"הזדמנות אמיתית לסיום הסכסוך, זה הרגע לקבל החלטה", כך תיאר עמוס הוכשטיין, שליחו של הנשיא ביידן לסכסוך שבין ישראל ללבנון, את התקדמות המגעים לקראת הסדרה בין חיזבאללה לישראל והפסקת אש בדרום לבנון. על פי פרטי ההסכם המתגבש, אמורה להתחיל הפסקת אש ל-60 יום במהלכה חיזבאללה ייסוג לקו הליטאני, בדרום לבנון יישארו רק צבא לבנון ויוניפי"ל ולאחר 60 יום צה"ל ייסוג מדרום לבנון אבל ישראל תשמור עדיין על חופש פעולה במקרה של הפרות מצד חיזבאללה.    בינתיים, נמשך על העת ירי הרקטות והטילים של חיזבאללה אבל בישראל נערכים ליום שאחרי הפעולה הקרקעית בלבנון. צה"ל מפרק בטונדות שהגנו על צמתים בצפון מירי נ"ט, קצינים בכירים מדברים על החזרת מפונים הביתה ואפילו שר הביטחון החדש כבר הכריז ניצחון של ישראל על חיזבאללה.  יחד עם יאיר קראוס, כתב הצפון של ynet וידיעות אחרונות, ניסינו להבין האם גם תושבי הצפון שותפים לאופטימיות האמריקנית שהפסקת האש קרובה, איך נראה הצפון אחרי יותר משנה של מלחמה, מה יידרש כדי להחזיר את האמון של תושבי הצפון בצה"ל וגם, איך ייזכר חורבן מטולה באתוס הישראלי? // מגיש: רועי כ"ץ // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

הביטקוין שובר שיאים: המטבע הדיגיטלי זינק ב-30% בשבועות האחרונים והגיע כבר ל-93 אלף דולר. מאחורי העלייה המטאורית עומדת חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, שהצהיר על כוונתו להפוך את ארה"ב למעצמת קריפטו עולמית. טראמפ, שהיה בעבר ספקן מאוד לגבי קריפטו, שינה את דעתו ואימץ את התחום בקמפיין הבחירות שלו לנשיאות. הוא התחייב להפוך את ארה"ב ל"בירת הקריפטו של העולם" וליצור "רזרבה אסטרטגית" של ביטקוין. הקמפיין שלו קיבל תרומות במטבעות קריפטו והוא אפילו השיק את World Liberty Financial, מיזם חדש למסחר במטבעות דיגיטליים. יחד עם קרן ולדמן-חנן, מומחית בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים מהקריה האקדמית אונו, ניתחנו את ההשפעה של בחירת טראמפ על משפיעי הקריפטו הקטנים בכל רחבי העולם, ניסינו להבין מה ההבדל בין הדולר הדיגיטלי שטראמפ מתנגד לו לבין הקריפטו שהוא מעודד וגם, למה ישראל נותרה מאחור בכל הקשור למדיניות ממשלתית, רגולציה ומיסוי מטבעות דיגיטליים? // מגיש: רועי כ"ץ // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

