אלטמן: "חזרתי אחרי משחקים עם דמעות בעיניים. נקרעתי בפנים"

בתוך ארבעה חודשים, מהרגע שניר קלינגר הגיע להפועל ת"א, הצליח עומרי אלטמן להפוך לכוכב הבלתי מעורער של המועדון. עם שיא אישי של תשעה שערי ליגה (100 אחוז משערי הקבוצה במשחקים האחרונים), ארבעה בישולים, ואחריות ישירה על אגירת 18 נקודות עם שערי ניצחון בשישה משחקים, לאיש אין ספק באיזה פלייאוף הייתה הקבוצה בלעדיו.

הציפיות של האדומים בתחילת העונה דווקא היו גבוהות. "הגעתי למחנה האימונים, כמה ימים אחרי שמאור בוזגלו ויואב ג'רפי הצטרפו, וזה הרגיש לכולנו שהולך להיות פה משהו גדול", מספר אלטמן. "אמנם לא שיחקנו שם נגד אריות אירופה, אבל ניצחנו במשחקי ההכנה בצורה מרשימה והחיבור היה מדהים. ואז הגיעו משחקי גביע הטוטו, וזה לא היה דומה לכלום. הפסד אחרי הפסד, הביטחון שלנו הלך וירד, אוהדים התחילו למחות, הרגשתי שאני לא מסוגל לעצור את מה שקורה. כל המועדון נכנס להיסטריה".

"כל המועדון נכנס להיסטריה". עומרי אלטמן(צילום: עוז מועלם)

ואחרי הפסדים בלבד בגביע הטוטו, השגתם שבע נקודות בתשעה מחזורים.

"ואני לא כובש, ולא מבין מאיפה אפשר בכלל אפשר לאסוף נקודות. ואז בינואר, למרות שלא בא איזה שחקן ששינה את הקבוצה, הצלחנו לעשות את ההישג. מה שהוביל לשינוי הייתה הרוח שקלינגר הצליח להחדיר בנו. היו שם הרבה טפטופים מנטליים. הוא הסביר לנו שבליגה כזו אנחנו לא צריכים להיאבק בתחתית אלא לייצר מומנטום. אף אחד לא האמין שעם שבע נקודות אחרי תשעה מחזורים נהיה במקום החמישי בסיום העונה הסדירה".

"היה לי חשש גדול שנרד. אמרתי שאם אלה התוצאות במחזורים הראשונים, ועוד לא שיחקנו נגד הגדולות, אז מה יהיה בהמשך?"

העסק היה גדול על ניסו אביטן?

"אני לא בן אדם של לכלוכים, אבל השתנו הרבה דברים. מבעלים שהיו מעורבים ועכשיו הם מאחור, כי משה סיני מנהל את העסק. לא ראיתי את גולדהאר או בעלי מועדונים גדולים אחרים יושבים באימונים. זה לא המקום שלהם וככה זה עכשיו בוולפסון. עשו את המהלך הכי נכון כשהביאו את סיני יחד עם קלינגר".

לפני שפוטר, אביטן הטיל עליכם סנקציות, בין היתר שלא תקבלו ארוחות.

"הזוי העונשים האלו. לא יצא לי לדבר על זה עד עכשיו, אבל לקחת משחקנים אוכל? לא יודע איך הבכירים כמו דמארי, בוזגלו, דגני ואני, לא אמרנו באותו רגע שאנחנו שובתים".

"עונשים הזויים". ניסו אביטן בהפועל ת"א(צילום: עוז מועלם)

אז למה לא הגבתם?

"באותה תקופה היינו כולנו בשוק בגלל המצב הבעייתי שלנו. רק חיכינו שהסיוט של תחילת העונה יסתיים. היה לי ברור שחייבים לעשות זעזוע. אני מעריך מאוד את ניסו, הוא בן אדם ומאמן מצוין, שלא הלך לו. לא התחבר לבעלים, למועדון ולקהל שהיה נגדו".

מה היה האירוע הכי קשה שחוווית העונה?

"המשחק בסיבוב הראשון נגד בני־יהודה. ניסו החליט שאני אבעט את הפנדל, החטאתי, אבל היה פנדל חוזר, והוא החליט שמישהו אחר יבעט. חמש דקות אחרי זה הוא כבר הוציא אותי מהמשחק. זה הרג לי את הביטחון. איך יכול להיות חוסר אמון כזה בשחקן?"

זה מצביע על חוסר ניסיון של מאמן.

