מאמן קטן, חרטטן גדול / פלג בחמישי
אורי אוזן, שסופג רביעיות בליגה לנוער, יורד על מאמנים בליגת העל. וגם: קרבות עזים בין צה"ל למקקים לכבוד ליגת האלופות
הפרופסור
אוזן מובס ומחלק ציונים
הפועל חדרה מול מכבי חיפה, מחצית שנייה, הפרשן אורי אוזן חופר כהרגלו: "חדרה יוצאת עם שחקן וחצי אחרי שהיא חוטפת כדור וכל השאר לא מצטרפים להתקפה. ניסו אביטן עצבני מאוד. חדרה לא מניעה כדור מצד לצד, ומזמינה את מכבי חיפה לתקוף אותה. חדרה מניעה את הכדור באיטיות ובלי שום השראה".
גאון הכדורגל בקושי מסיים את המשפט, הקבוצה האיטית וחסרת ההשראה מחלצת כדור בצד שמאל, ויוצאת להתקפה מסחררת מימין. סדרת מסירות מרגל לרגל מסתיימת בהגבהה לרחבה, לשם מגיעים שלושה חדרתיים. לוסיו מוריד עם החזה, עדן קארצב מרים את הרשת, שער נהדר של קבוצה מאומנת. זאת שה"פרשן" ירד על הטקטיקה שלה רק לפני רגע (כשעוד לא ידע שאביטן יגיע להפועל ת"א).
אוזן הוא מסוג הברברנים חסרי המנוח שמשחקים אותה מדעני כדורגל. על הדקה הראשונה הוא הכריז: "מכבי חיפה משחקת 4-4-2 פר-אקסלנס". מה יותר מרשים ממערך בעברית ומילה לועזית, כבר בדקה הראשונה, כשהכל עדיין רק על הנייר? כמאמן קבוצת הנוער המדשדשת של הפועל ת"א, קצת יותר קשה לו עם השיטות, ובשני המחזורים האחרונים הוא הובס פעמיים 4:1 - על ידי מכבי פ"ת שזכתה באליפות ובני־יהודה שכבר ירדה. כלומר 4-1-4-1 פר-אקסלנס.
"הם כשלו בקבלת ההחלטות", ניתח מומחה הנוער מוולפסון את ירידת הקבוצה הבוגרת של הלוזונים. זה נכון, אבל לפחות בדבר אחד הם הצליחו: להיפרד שנה קודם ממאמן הנוער שלהם, אורי אוזן, שלא סיפק את הסחורה. "החלטתי להפסיק עם קבוצת הנוער, במטרה לאמן קבוצת בוגרים", הוא טען אז. "אני עוד מעט בן 40. אמרתי שאאמן נוער עד הגיל הזה"... בינתיים כבר מלאו לו 40, הוא עדיין מאמן קבוצת נוער (הרבה פחות טובה), וכמובן מקשקש בלי הפסקה. קשה באימונים, קל בדיבורים.
גם בהפועל פ"ת זוכרים אותו, כעוזר מאמן בבוגרים, שב־2015 הוריד את הקבוצה ללאומית יחד עם מנחם קורצקי. במקרה ההוא אוזן לא הכביר מילים על הטקטיקה הכושלת שהובילה לנפילה, אבל כשקורצקי ירד ליגה גם עם הפועל ת"א כעבור שנתיים, לא הייתה לו שום בעיה לקבוע שהקבוצה הייתה "חסרת אונים וחסרת רעיונות". כעוזר הוא לא עזר, כפרשן הוא יודע הכל. ככה זה כשמאמן נוער עם קריירה תקועה הופך לחרטטן ולחוצפן. פר-אקסלנס.
ה"בלטה"
חיבוק חם לגיא לוזון
יסלח לי ולדימיר איביץ', אבל יש מאמן שהטביע חותמו על ליגת העל הרבה יותר ממנו. בניגוד לסרבי של מכבי ת"א, שהרג את הפלייאוף העליון בעודו באיבו, מדובר באיש מקצוע שהפיח רוח חיים בפלייאוף התחתון. בתחילה עם בית"ר ירושלים, ואחריה עם מ.ס אשדוד, לה תרם הרבה יותר מכל המאמנים והבובות שעברו בה בעבר. הפרחים לגיא לוזון.
לפני הרבה שנים, כשהדודים הבינו שכדורגלן כבר לא ייצא ממנו, הם פתחו עבורו בית קפה. היום, אולי בגלל ש"קופיקס" שברה את השוק, הם מתעקשים להשאירו במכבי פ"ת. אחרי הירידה המביכה נזעק להגנתו עמי פאן, אביה של רעייתו, שמשמש גם כמנהל הקבוצה. בניגוד למאמן עצמו שירד למחתרת, החם שעוד לא התקרר דיבר, וביטא בצורה מצוינת את שני הגורמים העיקריים להתרסקות: שחצנות וחוסר מודעות עצמית.
"גיא מגיע לאימונים מוכן מראש ויודע בדיוק מה הוא הולך לעשות. אני לא אומר את זה כי הוא החתן שלי, הייתי עם הרבה מאמנים כמנהל קבוצה. אין הרבה כאלה. היו כאלה, אבל לא ברמה כזאת", התמוגג המנהל האובייקטיבי כאילו לא נפל דבר, והוסיף: "הוא מקצוען ואני יודע שיעשה כל מה שהוא יכול כדי להחזיר את הקבוצה לליגת העל"... ברור, כמו שעשה כל מה שהוא יכול כדי להורידה ללאומית.
"הגענו לכל כך הרבה מצבים ושום דבר לא נכנס, אולי זה מלמעלה", אמר המנהל על ההפסד להפועל ת"א, ולא התכוון לדודים של המאמן. הוא אפילו נתן דוגמה להחמצה: "קלאודמיר פריירה, בגובה מטר ובלטה, הרחיק עם הראש מהקו"... זה הסגנון, ובדבר אחד לפחות פאן צודק: מכבי פ"ת ירדה בגלל אנשים קטנים.
הבושה
צה"ל מתבזה בתשדיר לצ'מפיונס
יש אירועים שאתה מת שיסתיימו כבר, רק בגלל הפרומואים המאוסים שטוחנים בראש הרבה לפני התרחשותם, כמו למשל תשדירי ה"דוז פואה" בסיטונות. אבל תשדיר ה"מילואימניקים" שנועד לקדם את שידורי הצ'מפיונס היה לא רק אינפנטילי, אלא גם עשה בושות לצה"ל ולעיתונות. במסגרת ההפקה המביכה התחרו בין השאר פליטי הריאליטי הנודעים רז זהבי ומשה פרימו, במדי צבא, על תואר "קפטן הנבחרת" ונערכו משימות כמו שליפת מפה מתוך קופסה מלאה בג'וקים ומפתח מתוך צנצנת עמוסת תולעים. עלות הפרויקט, שכלל גם ראיונות עם אנשי מילואים, הגיעה לפי הפרסום לכחצי מיליון שקל שהוציא צבא ההגנה לישראל. סכום שאפשר לקנות בו, לדוגמה, מאות קסדות נגד ירי ואפודי מגן קרמיים.
"הקמפיין פונה באופן מיטבי וישיר לקהל היעד הרחב, באופן המביא את העשייה והחשיבות לידי ביטוי. בדרך זו הצליחו המסרים על חשיבות שירות המילואים להגיע לקהל עצום ולתפוקות גבוהות", הגיבו מדובר צה"ל. את תגובת צבא ההגנה לזוחלים לא ניתן היה להשיג, אבל זו הייתה כנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה שאפילו הג'וקים הבינו למה התכוון טל ברודי כשאמר: אנחנו על המפה".
מה הקשר בין ליגת האלופות לשליפת מקקים מצנצנת במדי צה"ל, האם הייתה כאן גם פרסומת סמויה למסכים באיכות 4K או לקוטל חרקים מסוג K300, וכמה מילואימניקים התחננו להתנדב בזכות התשדירים? את המענה לשאלות הללו נשאיר לדובר (או למדביר) צה"ל החדש.
האימפוטנטים
כהן, מזרחי, הלוי, פרנקל והאלימות
הכדורסל הפך פה לבדיחה, האמריקאים נלחמים בחוק הרוסי בפיקוח ההסתדרות, הקשר עם צמרת הכדורסל האירופי אבד, הליגה המתישה מוכרעת בשני משחקי גביע, מאבק האליפות מגוחך כמו המאבק באלימות. אחרי מופע הגועל בדרבי התל-אביבי היה צריך רמי כהן, היו"ר הילדותי של הפועל, לעשות דבר פשוט: לספק למשטרה סרטונים של יושבי השורות הראשונות שהשליכו מוטות וירקו על דיאנדרה קיין ממכבי, ולסגור את יציע הספארי עד שהמעורבים ייתפסו ויורחקו - כולל השפן שברח מסופוקליס שחורציאניטיס, והכניס צ'אפחות למעסה של מכבי.
שמעון מזרחי, ונציגו ההורס ניקולה וויצ'יץ', היו חייבים להשעות ולקנוס את כוכב הרוק שלהם, ולהודיע שישוחרר לצמיתות במקרה שיתעמת שוב עם אוהדים. אבל כמו בגנון, כולם ברחו מאחריות והטילו בוץ על הצד השני.יו"ר מינהלת הליגה שמואל פרנקל היה צריך לארגן כנס חירום עם נציגי משטרה, ולהודיע שהמשחקים לא יחודשו בזמן שההפקרות נמשכת. יו"ר האיגוד עמירם הלוי לא היה צריך לעשות כלום, כי בזה הוא ממש מצוין.
אבל לטפל בשטויות הם יודעים. לפני שבועיים קנס בית הדין המשמעתי של האיגוד את מכבי ת"א ב-10,000 שקל בגלל שאוהדיה שרו "אמארה מת" (כפול 5) במשחק מול הפועל ירושלים ואמארה סטודמאייר. מדובר בפזמון מהז'אנר שהוליד את "שמעון מזרחי תתאבד", וראשי הענף הזדעזעו, למרות שמסתם שיר דבילי אף אחד לא מת.
איך אוהדי מכבי ת"א יכולים לעקוף את הגזירה הזו? אני במקום מנהיג האולטראס שלהם צועק בכל משחק: "עסקנים בדיחה, הרסתם את הענף", ושכל היציע יענה במקהלה: "אמר אמת, אמר אמת, אמר אמת, אמר אמת, אמר אמת!"