רוני אוואט: "הרגשתי מרוסק"

אוואט, בן 51, נראה בגיל 30, ועד השנה האחרונה בקושי ידע מה זה אקמול. לפני שבעה חודשים העולם שלו התהפך. זה התחיל עם צביטה שחש פתאום בבטן ("היה אז סבב מול עזה, אזעקות וקצת מתח"), הקאות, אבל הוא חשב שזה לא משהו רציני וחזר הביתה לנוח. אחרי לילה בלי שינה הוא קפץ לקופת חולים, שם התברר שיש לו דופק משוגע של 180. "הרופאים ניסו להוריד לי את הדופק בעזרת חומרים, אבל כשגם זה לא הצליח הוזעקה למקום ניידת טיפול נמרץ שפינתה אותי לבית החולים". אוואט הורדם במקום, קיבל מכת חשמל כדי להחזיר את הלב לקצב רגיל, ובמשך יומיים שהה בטיפול נמרץ כשהוא בסכנת חיים, ומסתיר את האירוע מהוריו. "הלב תיפקד אז ב-40 אחוז, הרופא היה בהלם".

אוואט. שהה יומיים בטיפול נמרץ(צילום: אבי רוקח)

המאמן עבר סדרת בדיקות בהן התברר שהוא סובל מהפרעות בקצב הלב. המשמעות: מאותו רגע הוא חייב ללכת בקביעות עם ווסט מיוחד שצמוד לגופו ובו מכשיר חשמלי שיזהה כל הפרעה בקצב הלב וייתן שוק חשמלי במקרה חירום. אחרי שהתאושש חזר אוואט למגרשים: "סיפרתי לשחקנים על הבעיה שיש לי, אבל המשכתי כרגיל. כל היום אני עם המכשיר, ומוריד אותו רק לשתי דקות כדי להתקלח".

"הייתי בהלם"

אוואט התחיל את העונה ברגיל ימין. מ.ס אשדוד התמקמה במרכז הטבלה, ודווקא כשהכל הסתדר הגיע עוד אירוע לבבי שהצריך ניתוח שני. גם אותו הוא עבר ולאחר שבועיים של החלמה חזר לקווים. אבל כל התלאות האלה לא הכינו אותו למכה הגדולה דווקא מקבוצתו האהובה. זה היה כאשר עודכן בקבוצת הווטסאפ המשפחתית שרן בן-שמעון בדרך לאשדוד. "הייתי בהלם. סיכנתי את החיים, ופתאום תוך שבועיים אני כלום. אחרי 21 שנה במועדון, לא יכולתי לראות משחק של הקבוצה".

איך בדיוק קיבלת את ההודעה על החתמת בן-שמעון?

"חזרתי בתחילת שבוע שעבר לאימונים סדירים, הכנתי את כל הלו"ז השבועי, סגרתי משחק אימון נגד מכבי יפו, הכל רגיל. באותו יום בצהריים הייתי בקניון עם אשתי, פתאום הבן שולח לי בקבוצת הווטסאפ המשפחתית הודעה שרן בן-שמעון מסכם באשדוד".

שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"

חודש וחצי קודם לכן הוא שוחח עם הבעלים, ג'קי בן-זקן, שהסביר כי בגלל מצבו הבריאותי הוא צריך עזרה בצוות המקצועי וסוכם שאלי לוי יסייע לו. "היינו בקשר יומיומי, והכל היה בסדר. ברור שאתה שלא מצפה שיביאו פתאום מאמן".

זה קשור לכך שאתה והעוזר משה אוחיון לא הסתדרתם?

"גם. הוא כל הזמן אמר: אני רוצה להיות עוזר שלך, לא יותר. יום אחד אני מגיע לחדר ההלבשה ורואה את משה אוחיון יושב עם מאמן השוערים, השוער רועי משפתי והבלם ניר ברדע. למחרת הבנתי שאוחיון ישב גם עם שגיב יחזקאל וניתח איתו וידיאו. אספתי את הצוות והבהרתי שהכל צריך לעבור דרכי. משה התעצבן, התחילו צעקות ובשלב מסוים הוא התקרב לשולחן והעיף את כל מה שהיה עליו. אחר כך הבנתי שאוחיון כנראה ציפה להיות מאמן ראשי, ואני אהיה תעודת הפרו שלו".

אז חפרו לך בור מאחורי הגב?

"לא חושב. אם לא רן בן-שמעון על המדף, אף אחד לא היה מגיע לפה".

