בואו נתערב: למה הבעלים אוהבים להתערב בהחלטות מקצועיות?

ההתפטרות של אורי גוטמן מהפועל חדרה מדאיגה. לא מפחד לעתידו של המועדון, שהסתדר יפה גם לפני גוטמן, ולא מחשש למה יהיה על המאמן הצעיר, שזו הייתה משרת אימון הבוגרים הראשונה שלו. הסיבה הרשמית לפרידה: אי הסכמה מקצועית עם אורן גולן, הבוס ומי שמוגדר יועץ מקצועי במועדון. האירוע מדאיג כיוון שהציג תמונה מאוד ברורה לגבי הכדורגל הישראלי, תמונה שצועקת: "כמעט כל בעלי הבית מתערבים מקצועית ואנחנו פשוט לא יודעים על כך".

נושא ההתערבות המקצועית של בעלי קבוצות בהחלטות המקצועיות של המאמנים אותם הם עצמם מינו אינו דבר חדש. אבל במקרה של חדרה, זאת בניגוד לסיפורים אחרים, הדבר לא היה ידוע בציבור, ולכן אפשר לשאול "איפה עוד זה קיים", או אולי יהיה נכון לשאול איפה זה לא קיים.

אורי גוטמן. מי עוד מתערב למאמנים?(צילום: ראובן שוורץ)

כשאלי טביב היה מתקשר למישהו ומורה לבצע חילוף הוא היה עושה זאת מול המצלמות, שכולם ייראו מי הבוס. כשאנשי מקצוע מהצוות של מ.ס אשדוד רצים לג'קי בן-זקן לשאול מה לעשות, אף אחד לא מסתיר זאת. הדרישות של איזי שרצקי ממאמניו, דרישות שאי-מילוי שלהן היה יכול להביא לסיום ההתקשרות בין הצדדים, היו ידועות לכל. הסיפור של גוטמן וחדרה מראה לכולנו שהמקרים האלה אינם יוצאים מהכלל, אלא פשוט אלה שהיו בכותרות. יש עוד, וכנראה הרבה.

כמו בפלייסטיישן

למה זה קורה? אדם רוכש קבוצה, רוצה שהיא תצליח, ממנה איש מקצוע שהוא מאמין שיעזור לו להשיג את המטרה, ואז מתעקש לקבל החלטות בעצמו - מדוע? התופעה הזו קיימת בלא מעט מקומות בעולם וידועה כנפוצה במיוחד קודם כל במדינות מזרח אירופה. מראיונות שנערכו עם בעלי בית ומאמנים במדינות אלה, וכן ממחקר שפורסם בעבר בבולגריה, עולה כי יש שלוש סיבות עיקריות להתערבות בעבודת המאמן.

משחק ילדים. הרבה מאוד אנשים רוכשים קבוצה לא כדי להרוויח כסף ואפילו לא בשביל הפרסום (אם כי הוא מהווה תוספת לא רעה), אלא כי הם נהנים מזה, בדיוק כמו שנער אוהב לשחק כדורגל במחשב. עבור חלקם זו דרך להראות שהם מבינים את המשחק, אפילו "טובים" בזה יותר מאחרים, ולכן את ההחלטות הגדולות הם רוצים לקחת בעצמם.

ג'קי בן זקן. מאמנים שואלים אותו מה לעשות(צילום: עוז מועלם)

קידום שחקן ספציפי. המטרה הראשית של המאמן היא תמיד, או כמעט תמיד, ניצחון במשחק הקרוב, אבל עבור בעל הבית יש לפעמים דברים חשובים יותר מעוד נקודה או שתיים בטבלה. במקרים רבים יש רצון לפתח שחקן צעיר מסוים כדי שיהיה אפשר למכור אותו עבור סכום יפה. דוגמה נוספת היא שחקן שיש סביבו "באזז" באותה התקופה, כך שאם ימשיך לשחק יהיה אפשר למכור אותו בשווי גבוה משמעותית מערכו האמיתי. בכל מקרה, רצון לקדם שחקן מסוים לא יכול להיות בהקשר של מכירה עתידית. לפעמים אלה קשרים אישיים או אפילו משפחתיים (כמו שראינו יותר מפעם אחת גם בישראל) שמובילים להתערבות בהחלטות המקצועיות.

כי הם יכולים. זה נשמע סתמי, אבל בראיונות שהובילו לאותו מחקר בבולגריה, זה מה שענו בעלי קבוצות כשנשאלו למה התערבו בקבלת ההחלטות - "כי אני יכול". בעל הבית חושב לפעמים שהמאמן טועה, מקצועית. שהוא מציב את השחקנים שלו במערך לא נכון או מוציא מההרכב שחקן שאי־הכללתו יכולה להוביל לכך שלא יחזור לעצמו, למשל. ואז יש התערבות כי בעל הבית פשוט יכול.

איזי שרצקי. בעלים שאוהב מאוד להתערב(צילום: ראובן שוורץ)

כלי העבודה: חרב פיטורים

הסיבות האלה קיימות במשך שנים רבות, אולי מאז ומתמיד, אבל ישנה תחושה שלפחות בכדורגל הישראלי אותה התערבות נמצאת במגמת עלייה מסוימת. הסיבה העיקרית לכך היא כמות פיטורי המאמנים העצומה שיש בישראל (בעונה שעברה נרשם שיא מאמנים לשנה בליגת העל), שהולכת יד ביד עם אותה התערבות.

ברגע שהיד המפטרת כה קלה על ההדק מאפשרים יותר מאמנים, שלא רוצים ללכת הביתה, להתערב בקבלת ההחלטות שלהם. אורי גוטמן, שהעדיף להתפטר, הוא היוצא מהכלל פה. ככל שימשיכו להיות פה חילופי מאמנים המוניים, עד הרגע שבו מאמן לא יפחד להיות מפוטר אם לא יעשה כל מה שאומרים לו, העניין לא ייפסק. העניין קיים בלא מעט מדינות, אבל בניגוד למה שקורה פה, ההערכות הן שברוב העולם קיימת דווקא ירידה בהתערבות. אחת הסיבות לירידה הזו במדינות שונות היא תפקיד המנהל המקצועי, תפקיד הרבה יותר פופולרי היום מאשר בעבר.

יצחק שום. גם הוא מתערב(צילום: ראובן שוורץ)

המנהל המקצועי הוא דמות שתפקידה הוא להסתכל קדימה, מעבר למשחק הקרוב או לחודש הבא. דמות כזאת יכולה לתכנן עם המאמן, בשיתוף פעולה של אנשי מקצוע, מהלכים ארוכי טווח יחסית. בישראל, כידוע, אין לקבוצות מנהל מקצועי וגם אם יש, לרוב זו רק הגדרה ולא תפקיד בפועל.

כך, כמעט בכל מקום, הכוח היומיומי בקבלת ההחלטות ברמת המיקרו נמצא אצל הבעלים. זה בסדר, לבעל הבית מגיע שהכוח יהיה אצלו, אבל לא בהחלטות המקצועיות השוטפות. בשביל זה יש מנהלים מקצועיים ומאמנים. רק שרוב המאמנים חיים עם מה שיש. אלה לא חיים מושלמים.