"ניסיון מדבר, ולא רק אצל מאמנים. קלינגר יודע להוציא קבוצה מהקרשים, וגם כשהיו לנו שישה ניצחונות הוא ידע מה להגיד. יש פה קבוצה צעירה, והצלחנו להתאושש מפתיחת העונה הגרועה, עם הרביעייה מנתניה או החמישייה ממכבי חיפה. אלו תוצאות הזויות. אני לא חושב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקבל חמישה שערים מאף קבוצה בליגה, וזה לא רק הגולים, אלא גם איך שנראינו. לקחתי את זה ללב, כשראיתי את אוהדי הפועל - קהל שבחיים לא עוזב את המגרש לפני שריקת הסיום - משאירים את היציע בסמי עופר ריק, הבנתי שזה עליי, על הדם שלי".

קלינגר יודע להוציא קבוצה מהקרשים". מאמן האדומים חוגג(צילום: ראובן שוורץ)

"העונה הקשה בחיי"

אחרי מחזורי הפתיחה פירסם אלטמן פוסט לא שגרתי באינסטגרם, שבו כתב: "תודה לכל המקללים, אתם גורמים לי לעבוד יותר קשה".

זה היה מעשה חריג. איך היו התגובות?

"קמתי באחד הבקרים, כתבתי מהלב על הפתקים באייפון, ושקלתי אם לשתף את האנשים סביבי. בסוף הלכתי על זה וקיבלתי תגובות מדהימות. פתיחת העונה הייתה המאתגרת והקשה ביותר בחיי. אוהדים לא הפסיקו לקלל אותי, ותאמין לי שעד היום אני לא מבין למה. אולי כי הייתי חלק מירידת הליגה של הקבוצה, אבל לא בטוח. היו שמועות שצחקתי או חייכתי אחרי הירידה, וכל מיני שטויות שניסו להדביק לי. חברה שלי הייתה יושבת ביציע ושומעת הכל. זה לא קל".

האוהדים חשבו שאתה אדיש.

"זה רק נראה מבחוץ. אנשים חושבים שאני עוף מוזר, איזה אשכנזי מצפון ת"א. חשבו שבגלל שאני ממשפחה בעלת אמצעים ואני מחייך הרבה, אז לא אכפת לי. זה שטויות. אני השחקן שהכי אכפת לו מהפועל, אני נותן את הנשמה".

"אוהדים לא הפסיקו לקלל אותי". אלטמן מאוכזב(צילום: ראובן שוורץ)

מה עבר עליך באותה תקופה?

"חזרתי הביתה אחרי משחקים עם דמעות בעיניים. הרגשתי ש־80 אחוז מאוהדי הפועל ביציע שונאים אותי, ולא הבנתי למה. שלחו לי הודעות כמו 'למה חזרת?', 'אין לך מושג', 'אתה שחקן גמור', 'אתה מכביסט'. נקרעתי מבפנים. כי אתה יכול לשאול כל אחד בוולפסון, ולקבל תשובה אחת: שאני בטופ־3 של האכפתיות ממה שקורה בהפועל. אני השחקן שהכי רוצה להצליח עם המועדון הזה".

"לא נהיה שטיח אדום"

איזה משחק עשה את השינוי?

"כבר במשחק הראשון עם קלינגר, נגד קריית־שמונה, כשלא פתחתי בהרכב. ניר ניגש אליי ואמר: 'אתה כוכב כדורגל, אתה מודע לזה? קדימה, תן את מה שאתה יודע'. סחטתי פנדל במשחק הזה, קמארה כבש מהנקודה הלבנה, ומפה ואילך כבר הרגשתי אחרת".

קלינגר נתן לך מהר מאוד את המושכות.

"נכון, הוא ומשה סיני. וכשאתה שומע את זה ממאמן בכיר כזה ומהסמל הכי גדול של הפועל, אתה מתרגש. קלינגר אמר לי שהוא רואה בי ובדגני מנהיגים של הקבוצה, ושהוא רוצה שנגיע אליו לחדר הלבשה ונגיד לו מה אנחנו צריכים. החלטתי לקחת את השחקנים הצעירים כפרויקט, ואני מייעץ להם".

עונת שיא מבחינת מספרים. אלטמן חוגג עם החברים(צילום: עוז מועלם)

אתה בעונת שיא מבחינת מספרים.

"ידעתי שאין לי תקרת זכוכית. עברתי פציעה קשה בפנאתינייקוס, ולקח לי זמן לחזור לעצמי. בדקה האחרונה נגד חדרה ידעתי, בפריצה בדרך לשער השני, שאני לא מוסר לאף אחד והולך עד הסוף".

לא חושש שתהיו שטיח בפלייאוף העליון?

"אין סיכוי. נגיע לכל משחק לנצח ולא משנה נגד מי. אנחנו יכולים להכריע את זהות האלופה. המטרה המרכזית שלנו היא הגביע".

למי תצביע היום?

"כחול לבן. אני חושב שצריך שינוי, ושבני גנץ יכול להיות ראש ממשלה טוב".