בזמן שצה"ל משלים בדרום לבנון את המשימות הצבאיות שהטיל עליו הדרג המדיני, ועל רקע המגעים הבינלאומיים האינטנסיביים להסדרה שתפסיק את האש בצפון ותאפשר את התחלת שיקום היישובים הפגועים, מתרבים סימני השאלה סביב המציאות הביטחונית בדרום לבנון ביום שאחרי נסיגת כוחות צה"ל מעבר לגבול.  בביירות – צה"ל ממשיך לתקוף. בשבוע האחרון הגביר חיל האוויר את קצב התקיפות שלו בדאחייה, דובר צה"ל מסר כי "כלל המטרות הצבאיות שהותקפו מוקמו על-ידי חיזבאללה במכוון בלב האוכלוסייה האזרחית. זו דוגמה נוספת לשימוש הציני של ארגון הטרור חיזבאללה באזרחי לבנון כמגן אנושי". יחד עם רון בן ישי, הפרשן הצבאי של ynet וידיעות אחרונות, בחנו לעומק את ההישגים הצבאיים של הפעולה הקרקעית של צה"ל בלבנון, ניסינו להבין איך יראה "היום שאחרי" שבו צבא לבנון ויוניפי"ל אמורים למנוע נוכחות חמושה של חיזבאללה באזור שמדרום לליטני, וקיבלנו עדות מהשטח על איך נראים הבתים בלבנון אותם הפך חיזבאללה לעמדות ירי, מוצבים קדמיים ומלכודות מוות. האזינו לפרק. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע כי מהבוקר יישלחו בהדרגה, לפי שיקולי הצבא, 7,000 צווי הגיוס שהורה השר המפוטר יואב גלנט להוציא לחרדים. בשבוע שעבר הציג צה"ל ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה נתונים, שמהם עולה כי הוא זקוק להגדלת הסד"כ ב-10,000 חיילים לפחות, מתוכם 7,500 לתפקידי לחימה. בהרב-מיארה הורתה כי מתוך 7,000 הצווים, 4,500 יישלחו "ללא תבחינים" - כלומר גם לתלמידי ישיבות. היא קבעה כי עיכוב בהוצאת צווי ההתייצבות או הוצאתם בהיקף נמוך שיפגע באפשרות לעמוד בהתחייבות שניתנה לבג"ץ לגייס 4,800 מלש"בים חרדים, מנוגדים לדין. במקביל, ממשיכים הדיונים על תקציב הביטחון, בעקבות מסקנות הביניים של ועדת נגל ואפילו בטרם יאושר תקציב המדינה הכולל את המספרים המדויקים של תקציב הביטחון לשנה הבאה.  בצה"ל דורשים גם כמה שינויים בעלי משמעות תקציבית במטרה להקל על העומס האדיר ששוחק את כוחות הסדיר, המילואים והקבע. יחד עם תא"ל (במיל') ראם עמינח, לשעבר חבר בפורום מטכ"ל, ראש המערך הכלכלי של צה"ל וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, ביררנו בכמה יזנק באמת תקציב הביטחון בשנים הקרובות, למדנו איך התמודד בעבר צה"ל עם קיצוצים בתקציב הביטחון, העמקנו בהשפעות של חזרת טראמפ לבית הלבן על התעשיות הביטחוניות, ניסינו להבין איך מצליחים לגייס חרדים לצבא ומדוע זו נקודת זמן קריטית כל כך לכניסת החרדים לבקו"ם אבל גם למעגל העבודה. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

שבוע חלף מאז הניצחון של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות, ולצד המנצח הגדול שחוזר לבית הלבן אפשר לסמן מנצח ענק נוסף, את האיש העשיר בעולם, המיליארדר אילון מאסק שהימר נכון על הקמפיין של טראמפ והפך לאחד היועצים המשפיעים ביותר על אוזנו של הנשיא הנבחר.  בנאום הניצחון שלו אמר טראמפ על מאסק: "הוא דמות, הוא מיוחד והוא מאוד חכם. אנחנו צריכים לשמור על גאוני העל שלנו, אין לנו הרבה מהם". מאסק, מייסד טסלה וספייס אקס, תרם לפי דיווחים כ-200 מיליון דולר לקמפיין הבחירות של דונלד טראמפ שהצהיר כבר בקמפיין על כוונתו למנות את מאסק לראש ועדה מיוחדת שתפעל לייעול תהליכים בממשל הפדרלי.  יחד עם ציפי שמילוביץ, כתבת ynet וידיעות אחרונות בארה"ב, ניסינו להבין את הקשר בין שני המיליארדרים חובבי הפרסום, האם מאסק באמת הצליח באמצעות הרשת החברתית X להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות, באיזה נושאים צפוי טראמפ להקשיב לעצותיו של האיש העשיר בעולם וגם, האם מאסק שמזהיר מהתחממות גלובלית יצליח לשנות את עמדותיו של טראמפ מכחיש האקלים? // מגיש: רועי כ"ץ // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

במפלגות החרדיות לא הסתירו את שביעות הרצון מפיטוריו של יואב גלנט ממשרד הביטחון והחלפתו בישראל כ"ץ. ראש הממשלה נתניהו זעם על כמה ממהלכיו של גלנט, בין היתר, בעקבות החלטת גלנט בשבוע שעבר על הוצאת 7,000 צווי גיוס לצעירים חרדים. ברקע המאבק על גיוס חרדים ושוויון בנטל, הצעת החוק של ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) מאיימת על שלמות הקואליציה ומבקשת לשנות את הקריטריונים לקבלת ילדים למעונות יום. קריטריון הסבסוד, על פי החוק החדש, יהיה תלוי רק בתעסוקת האישה, ללא קשר לעיסוק הגבר. וכך יתאפשר המשך סבסוד האברכים גם במשפחות שבהן האב משתמט משירות צבאי. יחד עם שילה פריד, כתב ynet וידיעות אחרונות לענייני חרדים, חשפנו תמונה מורכבת של חברה חרדית המתמודדת עם לחצים פנימיים וחיצוניים, למדנו על אי-הנוחות של צעירים חרדים רבים נוכח המחיר שמשלמים בני גילם בסדיר ובמילואים, המתח שנוצר מול הציונות הדתית וגם: האם המנהיגות הרבנית והפוליטית תצליח לשמר את המסגרת החרדית השמרנית ולמנוע שינויים דרמטיים במעמד בני הישיבות? האזינו לפרק. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

בסוף השבוע האחרון דווח שראש ממשלת קטאר מוחמד א-תאני החליט להפסיק במאמצי התיווך לעסקת שחרור חטופים והפסקת הלחימה בעזה. אמצעי תקשורת אמריקניים דיווחו, שקטאר גם דרשה מצמרת חמאס לצאת לארץ מקלט אחרת. לדברי בכירי חמאס שנמצאים בדוחא, השלטונות הקטאריים הודיעו להם שהם "יסגרו בקרוב את המשרדים שמשמשים את בכירי הנהגת חמאס שנמצאים בדוחא".  מנהיגי חמאס התמקמו בקטאר מאז יציאתם מסוריה ב-2011, בהתבסס על הבנות שהושגו מול דוחא ובין ארצות הברית לישראל בנוגע להגבלות אירוחם. לחמאס יש תוכניות חלופיות למקרה שהנהגתו תיאלץ לעזוב את בירת קטאר, והן כוללות מעבר לטורקיה, איראן או לבנון.  יחד עם אריאל אדמוני, מומחה לקטאר מהמחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן, בדקנו האם הודעת האמירות על הפסקת התיווך היא צעד טקטי או שינוי אסטרטגי, מה המשמעות להמשך המשא ומתן על החטופים, ואיך משפיע המהלך על מאזן הכוחות במזרח התיכון בתקופה מתוחה כל כך? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

כיבוש זוחל, כך נראה בתקופה האחרונה ציר נצרים שהפך תוך שנה מנכס מבצעי שתפקידו ביתור הרצועה, לנכס קרקעי עצום מימדים של ישראל המחלק את רצועת עזה דה פקטו לשלושה חלקים: צפון הרצועה, דרום הרצועה ובאמצע: גוש נצרים. יחד עם כתבנו הצבאי יואב זיתון ניסינו להבין מה ישראל מנסה להשיג באמצעות הרחבת פרוזדור נצרים ואיך זה קשור, אם בכלל, ליעדים צבאיים או שחרור חטופים, ביררנו כיצד נערכים בצה"ל להגנה על טריטוריה קרקעית גדולה כל כך, בלב אוכלוסייה עוינת כל כך וגם, מה תהיה ההשפעה בטווח הקצר של הדחת יואב גלנט ממשרד הביטחון על המלחמה המתמשכת?  // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

האם המפלגה הדמוקרטית שברה חזק מדי שמאלה? מה מידת הנזק שגרם הנשיא ביידן לקמפיין של קמלה האריס? מה משמעות כיבוש הקונגרס על ידי הרפובליקנים? איך תראה הכוורת של דונלד טראמפ ומה מידת האהדה לישראל בקרב הסביבה הקרובה לנשיא הנבחר? בפרק מיוחד של "הכותרת", נדב איל ענה על השאלות של גולשי ynet באודיו-צ'אט לייב מניו יורק. האזינו עכשיו לניתוח מעמיק של סיכום תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב 2024.

