גונב הדעת והעז / פלג בחמישי

השרלטן

הדמגוג כהן משנה מערכים

וואו-וואו-וואו, איך שגיא כהן נכנס באנדי הרצוג, אחרי שחתם על החוזה עם ההתאחדות ועדיין לא הבין לאן הוא נפל. אפילו 90 דקות של חסד לא נתן לו. "הרצוג שוב ניפץ את החלומות של נבחרת ישראל", אמר קשקשן העל. "האוסטרים גנבו את נבחרת ישראל!" כאילו שהיה מה לגנוב. וחוץ מזה, גונב מגנב דעת - פטור.

"המנהל המקצועי של הנבחרות סידר עבודה לחבר מובטל שלו על חשבון הכדורגל הישראלי", זעק כהן משירות התעסוקה מיד לאחר המינוי באוגוסט, ולא התבייש להמליץ על ניר קלינגר, אלון חזן או רוני לוי. לו מותר לסדר עבודה לחברים שמבינים מה הוא אומר (למרות שגם זה בכלל לא פשוט).

שגיא כהן. אפילו עיזה עם סטופקס לא מתהפכת ככה(איור: אופיר בגון)

"גונבים את נבחרת ישראל!" הוא שב והתריע בהתרגשות, ואף הציע דרך פעולה: "זה עד כדי כך חמור, שאם מחר בבוקר מנכ"ל ההתאחדות לא נמצא אצל מירי רגב, שרת הספורט מועלת בתפקידה. וילי רוטנשטיינר גנב את הקופה. ההתאחדות לכדורגל ונבחרת ישראל הן לא מוסד להכשרת מאמנים מובטלים. פשוט מתעללים בכדורגל הישראלי. אני מתחנן לשרה שתתערב". כן-כן, האיש שמתעלל עשרות שנים בצופי הטלוויזיה, דורש שהממשלה תקבע מי יאמן את הנבחרת. אל תפסלו גם אפשרות שאורן חזן יזמן להתייעצויות את אלון חזן.

"אתה משלם לו 350 אלף יורו לשנה כדי שיבוא לפה 30 יום בשנה, לרבוץ בשמש, בלי לדעת מה הוא עושה", רטן הדמגוג שרובץ באולפן הממוזג ומלמד כדורגל את גדולי המאמנים והשחקנים בעולם. "כל מאמן שאימן עשר דקות באוסטריה וינה, עדיף על מאמן שלא אימן בחיים שלו", המשיך ולעס מבקר המסעדות. "הוא לא ניהל חדר הלבשה של קבוצת בוגרים. ואתה מביא אותו לחלון הראווה של הכדורגל הישראלי". חלון הראווה? בתקופת אחד הפרשנים שעובד לצידו, זה נראה יותר כמו רחוב החלונות באמסטרדם.

הרצוג. כהן לא נתן לו 90 דקות של חסד(צילום: אורן אהרוני)

"נפוליאון אמר שהוא לא רוצה גנרלים מוצלחים, הוא רוצה גנרלים עם מזל. הרצוג פותח את הקדנציה עם המון מזל", התפתל החרטטן שיצא קטן אחרי הניצחונות על סקוטלנד ואלבניה. ואז הגיעה עזות המצח לשיאה. "המערך הזה מתאים בול לדור הזה", הסביר שגיא בונאפרטה. "אני מניח שגם עיזה עם סטופקס הייתה משחקת במערך הזה".

ואחרי שכולנו פעינו מצחוק, הנה מה שאמר אותו “פרשן” רק חודש קודם על ההפסד 1:0 באלבניה: "נבחרת ישראל פתחה במערך שלא מתאים לשחקנים שלה". סליחה? זה היה בדיוק אותו מערך, עם שלושה בלמים, שמתאים לנו בול! אפילו עיזה בסטופקס לא מתהפכת ככה.

אז נכון, גם אחרי שני הניצחונות העפלת הנבחרת לפלייאוף בליגת האומות עדיין רחוקה, אבל סוף־סוף יש לה מאמן רציני שלא מושפע מסוכנים ומאינטרסנטים בתקשורת, וכבר יודע שככה זה אצלנו: גם עיזה שיש לה קשרים במקומות הנכונים, יכולה להיות פרשנית כדורגל.

מירי רגב. הפרשן התחנן שתתערב(צילום: אבי מועלם)

החוצפנית

כבר הרבה זמן לא זכה גל פרידמן, גדול ספורטאי ישראל, להתעניינות כזאת מצד עסקני הוועד האולימפי.

הידיעה ב-ynet על מדליסט הזהב שמעוניין למכור את המדליה שבה זכה, גררה טלפונים מהמנכ"ל גילי לוסטיג ומחברת הוועד יעל ארד. בכיר הפקידים, היו"ר יגאל כרמי, אפילו הטיף לו בסגנונו הארכאי: "מכירת מדליה אולימפית היא מעשה שאין עושים". העיקר שהתעלמות ממדליסט אולימפי זה דבר שעושים. תשאלו אפילו את מיכאל קולגנוב.

יעל ארד וגילי לוסטיג. פתאום פרידמן מקבל תשומת לב(צילום: אורן אהרוני)

מכירת מדליית זהב אולימפית היא דווקא דבר שנעשה. מארק וולס, מנבחרת ההוקי קרח של ארה"ב שזכתה בזהב באולימפיאדת החורף ב-1980, מכר את המדליה כדי לממן ניתוח גב, וחברו לנבחרת מארק פאבליץ' עשה זאת כדי לסייע למשפחתו. אבל כרמי, מינוי פוליטי שהגיע לוועד מחברת סוללות, טוען אחרת.

לוסטיג הואיל בטובו להתקשר אל פרידמן ולפי הפרסום, "הציע את עזרת הארגון וביקש ממנו לשקול דרכים אחרות למציאת פתרונות לבעיות עימן הוא מתמודד". נדיב, לוסטיג, על חשבון הקופה הציבורית שממנה הוא חי כבר שנים ארוכות. לפרידמן, שזכה בשתי מדליות אולימפיות, הרבה יותר קשה להתפרנס.

בניגוד לעסקנים, יותר קשה לו למצוא דרכים להתפרנס. פרידמן(צילום: אלעד גרשגורן)

וארד? היא ברוך השם חזקה בעסקנות ובפופוליזם. "אני ומנכ"ל הוועד עשינו איתו שיחות", דיווחה לתקשורת. "לגל אין בעיית פרנסה, הוא נשוי לאישה מרוויחה, הוא עצמו מתפרנס". אין גבול לחוצפה. לא רק שחברת הוועד נכנסת לכיסו הפרטי, היא גם שולטת בחשבון הזוגי של הפרידמנים, ורצה לספר לחבר'ה.

וזה לגמרי לא מקרי. ארד, בניגוד מוחלט לגולש הצנוע, תמיד ידעה לבחוש גם בפוליטיקה של הספורט ולהאדיר את עצמה. למרות שמבחינת הישגים אין בכלל מה להשוות - ולא רק בזכות שתי המדליות האולימפיות שבהן זכה פרידמן, וצבעה הנוצץ של אחת מהן. את מדליית הכסף בברצלונה השיגה הג'ודאית אחרי שלושה ניצחונות והפסד, ביום תחרויות אחד, בקבוצת המשקל שבין 57 ל-61 ק"ג. פרידמן גבר על לא פחות מ-33 מתחרים, בכל המשקלים ובתחרות שנמשכה עשרה ימים ו-11 שיוטים.

האם האלוף האולימפי היחיד שלנו ימכור את חתיכת הברזל, שלא תשנה מאום מהישגו האדיר, או שיציע למכירה רק את הגלשן שעימו זכה באתונה? כרגע לא ברור, אבל אילו הארבעה הנ"ל - פרידמן, כרמי, לוסטיג וארד - היו מוכרים מכונית משומשת, הייתי קונה רק מהראשון.

פרידמן. לא רק שתי המדליות מציבות אותו מעל יעל ארד(צילום: ראובן שוורץ)

המקלל

אז מה נראה לכם, אלירן עטר אמר או לא אמר לדיא סבע "ערבי מסריח" בגלל שלא מסר לו? ההתאחדות וסוכנו אבי נימני מיהרו להודיע ש"לא היה ולא נברא", מומחה לקריאת שפתיים אמר לי שלדעתו היה ונברא כאחד, וכמה כתבים-כבאים מיהרו להרגיע וטענו שעטר רק אמר לסבע: "אתה לא צריך להיות אנוכי, זו נבחרת". בהחלט סגנון הרבה יותר מתאים לחלוץ מכבי ת"א, שבה כנראה מותר להיות אנוכי.

אז בואו ניתן לעטר קרדיט שהוא ממש לא גזען בעל חוש ריח אתני מפותח, ונבחן מעט את עברו. כמו למשל המשחק נגד סטוק בליגה האירופית ב-2011, כשמוסא קונאטה הסנגלי לא מסר לו ועטר הגיב בצרחות, בתנועות ידיים מאיימות ולפי העדויות גם בקללה עסיסית. מה שנקרא: שארית הפליטה.

או העימות הקולני עם לודוביק אוברניאק במכבי חיפה מודל 2015, שכמעט הידרדר להרמת ידיים בהפסקת המשחק מול מכבי פ"ת. ב-2017 היו "חילופי דברים שעלו לטונים גבוהים" עם המנהל המקצועי טור כריסטיאן קרלסן, וב-2018 נרשם עימות עם ג'ורדי קרויף, כשהחלוץ התלונן על שיתופו רק בדקות האחרונות, ולפי עדי ראייה "סינן כמה קללות". וזו בדיוק הבעיה בקריירה של עטר, כדורגלן מוכשר בסך הכל, שתמיד נמצא בתקופת סינון.

החברים מרגיעים את עטר באימון. הסיפור הקבוע(צילום: עוז מועלם)

הבנאלי

פרנקו מקבל שיעור כדורסל מהדר

בסיום משחק הכדורסל שבו דרסה הפועל באר-שבע את הפועל ת"א 73:105, ניגש המאמן המנצח רמי הדר ללחוץ את ידו של המפסיד דני פרנקו, שסובב ראשו במבוכה. זו הייתה סגירת חשבון הולמת ומהדהדת.

הדר לא שייך לקליקת המאמנים-פרשנים שכוללת את פיני גרשון, ארז אדלשטיין (שיצא סוף-סוף מהבונקר כדי לחלק ציונים לאחרים), עודד קטש ופרנקו. לכן, כשהדר החליף את אדלשטיין במכבי ת"א, נהנה הפרשן פרנקו לחבוט בו, ואחרי ניצחונו הראשון כתב בטורו: "את הכדורסל 'המורכב' של אדלשטיין החליפו תרגילי התקפה פשוטים ובנאליים, שאותם מכירים השחקנים בצהוב מקבוצות שבהן שיחקו בעבר".

זו הייתה רק דוגמה אחת לחוסר הפרגון הקטנוני, וחשוב להיזכר בה. בטח אחרי שתרגילי ההתקפה המורכבים של הדר עשו צחוק מהכדורסל הפשוט והבנאלי של פרנקו.

פרנקו. חוסר הפרגון התהפך חזרה עליו(צילום: אורן אהרוני)