כל הטעויות של קליבלנד קאבלירס
איך מתמודדים עם הדומיננטיות של הווריורס ובעיקר איך מתגברים על טעויות ניהוליות קשות בניהול קבוצות שאמורות להיות קונטנדרס. כתבה שנייה בסדרה
מגבלות הדראפט ותקרת השכר נועדו להבטיח שוויוניות בליגה. קבוצה מצליחה לא תקבל בחירות לוטרי (יכולה לעקוף את המגבלה ע"י עסקאות עם קבוצות לוטרי, ע"ע הדראפט האחרון, בוסטון שזכתה בבחירה הראשונה למרות היותה הראשונה במזרח ופינאליסטית גמר המזרח, ע"ח ברוקלין נטס) אבל את הנזק הכי גדול הקבוצות עושות לעצמן.
ולהלן הטעויות הגסות ביותר שנעשו לאחרונה ואיך הן משפיעות על יחסי הכוחות בליגה. אתחיל מטעות של פורטלנד, שלפני 10 שנים קיבלה את הבחירה הראשונה והלכה על גרג אודן, סנטר מכללות עטור תהילה אבל עם ברכיים בעיתיות שהתגלה כאחד הפלופים הגדולים בתולדות הבחירה הראשונה. ובכך הם ויתרו על קווין דוראנט, שהיה מצדיק כל בחירה ראשונה בעשור האחרון ובזה שלפניו, אולי למעט אם היה מתחרה ראש בראש עם לברון או דאנקן, ואפילו את זה תשאלו אותי שוב כשהוא יתלה את הנעליים (תזכורת, פורטלנד בחרו את סם בואי לפני ג'ורדן. דוראנט בחברה טובה).
ועכשיו לטעויות שמכריעות גורלות של מועמדות לאליפות, להלן קונטנדרס. קליבלנד נהנו ממזל מדהים. בין השנים 2011 ו-2014, סה"ב 4 דראפטים, הם זכו ב-3 בחירות ראשונות. ב-2011 הם בחרו את קיירי ארווינג וגם את טריסטן תומפסון כבחירה רביעית. ב-2012 הם בחרו במקום הרביעי "בלבד" ולקחו את דיון ווייטרס. לתומי חשבתי שאחרי שלקחו גארד חביב ואנדר סייז פאוור פורוורד שנה קודם, סנטר דומיננטי היה מיטיב עימם. הם פיספסו את אנדרה דראמונד שנבחר במקום 9. עוד פספוס לא קטן שלהם, דריימונד גרין שנשאר בחוץ עד אמצע הסיבוב השני, אבל הם לא האמינו בפורוורדים נמוכים, וכך את הפורוורד שהם כן לקחו, ג'יי קראודר, מקום אחד לפני גרין, הם העבירו מיד לדאלאס
ב-2013, עדיין קבוצת לוטרי, הם בחרו את אנתוני בנט תוך שהם מאפילים אפילו על הבחירה של פורטלנד באודן. על אודן לפחות האמינו שיעבור כמה ניתוחים ויחזור "כמו שאקיל" אבל בנט? ניתוח השתלת גוף ועוד אחד להשתלת מוח ויש לכם לברון חדש, יותר צעיר ורעב מהמקור. במציאות העגומה, כמו עמנואל מאיוקה שהיה פעם במכבי ת"א נשאר רק הרעב. ללאפה, לא לתארים. ב-2014, עם שתי בחירות ראשונות תוך שנתיים ויום ועוד כמה בחירות שהם ביזבזו על שחקנים שהם לא היו צריכים, ופיספסו כמה שחקנים שעלו לגדולה, הם עדיין היו (לבושתם, חסר תקדים) קבוצת לוטרי והגרילו בבחירה ראשונה שלא הגיעה להם את אנדרו וויגינס.
ואז לברון הודיע שהוא חוזר. כלומר משלים רביעייה של נבחרים ראשונים בדראפט. בפעם הקודמת שזה קרה, הלייקרס עם קארים, מג'יק, וורת'י ומייקל תומפסון (אבא של קליי) עשו מזה 5 אליפויות תוך שמתמודדים עם קבוצה היסטורית נוספת, בוסטון של לארי בירד. אוקיי, נעשה להם הנחה, בנט פלופ (ותומפסון לא היה?), אז נניח שאלה רק 3 נבחרים ראשונים, אבל גם עוד שני נבחרים במקום הרביעי. כלומר, הטענות שלא היה ללברון עם מי לשחק, או שהוא מתמודד מול מפלצת גולדן סטייט ווריורס ושאר קלישאות, לא מחזיקות מים.
כישלון ניהולי מהדהד. ואז באה "העסקה" שהנחיתה אצלם את קווין לאב והיוותה הודאה בכשלון בבחירות ראשונות בשנה וחודשיים שקדמו לעסקה. שני נבחרים ראשונים בעסקת חבילה בתמורה לכוכב צעיר, מוכח ובשל. אני מסכים עם העסקה הזו. אולי מוקדם לסכם את הקריירה של וויגינס במינסוטה, אבל הוא יפתיע לטובה אם יגיע אי פעם למספרים של לאב בעונה לפני שעבר לקאבס. זה הרקע. בלאט עזר לקבל החלטה נבונה, חיזק את עמדת הסנטר והביא את מוזגוב, סמית' ושאמפרט, וסה"כ נבנתה שם קבוצה לא רעה בכלל, עם לברון ומסביבו צעירים מוכשרים, רעבים ומאוזנים. מאוחר יותר הם "תיבלו" את האוסף הזה גם בווטרנים בדמות ג'יימס ג'ונס וריצ'רד "לב הארי" ג'פרסון, שיעזרו לחנוך את הצעירים. הקאבס נאלצו לוותר על ווייטרס שלא השתלב ולא היו רחוקים מלאבד גם את תומפסון. בסערה מסביב לכל הבחירות הראשונות קצת קשה להבחין בתרומה של כמה בחירות טופ 5 שמסביבם. הקלישאה אומרת שמרוב עצים לא רואים את היער
הפיתרון? כסף, והרבה. לברון כבר מספיק ותיק בשביל לדעת שחוץ מאחוזים מהשדה והעונשין, יש עוד שני מדדים שמשפיעים על ההצלחה במשחק כדורסל. מאזן הריבאונדים והחטיפות. לברון נשכב על הגדר בשביל שישאירו שם את תומפסון שקיבל משכורת חלומית והתרצה, אבל משכורת מקבלים פעם בשנה, ובשביל לשמח את השחקן שנה שלמה היו צריכים להבטיח לו שישתלב בחמישייה. אבל הם שיחקו עם לברון, לאב ומוזגוב. אז נחמד שיש אפשרות לשחק סמול בול אבל אי אפשר לוותר לחלוטין על סנטר והאופציה לשחק "מאוזן".
איך פותרים את הבעיה? מפטרים את קואוץ' בלאט שמתעקש לשחק עם סנטר. הטירון לו חשב אחרת. בגמר המזרח של 2016 הוא כמעט הובך ע"י עוד סנטר שהקאבס התעלמו ממנו בדראפט. ביסמאק "האיום" ביומבו. למזלם, מול הטירון עמד מאמן נוסף שלא מבין דינמיקה, שהחזיר לרוסטר שלו סנטר עדיף, אך אחד שחזר מפציעה. ולנצ'יונאס לא פגע והטירון חגג עם השלשות המטורפות של צ'נינג פריי. אילולא הפציעה ההיא של ולנצ'יונאס, ספק אם לו היה מגיע לגמר הראשון שלו כמאמן ראשי. בגמר 2016 הוא נקלע לפיגור 3:1 והסדרה הייתה גמורה. אבל אז השעו את גרין ממשחק אחד ובוגוט הסתבך (כהרגלו) עם הרגליים של עצמו, ודייויד לי שוחרר בתחילת אותה עונה, כך שלא נשאר לגולדן סטייט בצבע כמעט כלום. לברון וקיירי התעלו. שני נבחרים ראשונים בדראפט מחוזקים בעוד כמה בחירות גבוהות. מנגד הייתה אז האלופה הגאה, אחרי שבוגוט (בחירה ראשונה) נפל למשכב, הבחירה (הפעילה) הכי גבוהה שלהם בדראפט הייתה קרי. מקום 7מול מקבץ של 1,1,4,5. ובשלב הזה המסה הקריטית הכריעה את הסדרה, תוך יצירת אחד המהפכים הגדולים בתולדות הגמר.
אבל זרעי הפורענות כבר היו שם. הוויתור על מוזגוב כמעט עלה להם בהיעדרות מהגמר, ובגמר נתן לג"ס מקדמה שהייתה צריכה להספיק לת'ריפיט. אותו המזל שנתן לקאבס 4 בחירות ראשונות גם הוריד מהרוסטר של היריבה את הבחירה הראשונה היחידה שלהם, וזאת לאחר שהם בעצמם ויתרו בתחילת אותה עונה היסטורית על הגבוה המשמעותי הבא אחריו בתור, בגלל המשכורת הגבוהה שלו. בדיקת המשכורות של שתי הקבוצות מעלה עוד כמה סימני שאלה. בקליבלנד היו 13 מיליונרים (כלומר שחקנים שצפויים להיות כלולים ברוטציה, אך כולל קאון שלא שיחק) וסה"כ הם שילמו כ-108 מיליון דולר. בווריורס היו 13 מיליונרים, כולל לוני וג'ייסון תומפסון, אבל שילמו רק כ-92 מיליון דולר. אז ברור למה קליבלנד לא יכולה להתחזק, בעוד גולדן סטייט מוסיפה את דוראנט כשיאן משכורות והשנה מוסיפה את כספי וניק יאנג שירוויחו 7 ספרות אף הם. קבוצה אחת משלמת בלי חשבון לשחקני חילוש בעוד היריבה לא נקייה מטעויות, אבל עושה את כל החשבונות שבעולם ויודעת לדרוש מסופרסטארים להתמתן בדרישות השכר שלהם.
לסיכום: מי שלא טועה לא עושה. מי שטועה כל הזמן בלי הפסקה צריך לעוף על טיל. ג"ס עשו טעויות אבל תיקנו ובנו קבוצה מאוזנת שיכולה לחילופין לשחק גם סמול בול. קליבלנד חיזקו (חילשו...) את עמדות 2,3,4 עם ההבאה של דרק וויליאמס, צ'נינג פריי וקייל קורבר, והתעלמו מבעיית חסרון מוחלט בסנטר ושני פאוורים קטנים, אחד בגובה והשני בעובי. הבעיה השנייה היא שלא היה מחליף ראוי לארווינג בעמדת הפוינט גארד. דרון וויליאמס היה מעט מדי ומאוחר מדי, זקן מדי ושמן מדי ולא שומר. מסה קריטית של שחקנים שלא תורמים בכלל או תורמים מעט מדי, שכוללת גם את ג'פרסון וג'ונס. כמה ספרנו? שישה שחקני חילוש? נשארה "רוטציה" שכוללת את לברון, קיירי, לאב, טריסטן, סמית' ושטמפרט. 6 שחקני רוטציה שאפשר לבנות עליהם, ועוד 12 שלא, ועדיין אין סנטר או לפחות אוברסייז פאוור. מה זה החארטה הזה.
לפנייה לכתב/ת 