במקום לעסוק במערכת הבחירות לנשיאות בארצות הברית, בשעות הערב אתמול יצאה ההודעה הרשמית מאת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמשלימה את המלאכה שהתחילה ב-26 במרץ. שר הביטחון יואב גלנט מפוטר מתפקידו ויוחלף על ידי שר החוץ ישראל כ"ץ. המהלך הצפוי סידר גם לגדעון סער את תיק שר החוץ, ויחד עם הבחירה של טראמפ לבית הלבן, יצר לנתניהו מעין לילה מושלם. עשרות אלפים יצאו לרחובות וחסיו נתיבי תחבורה ראשיים ברחבי הארץ, עשרות מהם גם נעצרו. אבל "ליל גלנט 2" הפעם לא הצליח ליצור את אותו אפקט של הלילה הראשון. יחד עם נחום ברנע, פרשן ידיעות אחרונות ו-ynet, ניסינו להבין את התזמון והסיבות שעמדו מאחורי המהלך של נתניהו, כיצד גלנט יכול לצאת ממנו מורווח, מה ברנע פגש ברחובות הבוערים שהתמלאו במפגינים מתוסכלים ומה עובר על גדעון סער וישראל כ"ץ שנכנסים לתפקיד חדש? וגם: איך הבחירה בטראמפ לנשיאות היא לאו דווקא קלף בטוח עבור נתניהו. האזינו לפרק // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם

כבר יותר מיובל שנים נחשבים יחסי ישראל – ארה"ב ליחסי החוץ החשובים ביותר של ישראל. אבל הקרע בין ישראל לחלק מיהודי אמריקה, הימשכות המלחמה בעזה, צמצום ההשפעה האמריקנית במזרח התיכון, המתח בין ירושלים לוושינגטון על רקע היחס לפלסטינים והשינויים הדמוגרפיים בארה"ב מחלישים יותר ויותר את הקשר האסטרטגי ארוך השנים שמבוסס על ערכים ואינטרסים משותפים לשתי המדינות.  יחד עם ד"ר מייקל אורן, שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, בדקנו את טיב היחסים בין ארצות הברית וישראל בנקודת הזמן הנוכחית, ניתחנו את האתגרים שעומדים מול הקהילה היהודית ביחס לנתניהו ולמדיניות הממשלה, ניסינו להבין מה יכולה לעשות ישראל אחרת בזירה הדיפלומטית ובלובי מול המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית, וגם, עד כמה הקהילה האוונגלית הענקית עדיין עומדת לצד ישראל? האזינו לפרק. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

הקמפיין הסתיים, מסע הבחירות הגיע לסופו, אמריקה הולכת לקלפיות. מי יחליף את ג'ו ביידן אחרי ארבע שנים בלבד? המועמד הרפובליקני, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ או המועמדת הדמוקרטית, סגנית הנשיא קמלה האריס, שתעשה אולי היסטוריה ותיבחר לנשיאת ארה"ב הראשונה.  הסקרים צמודים - עדיין אי אפשר לחזות תוצאה ברורה. עשרות מיליוני האמריקאים כבר הצביעו בבחירות מוקדמות. הניצחון או ההפסד ייקבע ככל הנראה על פי שמונה המדינות המתנדנדות - פנסילבניה, מישיגן, וויסקונסין, צפון קרוליינה, ג׳ורג׳יה, אריזונה, אייווה ונבאדה. יחד עם עו"ד עידו דמבין, בעל הבלוג "מר דמבין הולך לוושינגטון", עברנו בין המדינות המתנדנדות שיקבעו את זהות המנצחת או המנצח, בדקנו מה היו החולשות והחוזקות של טראמפ והאריס במהלך הקמפיין, ניסינו אפילו לחזות את התוצאות. וגם, האם דונלד טראמפ יכבד ויקבל את תוצאות הבחירות? האזינו לפרק. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

"עידן חדש, עידן הלייזר" כך הגדיר מנכ"ל משרד הביטחון אלוף במיל׳ אייל זמיר את המהפכה הטכנולוגית בעקבות כניסתה הצפויה בעוד כשנה לשירות מבצעי של המערכת ליירוט בלייזר "מגן אור", שאמורה לתת מענה נגד כטב"מים, רקטות ואפילו פצצות מרגמה באמצעות שיגור קרני לייזר מהקרקע. "פריצת דרך עולמית", כך מתארים המומחים וקברניטי התעשיות הצבאיות את "מגן אור" שאמורה ליירט איומים באוויר בעלות כספית נמוכה בהרבה, "מחיר של כוס קפה", לעומת המערכות המבצעיות הנוכחיות.  יחד עם ד"ר יהושע קליסקי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ניסינו להבין איך פועלת מערכת מגן אור, שאלנו מה היא אותה פריצת דרך מדעית שהתרחשה במפעלי רפאל לפני כמה שנים, ביררנו איך המערכת החדשה תעבוד לצד מערכות ההגנה הקיימות במערך הרב-שכבתי ששומר עלינו מלמעלה והאם אמנם נמצא פתרון לאיום הכטב"מים על תושבי ישראל, ואולי אפילו לאיום פצצות המרגמה הקטלניות. האזינו לפרק // מגיש: רועי כ"ץ // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

ועדת הכנסת אישרה אחרי דיונים סוערים את החוק של ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) שיאפשר לשר הפנים לגרש בני משפחות מחבלים, אם יביעו תמיכה בטרור. הצעת החוק תעלה מחר (שני) להצבעה סופית במליאת הכנסת. על-פי ההצעה, שר הפנים יוכל להורות על גירוש בן משפחתו של מחבל לעזה - או ליעד אחר - אם התרשם שידע מראש על תוכניתו של המחבל לבצע מעשה טרור ולא פעל כדי למנוע זאת, או אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור. יחד פרופ' אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי מבית הספר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, בדקנו מה כולל החוק, מהו הכוח החריג שהוא מעניק לשר הפנים, ביררנו את הסיכוי שבג"ץ יפסול את החוק ולמה זה לא כל כך מטריד את הקואליציה וגם, האם זה סוג החוקים שירתיעו מחבלים. האזינו לפרק. // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

מפיגוע הירי ברכבת הקלה ביפו בתחילת אוקטובר ועד פיגוע הדריסה השבוע בצומת גלילות, ניכרת הסלמה בטרור בשטח ישראל. ברקע, חשש אמיתי במערכת הביטחון מסממנים של אינתיפאדה והתקוממות של הרחוב הפלסטיני מעבר לקו הירוק. דובר צה"ל עדכן השבוע כי במהלך חודש אוקטובר בלבד עצרו כוחות הביטחון כ-260 מבוקשים ברחבי יהודה ושומרון, והשמידו עשרות מטעני חבלה. לאחר תקופה ארוכה שבה הצליחו צה"ל והשב"כ לשמור על יהודה ושומרון כגזרה משנית לעזה וללבנון, תוך אזהרות מתמשכות מהפוטנציאל הנפיץ, החודשים האחרונים מעידים על עליית מדרגה משמעותית באיום. במקביל, מעורבות הולכת וגוברת של ערביי ישראל בפיגועים מצביעה על המאמץ האיראני בבניית תשתיות טרור וגיוס נושאי תעודת זהות כחולה לפעילות טרור. יחד עם אלישע בן קימון, כתב השטחים של ynet וידיעות אחרונות, וליאור אקרמן, בכיר לשעבר בשירות הביטחון הכללי וראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ננסה להבין מה הביא לרצף הפיגועים הקטלני בחודש האחרון? מה תפקידה של איראן בהפעלת תאי ריגול וטרור בתוך ישראל? מה כוחן של הרשתות החברתיות בהסתה ובגיוס מחבלים? וכיצד משפיעים אירועי הטרור היהודי ביהודה ושומרון? // מגישה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

כנס החורף של הכנסת נפתח אתמול ושנה אחרי המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה, ובניגוד לכל התחזיות הפוליטיות, הקואליציה יציבה מאי פעם. ולאחר הצטרפותו של גדעון סער לממשלה והימין הממלכתי לקואליציה, גם רחבה יותר, 68 חברי כנסת, ומאוימת פחות.  באופוזיציה בינתיים התקשורת לקויה והתיאום פגום. לכל המפלגות דעה שלילית על הממשלה אך הן מתקשות לשלב ידיים ולאתגר את הקואליציה. הסיבה המרכזית לכך היא השוני בין המפלגות, מהצד השמאלי - המפלגות הערביות, ומהצד הימני - המחנה הממלכתי, מה שמקשה על שיתוף פעולה פוליטי במשכן. יחד עם חכ"ל יואל חסון, מי שהיה יו"ר קואליציה ומרכז אופוזיציה בכנסת, ניתחנו את הפיצול באופוזיציה ואת חוסר היכולת של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד לאיים ולפגוע במהלכי הקואליציה, ניסינו להבין האם אלטרנטיבה אמיתית לממשלת נתניהו תבוא דווקא מימין וחקרנו את הקשר הפרלמנטרי המפתיע בין ראש הממשלה נתניהו ובין הסיעות הערביות בכנסת, האזינו לפרק // הגשה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

כמעט חודש לפעולה הקרקעית של ישראל בדרום לבנון, וכצפוי, בלבנון כמו בלבנון, מה שהיה אמור להיות מבצע "מוגבל וממוקד", הופך לפעולה רחבה יותר ועמוקה יותר וכך גם מספר ההרוגים בקרב לוחמי צה"ל. בשבוע האחרון החלו כוחות צה"ל להרחיב את פעילותם בעיירות גדולות יחסית שאמנם עדיין קרובות לגבול, אך מרוחקות כבר בטווח של חמישה קילומטרים בממוצע ממנו. בעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל" פרסמו כתבה נרחבת על יכולותיו של חיזבאללה לעמוד בפני מלחמה ממושכת נגד ישראל, על אף האבדות בצמרת הארגון. קצב ירי הרקטות הולך וגובר מאז הכניסה הקרקעית של צה"ל למדינה, עם יותר מכ-100 שיגורים בממוצע ביום, בעוד שבשבועות הקודמים הממוצע היה נמוך יותר. יחד עם יואב זיתון, הכתב הצבאי של ynet וידיעות אחרונות שחזר מדרום לבנון, ניסינו להבין מי בצה"ל דוחף ודורש להעמיק עוד יותר את הפעולה נגד חיזבאללה, מה מגלים הלוחמים על המשחק הכפול של יוניפי"ל בדרום לבנון, מה ניתן ללמוד מהגיל המבוגר והמצב המשפחתי של המילואימניקים שנהרגו בשבוע האחרון וגם, למה החי"רניקים מובילים את הפעולה בלבנון ולא הטנקים של השריון כפי שהיה בלחימה ברצועת עזה. // מגיש: רועי כ"ץ // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

בישראל, באיראן וברחבי העולם מנסים להעריך את הצלחת פעולת חיל האוויר בתגובה על מתקפת טילי השיוט האיראנית על ישראל בתחילת החודש. גורם ישראלי הבקיא בפרטים אמר, "זו לא הייתה תקיפה דרדל'ה. זו פגיעה אסטרטגית והוכחה שנגמר סיפור הפחד מאיראן", הגורם טען עוד, "ישראל לא רצתה שאיראן תכיל את האירוע. ישראל הייתה מוכנה לאסקלציה והאיראנים בחרו להתקפל. המשטר מנסה לגמד את התקיפה. עכשיו הם ינסו לספר סיפורים אבל הם יודעים את האמת". בכירים בממשל האמריקני העריכו שאיראן לא תגיב לתקיפה הישראלית, כי היא מבינה שישראל יכולה להגיע לכל מקום. "שום דבר לא יקרה לפני הבחירות", הוסיפו הבכירים. "היינו לכל אורך הדרך עם ישראל. היה ועודנו מבצע הגנה מסיבי להגן על ישראל – כולל מערכת ההגנה המתוחכמת ביותר שהובאה לישראל. אנחנו שם לתמוך בישראל, וישראל והאיראנים ידעו את זה".הנשיא ג'ו ביידן אמר אמש כי הוא מקווה שהתקיפות של ישראל באיראן הסתיימו, וכי לא נראה שישראל תקפה מטרות שאינן צבאיות. יחד עם ד"ר איל חולתא, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי של ישראל והיום חוקר במכון ביטחון לאומי FDD בוושינגטון, ביררנו עד כמה הבחירות בארה"ב השפיעו על היקף ויעדי התקיפה, שאלנו האם ישראל הייתה צריכה לפעול מול איראן כבר אחרי השבת השחורה, מה צריך ללמוד מהתגובה האיראנית שמקטינה מאוד את הישגי התקיפה של חיל האוויר וגם, האם הפעולה הישראלית תאיץ את תכנית הגרעין האיראנית או אולי דווקא תאט אותה? האזינו לפרק. // הגשה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

צה"ל אישר באופן רשמי כי מנהיג חמאס יחיא סינוואר חוסל ברצועת עזה, בפעילות בשכונת תל-סולטאן בעיר רפיח. בכותרת ההודעה ההיסטורית נכתב כי "חוסל מנהיג ארגון הטרור חמאס והאחראי לטבח 7 באוקטובר". חיסולו אושר לאחר השלמת תהליך זיהוי הגופה. בהודעה נכתב עוד כי "סינוואר תכנן והוציא לפועל את המתקפה הרצחנית, וקידם את האידיאולוגיה הרצחנית שלו במהלך המלחמה ולפניה, והוא אחראי להירצחם וחטיפתם של ישראלים רבים". החיסול של סינוואר קרה בעקבות היתקלות אקראית - וללא תכנון מראש. הלוחמים שאחראים לכך הם חיילים מבית הספר למפקדי כיתות ומקצועות של חיל הרגלים (ביסל"ח). הלוחמים, שעסקו בטיהור מרחב מטרור, זיהו שלושה מחבלים במבנה ממולכד - שחלקו הוקרס על-ידי צה"ל - וחיסלו אותם. בפרק מיוחד של "הכותרת" עם יואב זיתון, הכתב הצבאי של ynet וידיעות אחרונות, קיבלנו פרטים חדשים על הפעולה ברפיח בה חוסל סינוואר, ביררנו מה החיסול מלמד על הפעילות הצבאית של צה"ל ברצועת עזה ומה צפויות להיות ההשפעות המיידיות על עסקת חטופים מול חמאס, האזינו. // הגשה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

מאז החלה הפעולה הקרקעית של ישראל בלבנון, ביקש צה"ל מכוח יוניפי"ל להסיג את כוחותיו כדי שלא ייפגעו. הסירוב המוחלט של כוח "שמירת השלום" של האו"ם בדרום לבנון להתפנות הפתיע את ישראל, שניסתה בכל זאת לשכנעו בכמה ערוצים – גם ישירות דרך המדינות שמהן מורכב הכוח, גם דרך מטה האו"ם בניו יורק וגם בצינורות ישירים של צה"ל מול יוניפי"ל. התשובה של יוניפי"ל הייתה חד-משמעית: "לא נזוז מהעמדות". ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה בתחילת השבוע למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש וביקש ממנו לפנות את חיילי יוניפי"ל, בטענה שהוא הופך אותם ל"בני ערובה של חיזבאללה". שגריר ישראל באו"ם דני דנון האשים עוד כי "מחבלי חיזבאללה משתמשים במוצבים של יוניפי״ל כמקומות מסתור ומציבים מארבים בסמוך אליהם. התעקשות האו״ם להשאיר את חיילי יוניפי״ל בקו האש אינה מובנת". יחד עם תא"ל במילואים אסף אוריון, חוקר בינלאומי במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון וחוקר בכיר במכון לביטחון לאומי שריכז בעבר את הקשרים מול יוניפי"ל, ביררנו מהו המנדט המקורי של יוניפי"ל וכיצד הוא השתנה במהלך השנים, האם כוח שמירת השלום של האו"ם הפך למכשול צבאי ומדיני עבור ישראל, וגם, איזה פתרון של כוח בינלאומי יכול להיות רלוונטי בעתיד בדרום לבנון. האזינו לפרק. // הגשה: שרון כידון // תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב