק הישראלי בצווי המעצר? האזינו לפרק. // מגיש: רועי כ"ץ // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

"הזדמנות אמיתית לסיום הסכסוך, זה הרגע לקבל החלטה", כך תיאר עמוס הוכשטיין, שליחו של הנשיא ביידן לסכסוך שבין ישראל ללבנון, את התקדמות המגעים לקראת הסדרה בין חיזבאללה לישראל והפסקת אש בדרום לבנון. על פי פרטי ההסכם המתגבש, אמורה להתחיל הפסקת אש ל-60 יום במהלכה חיזבאללה ייסוג לקו הליטאני, בדרום לבנון יישארו רק צבא לבנון ויוניפי"ל ולאחר 60 יום צה"ל ייסוג מדרום לבנון אבל ישראל תשמור עדיין על חופש פעולה במקרה של הפרות מצד חיזבאללה.    בינתיים, נמשך על העת ירי הרקטות והטילים של חיזבאללה אבל בישראל נערכים ליום שאחרי הפעולה הקרקעית בלבנון. צה"ל מפרק בטונדות שהגנו על צמתים בצפון מירי נ"ט, קצינים בכירים מדברים על החזרת מפונים הביתה ואפילו שר הביטחון החדש כבר הכריז ניצחון של ישראל על חיזבאללה.  יחד עם יאיר קראוס, כתב הצפון של ynet וידיעות אחרונות, ניסינו להבין האם גם תושבי הצפון שותפים לאופטימיות האמריקנית שהפסקת האש קרובה, איך נראה הצפון אחרי יותר משנה של מלחמה, מה יידרש כדי להחזיר את האמון של תושבי הצפון בצה"ל וגם, איך ייזכר חורבן מטולה באתוס הישראלי? // מגיש: רועי כ"ץ // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

הביטקוין שובר שיאים: המטבע הדיגיטלי זינק ב-30% בשבועות האחרונים והגיע כבר ל-93 אלף דולר. מאחורי העלייה המטאורית עומדת חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, שהצהיר על כוונתו להפוך את ארה"ב למעצמת קריפטו עולמית. טראמפ, שהיה בעבר ספקן מאוד לגבי קריפטו, שינה את דעתו ואימץ את התחום בקמפיין הבחירות שלו לנשיאות. הוא התחייב להפוך את ארה"ב ל"בירת הקריפטו של העולם" וליצור "רזרבה אסטרטגית" של ביטקוין. הקמפיין שלו קיבל תרומות במטבעות קריפטו והוא אפילו השיק את World Liberty Financial, מיזם חדש למסחר במטבעות דיגיטליים. יחד עם קרן ולדמן-חנן, מומחית בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים מהקריה האקדמית אונו, ניתחנו את ההשפעה של בחירת טראמפ על משפיעי הקריפטו הקטנים בכל רחבי העולם, ניסינו להבין מה ההבדל בין הדולר הדיגיטלי שטראמפ מתנגד לו לבין הקריפטו שהוא מעודד וגם, למה ישראל נותרה מאחור בכל הקשור למדיניות ממשלתית, רגולציה ומיסוי מטבעות דיגיטליים? // מגיש: רועי כ"ץ // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

בזמן שצה"ל משלים בדרום לבנון את המשימות הצבאיות שהטיל עליו הדרג המדיני, ועל רקע המגעים הבינלאומיים האינטנסיביים להסדרה שתפסיק את האש בצפון ותאפשר את התחלת שיקום היישובים הפגועים, מתרבים סימני השאלה סביב המציאות הביטחונית בדרום לבנון ביום שאחרי נסיגת כוחות צה"ל מעבר לגבול.  בביירות – צה"ל ממשיך לתקוף. בשבוע האחרון הגביר חיל האוויר את קצב התקיפות שלו בדאחייה, דובר צה"ל מסר כי "כלל המטרות הצבאיות שהותקפו מוקמו על-ידי חיזבאללה במכוון בלב האוכלוסייה האזרחית. זו דוגמה נוספת לשימוש הציני של ארגון הטרור חיזבאללה באזרחי לבנון כמגן אנושי". יחד עם רון בן ישי, הפרשן הצבאי של ynet וידיעות אחרונות, בחנו לעומק את ההישגים הצבאיים של הפעולה הקרקעית של צה"ל בלבנון, ניסינו להבין איך יראה "היום שאחרי" שבו צבא לבנון ויוניפי"ל אמורים למנוע נוכחות חמושה של חיזבאללה באזור שמדרום לליטני, וקיבלנו עדות מהשטח על איך נראים הבתים בלבנון אותם הפך חיזבאללה לעמדות ירי, מוצבים קדמיים ומלכודות מוות. האזינו לפרק. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב