לרדת מעץ השיטה: ואלוורדה מחפש שינוי
אחרי עונה יעילה אבל לא מלהיבה, ברצלונה מודל 2018/19 ניסתה לחזור לקסם של פעם, אבל הקישור הרזה והחולשה של פיקה הפכו אותה לפגיעה הגנתית. בקטלאניה בטוחים שהערב (22:00) מול טוטנהאם יחזור המאמן למה שעבד בתחילת הדרך שלו. אחרת, הכיסא שלו כנראה ימשיך להתנדנד
זוכרים את פאוליניו? כשברצלונה שילמה עליו 40 מיליון יורו בקיץ שעבר והביאה אותו מהליגה הסינית, הרבה מאוד אנשים גיחכו. זה השחקן שברצלונה צריכה? ועוד בכזה מחיר?
לטבלאות ליגת האלופות
אבל ארנסטו ואלוורדה ידע בדיוק מדוע הוא מצרף את הקשר הברזילאי האנרגטי לקבוצה שלו. הוא ידע שכדי שבארסה תהיה מאוזנת מבחינה טקטית, כדי שההגנה לא תהיה חשופה מדי, הוא חייב לצידו של סרחיו בוסקטס עוד קשר הגנתי עוצמתי. ואם השחקן החדש גם יוסיף כמה שערים פה ושם, מה רע.
צריך לזכור שכשוואלוורדה נחת בברצלונה אחרי עזיבתו של לואיס אנריקה, הוא לא ידע שניימאר עומד לעזוב את הקבוצה לפריז סן ז'רמן - עסקה שיצרה בלגן אדיר ושיבשה את כל התכניות. המאמן נאלץ לבנות מחדש את כל ההיערכות הטקטית שלו.
בעידן ה-MSN, כשלאו מסי, לואיס סוארס וניימאר פירקו ביחד כמעט כל קבוצה שהתמודדה מולם, הסיפור היה שונה. כל תשומת הלב של היריבות הופנתה לשלישיית החוד. אבל אחרי העזיבה של ניימאר, כאשר במקביל סוארס כבר לא אותו חלוץ אימתני, המצב השתנה. לפתע בארסה הפכה לקבוצה פגיעה, שתלויה יותר מדי ביכולות האישיות של מסי.
בארסה ההיסטרית מיהרה לרכוש את עוסמאן דמבלה הצרפתי מבורוסיה דורטמונד ב-105 מיליון אירו, אולם היה ברור שהוא לא יהיה המחליף של ניימאר, וגם אם כן, זה ייקח כמה שנים. וכך, בלי שחקן שישלים את השלישייה הקדמית, ולאו דווקא מבחירה, ואלוורדה החליט לשנות שיטה.
ההצטרפות של פאוליניו ייצבה את הכאוס. בארסה, שלאורך כל ההיסטוריה המודרנית שלה שיחקה 3-3-4 - על פי משנתו של יוהאן קרויף - עברה לשחק 2-4-4. הקישור המתוגבר הפך חזק ואגרסיבי, בארסה הפכה לקבוצה יעילה מאוד, כזו שסופגת מעט שערים, כזו שמקשה את החיים על יריבותיה - אבל גם מעט משעממת.
בעונה שעברה היא זכתה בדאבל עם מספרים מדהימים. היא הפסידה רק במשחק ליגה אחד, גם הוא אחרי שכבר הבטיחה את האליפות, וסיימה בפער של 14 נקודות מהמקום השני. הכישלון הגדול שלה היה בליגת האלופות, כאשר אחרי ניצחון 1:3 בבית היא הגיעה זחוחה לאיטליה והפסידה בגומלין מול רומא ברבע הגמר 3:0. פאוליניו לא שותף באותו ערב וישב משחק שלם הספסל.
התחושות בסיום העונה היו חמוצות. גם בגלל הכישלון באירופה, אבל גם בשל הכדורגל הלא מלהיב של הקבוצה. זה קצת מוזר, לאור התוצאות בליגה ובגביע, אבל כך הרגילו יוהאן קרויף ואחריו פפ גוורדיולה את האוהדים ואת התקשורת המקומית: היופי חשוב לא פחות מהתוצאות. והקבוצה של העונה שעברה לא הייתה מספיק אטרקטיבית.
ואז, באופן מפתיע, הודיע בקיץ פאוליניו שהוא חוזר לסין, לקבוצתו הקודמת גוואנגז'ו אברגרנדה. מה היו הסיבות? בעיקר כלכליות. הסינים הציעו לו להכפיל את שכרו, מ-8 ל-15 מיליון אירו בשנה. חוץ מזה, פאוליניו גם ראה שאחרי הגעתו של פיליפה קוטיניו בינואר מליברפול, הוא משחק פחות דקות.
"צ'ינגורי" ואלוורדה האמין שהמעבר ל-2-4-4 בעונה שעברה הוא זמני. כלומר, זו תהיה עונה שבה בארסה תתמקד קודם כל בתוצאות, תחזיר לעצמה את האליפות שאותה איבדה לריאל מדריד שנה קודם לכן - ולאחר מכן יגיע הזמן לחזור למקורות ולסגנון הישן והטוב שכולם אוהבים. המחשבה הייתה שקוטיניו ייכנס לנעליו של אנדרס אינייסטה שעזב לטובת הליגה היפנית, דמבלה יתאקלם ויבין מה בדיוק נדרש ממנו, והכל יהיה שוב נפלא כמו בימים היפים.
אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד. שלושת המשחקים האחרונים, בהם בארסה סיימה פעמיים בתיקו ביתי, עם ג'ירונה ועם בילבאו, והפסידה בחוץ ללגאנס, האחרונה בטבלה, הוכיחו שמשהו לא עובד כמו שצריך. אלו לא היו רק התוצאות, אלא היכולת המבישה, ובעיקר ההגנה שספגה חמישה שערים. ליאו מסי העצבני אמר אחרי התיקו מול בילבאו – המשחק השלישי ברציפות שבו בארסה נקלעת לפיגור וצריכה לרדוף אחרי היריבה – שהבעיה היא במשחק ההגנה.
ברצלונה ספגה עד עתה 8 שערים ב-7 משחקי הליגה הראשונים של העונה. תשע קבוצות בלה ליגה ספגו פחות ממנה. מה שהיה בעונה שעברה החלק החזק של הקבוצה, הפך להיות עקב אכילס שלה. נכון, ג'רארד פיקה נמצא בתקופה הכי גרועה בקריירה שלו. שלושה מהשערים שספגה בארסה העונה היו באשמתו הישירה. הראש שלו כנראה טרוד יותר באירגון טורניר הטניס שהוא יזם, או בעסקים חובקי העולם שלו. אבל זה לא כל הסיפור.
הבעיה העיקרית של בארסה היא החזרה העונה לשיטת ה-3-3-4, כשהקישור נותר רזה וחשוף. היריבות הבינו שבוסקטס לבדו לא יכול להחזיק את כל העסק, והן שולחות כדורים ארוכים שחותכים שוב ושוב את ההגנה החדירה. לפתע כולם נזכרו בפאוליניו, בטנק הברזילאי שסתם את החורים בקישור האחורי וגם שיחרר את בוסקטס למשימות התקפיות. פתאום כל הפרשנים, שגיחכו על הקשר המשופם ולא הבינו למה מביאים שחקן מהליגה הסינית – לא מבינים כעת למה נתנו לו ללכת.
ארטורו וידאל הגיע מבאיירן מינכן ולפחות על הנייר היה אמור להיות המחליף של פאוליניו, אבל הקשר הצ'יליאני, למרות ה"לוק" המפחיד שלו, הוא ממש לא פאוליניו, עם כל הרצון הטוב.
ואלוורדה מבין שככה זה לא יכול להימשך. הוא שומע את הקולות שקוראים לפטר אותו – למרות שזה כרגע ממש לא על הפרק מבחינת ההנהלה - אבל מאמין שיש לו את הפתרון למצב הנוכחי: לחזור לשיטה שעבדה כל כך טוב בעונה שעברה.
הבעיה היא שלוח המשחקים של ברצלונה לחודש הקרוב הוא רצחני: הערב (רביעי, 22:00) היא מול טוטנהאם בוומבלי, ביום ראשון היא יוצאת למסטאיה למשחק חוץ קשה מול ולנסיה, שבוע לאחר מכן היא מארחת את סביליה הלוהטת, זו שניצחה את ריאל מדריד 0:3 בשבוע שעבר. מיד לאחר מכן יש לבארסה דייט כפול מול אינטר בליגת האלופות, כאשר בין שני המשחקים מול הנראזורי ממתין הקלאסיקו מול ריאל מדריד.
כדי להגיע לחודש נובמבר בתחושה טובה, עם רצף הצלחות, ברצלונה חייבת להשתנות. היכולת הנוכחית והמערך הנוכחי פשוט לא יספיקו, בטח לא מול יריבות כל כך חזקות.
ואלוורדה לא בורח מאחריות. אתמול הוא אמר במסיבת העיתונאים לקראת המפגש בוומבלי מול טוטנהאם: "כשאנחנו לא משיגים תוצאות טובות יש לכך סיבה". כשנשאל האם יחזק את הקישור ויעלה במערך של ארבעה קשרים הוא לא נתן תשובה חותכת אלא השאיר את האופציה פתוחה. "את זה עוד נראה", אמר.
אולם העיתונאים שמלווים את ברצלונה ללונדון משוכנעים כי הערב אכן נראה ברצלונה שתהיה דומה יותר לזו של העונה שעברה. איבן ראקיטיץ' ישחק מעט יותר מאחור ובצמוד לבוסקטס במרכז המגרש, ארטורו וידאל יצטרף אליהם מימין כדי ליצור משולש עוצמתי לפני קו ההגנה הבעייתי וקוטיניו יהיה למעשה הקשר ההתקפי היחיד במערך.
מי שישלם את המחיר הוא דמבלה, שאמנם הבקיע העונה כמה שערים נהדרים, אבל לא עוזר מספיק במשימות ההגנתיות. לברצלונה יש זכרונות נהדרים מוומבלי. ב-1992 הקבוצה של יוהאן קרויף ניצחה את סמפדוריה בגמר גביע האלופות עם השער הבלתי נשכח של רונלד קומאן וזכתה בפעם הראשונה בתולדותיה בגביע עם האוזניים הגדולות. ב-2011 זו הייתה הקבוצה המופלאה של פפ גווארדיולה שניצחה את מנצ'סטר יונייטד 1:3 וזכתה בליגת האלופות.
אוהדי בארסה בכל העולם מאמינים שגם הפעם וומבלי יאיר להם פנים, וניצחון חוץ על טוטנהאם יוציא אותם לדרך חדשה לעבר המטרה הגדולה: זכייה בליגת האלופות ב-2019, במדריד.
לפנייה לכתב/ת 
