לאוהדי מכבי ת"א אין סיבה להיות אופטימיים
לא ניתן להסיק כמעט כלום ממשחק ראשון של מאמן שנחת כאן לפני כמה ימים, אבל כשהשינוי היחידי שהצליח יאניס ספאירופולוס להחדיר לשחקנים הוא סגנון של מריחת התקפות, אפשר לראות את הכיוון. הנחמה היחידה: יותר גרוע מזה לא יכול להיות
טוב, כיף זה לא עומד להיות, זה בטוח. גם אם מכבי ת"א תעשה את הסוויץ' ותגלה שיפור בכל הנקודות שהיא חלשה בהן עדיין יהיה זה במשחק עומד, איטי, התקפות ארוכות ומלאה חסימות. לא ניתן להסיק כמעט כלום ממשחק ראשון של מאמן שנחת כאן לפני יומיים, אבל כשהשינוי היחידי שהצליח יאניס ספאירופולוס להחדיר לשחקנים הוא סגנון של מריחת התקפות, אפשר לראות לאן הדברים מועדים. סגנון משחק כזה בעייתי במיוחד במצב שבמהלך המשחק נוצר פער לזכות הקבוצה השנייה, בזמן שאצל מרבית המאמנים האירופיים זה יכול להיסגר בבליץ של מספר התקפות זריזות וכמה שלשות אצל המאמן היווני זה יקרה (אם יקרה) בסבלנות ומיצוי השעון עד שיוצאת הנשמה. בהחלט לא לבעלי לב חלש.
סביר להניח שעדיין זה יהיה עדיף על החרפה השערורייתית שהייתה בעידן ספאחיה, אולם נצטרך להיפרד בתקופה הזאת ממשחק שוטף, מלהיב וכיפי. במשחק מול אנאדולו ראינו יכולת משופרת מבחינה אגרסיבית של השחקנים, בעיקר בכל הנוגע לריבאונד התקפה במחצית הראשונה. אלו סימנים בעיקר של רצון ומוטיבציה מיוחדת של השחקנים שמגיעה לרוב בריענון עמדות ושינוי בקבוצה, שאלו דברים חשובים מאוד אך אינם מעידים במאום על ניהול משחק של מאמן ומין הסתם במשחקים הבאים פחות יבואו לידי ביטוי. הנקודה הבעייתית אף לניהול משחק ראשון היא חוסר הדינמיות והקיבעון. אז נכון, אתה עדיין לא מכיר את השחקנים ולכן שינית הרכבים במהירות מסחררת מזו של רכבת הרים, ועם זאת למה להשאיר דווקא את אלו שלא תורמים ומועילים כלום בשעה שהם על המגרש?
יאניס ספרופולוס ושמעון מזרחי(צילום: מכבי תל אביב)
קנדריק ריי שיחק בצורה שבלונית למדי, אבל את ספרופולוס זה לא הטריד במיוחד ונתן לו צ'אנס לא ברור. היה נראה לרגע שהוא יעשה הכל כדי להראות שהוא משנה את מה שקודמו עשה בקבוצה כשהעלה את ג'ייק כהן, דיברתולמאו וריי באותה החמישייה, שילוב נדיר העונה. אז בסדר, אתה עושה ניסוי כלים אבל למה לנסות דווקא את הכלים בלי הקילומטרז' שלא הוכיחו את עצמם ולעומת זאת את יובל זוסמן לשתף לראשונה רק במחצית השנייה? ולמה להתעקש על הגנה אישית בלי חילופים כשפעם אחר פעם אנאדולו פיצחה אותה בקלות בלתי נסבלת. היסודיות של מאמנים מסוגו מובילה פעמים רבות לקיבעון ולחוסר תנועה תוך כדי משחק.
ואפרופו יובל זוסמן, מתי יפנימו כולם שזאת לא הבעיה במאמן - כי עובדה היו פה כל סוגי המאמנים, זרים וישראלים, אירופיים ואמריקאים ועדיין זה לא עובד כבר שבע עונות. אלו גם לא השחקנים - האם ווימס וגאודלוק, ווילבקין ובלאק טובים פחות מרייס וסופו שלקחו את היורוליג? ההנהלה ניסתה גם כן לשנות גישה ועמדות וכידוע זה לא הואיל גם כן. השינוי היחידי הוא בזהות הקבוצה. בעונה של דייויד בלאט היו אלה יוגב ופניני שהיו פקטור בקבוצה, אפילו דייויד בלו המתאזרח מכיר שנים את המדינה, את הקבוצה ואת מה שהמועדון מסמל. כי כשאין זהות אין מוטיבציה, גם לא לשחקנים שקיבלו פרוטקציות בקבלת דרכון ישראלי ובורחים בקיץ מהנבחרת.
לפנייה לכתב/ת 
ספרופולוס
מומלצים