בן שמעון. "אם הוא לא על המדף אף אחד לא מגיע לפה"(צילום: עוז מועלם)

דיברו איתו כבר לפני מספר שבועות.

"אולי יש עניינים מסוימים מאחורי הקלעים שאני לא יודע. זה בסדר, לגיטימי. אני לא חושב שהיה צורך, ובטח לא אחרי שהצוות החדש שהורכב".

"הרגשתי לא שייך"

אין לך טענות לבן-שמעון?

"אני לא בנאדם של אגו ועבדתי עם אחרים. בשיחה עם ג'קי הוא שאל אותי מה אני רוצה, ועניתי שאני רוצה לאמן. הוא אמר לי: 'דיברתי עם רן, ואין לו בעיה שהצוות יישאר והוא יסתדר עם כולם'. מה, אני, אלי, משה, כולנו עם רן על הספסל? נעשה עץ או פלי מי יישב בספסל? מה זה, קרנבל? ואיך אני מאמן ראשי אחרי 21 שנה הופך להיות איש צוות. עם כל הכבוד, זה מצחיק".

איך הרגשת?

"הרגשתי לא נחוץ, לא שייך, ואמרתי את זה לג'קי. אמרתי לו 'אחרי מה שעברתי בשבעת החודשים האחרונים אתה יכול להגיד לי הכל, כלום לא מזיז לי. מה שתחליט מקובל עליי', אבל יש סיטואציה שלא מקובלת עליי. כל הזמן אומרים לי 'אתה עובד מערכת עד הפנסיה'. אבל גם כעובד מערכת אי אפשר להשוות אותי לאלי ובטח לא למשה".

מכה צורבת נוספת חטף אוואט בהצגה של בן-שמעון מול השחקנים. "זה היה הבום הנוסף. ג'קי הציג את רן. אלי לוי אמר תודה רבה ונפרד מהשחקנים. ואז ג'קי שאל אותי אם אני רוצה לדבר, אמרתי 'לא'. בכלל לא ידעתי מה אגיד. אני נשאר? אני נפרד? אני סטטיסט? בתור מה אני? עמדתי בצד והרגשתי כמו אחרון האנשים שם. רן פתח במילים שלו ואמר 'תודה לאלי על השבועיים', והשם שלי בכלל לא הוזכר. שבעה חודשים של עבודה, מחנה אימונים, שחקני רכש, הגעה לאימונים עם מכשיר חשמלי - הכל שכחו. הכל בגלל שבועיים שהייתי בניתוח? כל מה שעשיתי? לפני שעתיים הייתי מאמן ראשי של הקבוצה, ופתאום אתה בחדר הלבשה, והשחקנים לא יודעים מה אני. מה זה איש צוות? זה ריסק אותי".

בן זקן. "עמדתי בצד והרגשתי כמו אחרון האנשים"(צילום: עוז מועלם)

מהרגעים הקשים בקריירה?

"מהרגעים הקשים בחיים. בגלל האהבה למועדון וההערכה לג'קי הרגשתי מרוסק. בתחילת השנה היה לי הסכם בקבוצה אחרת עם חוזה טוב יותר לשנתיים, אבל כשקראו לי מהבית לא היססתי לרגע. הרגשתי כאילו אשתי זורקת אותי מהבית. הייתה לי מועקה בגרון ואני לא בנאדם בריא.  

   אשתי אמרה לי נמאס לי - אל תיקח ללב. אמרתי לה, אני מבטיח לך לא הולך יותר. ניתקתי את הטלפון. יומיים לא עניתי לאף אחד".

זו החלטה דרמטית לא להגיע לאימון.

"ברגע שיש מאמן לקבוצה ומביאים מאמן אחר, מה זה אומר? שפיטרו אותך. לא רוצים אותך. זה שמציעים לי תפקיד אחר לא בהכרח אני חייב להסכים. אני מאמן ראשי, אי אפשר להגיד לי תהיה איש צוות. זו הרעת תנאים. בגדול, פיטרו אותי".

מה מצב הלב?

"ראיתי את החזרה שלי אחרת, אבל קרה מה שקרה. מה שחשוב עכשיו זה שאני בריא, ויכול לחזור לאמן".

תגובת משה אוחיון: "לי רוני לא אמר כלום. הייתי עוזר מאמן ואני עוזר מאמן גם עכשיו". ג'קי בן זקן ביקש לא להגיב.