צוברי מודיע על פרישה
(צילום: אורן אהרוני)
תלה את הגלשן: שחר צוברי כינס היום (חמישי) מסיבת עיתונאים בה הודיע על פרישה מפעילות. מדליסט הארד האולימפי מהמשחקים בבייג'ינג ב-2008 החליט על הצעד בגיל 35 - ולאחרונה אף מונה למאמן נבחרת השייט לנשים.
"זה מרגיש כמו חיים שלמים, אבל יותר קשה להתרגל לכך שאין לי גלשן מתחת לרגליים והעור בכפות הידיים כבר לא יהיה מחוספס", פתח צוברי את דבריו. "אני רוצה להודות לכל מי שהיה מאחוריי לכל אורך הדרך, גם בכישלונות וגם בהצלחות. להחליט על פרישה זה מאתגר, אני מסתכל אחורה ותוהה לגבי מה שהיה בדרך".
"אני מגיע לרגע הזה שלם עם עצמי, שמח על האנשים שהכרתי בדרך ולא חושש מהאתגרים שעוד יגיעו", המשיך צוברי. "תודה לכל מי שהיה שם, זכיתי באנשים מדהימים ובעם מיוחד שפרגן, תמך, והפך את המאמץ לקל יותר. אלו היו הדברים הקטנים במהלך הדרך. הרגשתי שאני מחויב לעוד הרבה אנשים חוץ מעצמי".
"תודה להורים שלי, שלימדו אותי שאפשר להתגבר על הכל. המשפחה תמיד שימשה לי כעוגן. לאורך כל הדרך השתדלתי כל הזמן לזכור שאי אפשר לעצור סוס דוהר, אז אין מה לבזבז אנרגיה על המתחרים שלי או על אלו שמנסים להכשיל אותי. גם למבקרים שלי אני רוצה להגיד תודה. תודה לכל מי שהיה בדרך".
9 צפייה בגלריה
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" אחרי הזכייה של צוברי בארד האולימפי
(צילום: ראובן שוורץ)
צוברי, יליד העיר אילת, השתתף בשלוש אולימפיאדות (2008, 2012 ו-2016), וגם לטוקיו 2020 העפיל תחילה, אך בעקבות נגיף הקורונה ודחיית המשחקים בשנה, המרוץ להשגת הכרטיס נפתח שוב ויואב כהן זכה בסופו של דבר בתחרות הפנימית - וייצג את ישראל ביפן.
צוברי נחשב לעילוי בגלישה מגיל צעיר. ב-2008, כשהוא בן 22, זכה במדליית ארד באליפות העולם בניו זילנד. בהמשך, כאמור, ענד על צווארו את הארד האולימפי בבייג'ינג. שנה לאחר מכן הוכתר לאלוף אירופה, תואר בו זכה גם ב-2010. עוד תארים משמעותיים בקריירה: סגן אלוף אירופה ב-2013 ו-2020, ומדליית ארד באליפות היבשתית ב-2018.
אמו של שחר, ורד צוברי, דיברה גם היא במסיבת העיתונאים ואמרה בדמעות ועם קול חנוק: "כשבאת לעולם לא ציפיתי כמה עוצמות וריגושים תביא איתך לחיים. לא היה מתאים יותר מלזרוק אותך על הגלשן בים. לא אדבר על רגעי השיא שלך שסוקרו והוללו, לא כי אני ביקורתית, אלא כי אני רוצה לנצל את הרגע לדברים אחרים. דווקא הרגעים האפורים בקריירה שלך היו רגעי השיא בחיי כאמא, ועל זה אני בוחרת לומר לך תודה".
מנכ"ל הוועד האולימפי, גילי לוסטיג: "לפי כמות האנשים שהגיעו לכאן היום, רואים עד כמה שחר צוברי הוא ספורטאי אהוד ומקובל. אני מכיר אותו מגיל מאוד צעיר, עוד כשהיה נער מצטיין וכבר אז זיהו אותו כפוטנציאל. בגלישה יש לישראל נבחרת חזקה שהצמיחה גולשים וגולשות, ושחר תמיד נאבק על קריטריונים ישראלים מול גל פרידמן ונמרוד משיח".
חברת הוועד האולימפי והמדליסטית האולימפית מברצלונה 1992, יעל ארד: "יש כאן גולשים ושייטים, אנשים שיש להם את הדרך שלהם, ואתה ידעת להביא את עצמך גם בים וגם בכל מה שמסביב. האישיות שלך נותנת השראה להרבה מאוד אנשים".
הלך בעקבות אביו ואחותו
צוברי החל לגלוש בגיל שבע בעקבות אביו ואחותו שגלשו בעצמם. כבר בשנת 2000 החל לזכות במדליות ברמה הבינלאומית כשסיים שני באליפות העולם לנערים. בהמשך עבר להתאמן בגלשן מדגם "מיסטרל", שהיה בעברו אולימפי וב-2002 הוכתר לאלוף העולם עד גיל 17.
ב-2006, אחרי שעבר להתחרות בדגם ה"ניל פרייד", נכנס צוברי לתודעה בספורט הישראלי כשניצח את האלוף האולימפי גל פרדימן באליפות ישראל באותה שנה.
לאורך כמעט כל הקריירה שלו צוברי היה במאבקים כאלה ואחרים, תחילה עם פרידמן, ובהמשך עם נמרוד משיח, כשהשניים התחרו על הכרטיס האולימפי היחיד שהיה לישראל למשחקים. בין השניים היו לא מעט תקריות בתחרויות, בעיקר ברגעים המכריעים לפני ההחלטה מי מהם יטוס לאולימפיאדה ומי ייאלץ להישאר בארץ. בסופו של דבר צוברי תמיד היה זה שניצח במאבק הסופי, ומשיח, שזכה בלא מעט מדליות באליפויות עולם ואירופה, נשאר בבית.
