"לא עומד מהצד": דוד קלטינס נגד חרמות
במסגרת פרוייקט מיוחד, מספרים שחקני ואנשי הפועל באר שבע לחניכי קבוצות הילדים והנוער על חוויות פחות נעימות מילדותם ואיך הם יצאו מהן כמנצחים. הקשר: "אף פעם לא הייתי ילד 'מוריד'"
בתחילת השבוע שעבר החל נשיא המדינה, רובי ריבלין, בקמפיין "לא עומדים מהצד" שנועד למגר את תופעת החרם והבריונות בקרב ילדים ובני נוער. כמה ימים קודם לכן, פתחה הפועל באר שבע בכדורגל בפרוייקט משלה בדיוק באותו נושא.
במסגרת הפרוייקט אמורים לעבור מאות ילדי מחלקת הנוער בבירת הנגב פעילות מיוחדת שנועדה לחשוף אותם לנושא החשוב ולתת להם כלים להתמודד עם חרמות וכיצד למנוע אותם. בפעילות לוקחים חלק פעיל גם שחקני הקבוצה הבוגרת. כך לדוגמא, ביום רביעי האחרון נערכה הפעילות בקרב קבוצת טרום ילדים א' של המועדון ובשיאה קשר הקבוצה הבוגרת, דוד קלטינס, סיפר לילדים על קשיים חברתיים עמם הוא נאלץ להתמודד כשהיה נער כמעט בגילם.
גם קשר הפועל באר שבע סיפר לילדים על חוויה לא נעימה שעבר. "לא חוויתי לגמרי חרם, אבל כשהייתי קצת יותר מבוגר מכם פחות היה לי זמן לצאת ולהיפגש עם הילדים מחוץ לשעות הלימודים. זה קרה בגלל שהכדורגל. הרבה ילדים היו בחבורות, הרבה מהם היו בצופים לדוגמא ואני לא הייתי שייך לאף חבורה. זה לא היה קל", אמר קלטינס בהתרגשות. "בגיל ההתבגרות אתה רוצה להיות חלק מחבורה. אחרי שנה-שנתיים קשים מצאתי שניים-שלושה חברים שהייתי איתם. הרגשתי שהכדורגל והאימונים היו חשובים לי ולא רציתי שהעניין החברתי יפגע לי בכדורגל. בהחלט לא הייתי 'מלך הכיתה'. הייתי מקובל, גם בגלל הכדורגל כי הרבה ילדים היו רוצים לשחק איתי. ילדים היו מקיפים אותי. היה לי ביטחון בעצמי, אבל אף פעם לא היה לי ביטחון 'מוריד'. מעולם לא רציתי 'להוריד' אחרים או להחליש אותם בגלל הכח שהיה לי. הייתי מנהיג חיובי שמשתדל לא לפגוע באחרים. אני זוכר שפעם הכיתה בחרה אותי בתור 'הילד הכי מצמיח בכיתה'. זה שתמיד עוזר לאחרים ונחשב למודל לחיקוי. זה היה באמצעות סקר אנונימי וכל הכיתה כמעט בחרה בי. אמא שלי מאוד התרגשה מזה. אני באותו רגע לא ממש התלהבתי, אבל היא עד עכשיו מדברת על זה".
קלטינס נשאל על ידי הילדים שאלות, בין היתר על המעבר המתוקשר שלו בקיץ האחרון מבית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שגרם לאוהדים רבים מהקבוצה הירושלמית לשלוח לו הודעות נאצה. קלטינס: "קיבלתי אלפי הודעות כשעברתי. עד עכשיו אולי הספקתי לעבור על עשרה אחוזים מהם. זה קרה כי באמת הייתי שחקן שמאוד אהבו אותו בבית"ר ירושלים. אני יודע שגם אלה שמקללים אחרי שעזבתי, הם עושים את זה בגלל שהם אהבו אותי. אני מעדיף להסתכל על זה שהם מעריכים אותי כשחקן ולא כי הם שונאים אותי. את ההודעות החיוביות תמיד כיף לקבל ומהשליליות אני מתעלם. כששיחקתי נגדם ושרקו לי בחימום, אני חייכתי וצחקתי. אין מה לעשות, זה חלק מהמקצוע. אני מעדיף שיקללו אותי מאשר שלא יתייחסו אליי. כשתתבגרו אתם בטח תבינו בעצמכם על מה אני מדבר עכשיו".
במסגרת הפעילות, שהועברה על ידי טל חן, מנהלת קשרי הקהילה של המועדון ,סיפרו הילדים על חרמות שעברו עליהם או על ילדים בסביבתם והעונקו להם כלים כיצד להתמודד עם חרמות בעתיד.
לפנייה לכתב/ת 
