ה"צדיקים"
את מי אוהד האר"י?
שעות ספורות אחרי העפלתם לראש הטבלה, הבהירו 14 שחקני מכבי ת"א בזכות מי זה בעצם קרה, והתייצבו בקבר האר"י הקדוש בצפת. הקפטן שרן ייני לא הצטרף, גם לא המוכיח בשער דניאל טננבאום, אבל הרועה הרוחני של הקבוצה, איתי שכטר, העלה תמונה באינסטגרם וכתב: “אין עוד מלבדו, מלוא כל הארץ כבודו".
אם מיץ' גולדהאר חשב בטעות שהכוונה אליו, מיהר האתר החרדי "כיכר השבת" להעמיד דברים על דיוקם: "שכטר וחבריו הגיעו להתפלל ולהודות להשם על הניצחון 1:4 מול קבוצת בית"ר ירושלים". משה חוגג בטח בודק את הדיווח הזה בציציותיו.
כן, למרות שוואן לוון ושחקניו מרבים לדבר על העומס שגורם לפציעות ופוגע באיכות משחקם, ארזו שלשום י"ד המאמינים את מיטלטליהם אחרי אימון הבוקר ונסעו מאות קילומטרים, הלוך ושוב. בעוד יומיים הם יחזרו לצפון הרחוק, הפעם תוך כדי חילול השבת, כדי לשחק בקריית־שמונה. בדרך הם בטח ישירו את אחד הפיוטים לשבת שחיבר האר"י הקדוש.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שרבי יצחק בן שלמה לוריא, גדול המקובלים בצפת במאה ה־16, מגויס למאבקי ליגת העל. ב־2013 ביקרו במקום המאמן שמעון הדרי ואנשי הפועל עכו, לפני משחק מול בית"ר ירושלים, והתפללו לשבירת רצף ההפסדים של הקבוצה. בית"ר ניצחה 2:3. בשנה שעברה הגיעה להשתטח שם משלחת מטעם הפועל חדרה, עם החלוץ רועי זיקרי שלא כבש ב־12 משחקים ברציפות, כדי להסיר את הקללה לפני מפגש עם הפועל ת"א. זיקרי לא כבש וחדרה הפסידה.
אבל המקרה הרלוונטי בסוגיית האליפות הנוכחית התרחש בדצמבר 2018, לפני המשחק בו אירחה מכבי חיפה את מכבי ת"א, כפי שדיווח אחד האתרים: "גיא חיימוב, רמי גרשון, שלומי אזולאי ועומרי גלזר נסעו לצפת, שם השתטחו על קברי צדיקים וטבלו במקווה האר"י הקדוש, במטרה לשנות את המזל" – אך במשחק עצמו ניצחו דווקא הצהובים 1:3. מי אמר שקשה להאמין?
השבוע, להבדיל, נסעו שחקני מכבי ת"א לקבר האר"י הקדוש רק אחרי שהעפילו למקום הראשון בטבלת ליגת העל - אולי עוד סימן לכך שהכל זה מלמעלה. לצד שכטר נראו בין השאר בתמונה (חלקם בכפכפים, כי המקווה זה כמו ספא): אייל גולסה, דור פרץ, אבי ריקן, מתן חוזז ואופיר דודזאדה - הזכורים מהטיסה המשותפת לפני כשנה וחצי לקברו של רבי נחמן באומן – מה שמוכיח כי מדובר בקבוצה של קברים. (למסע ההוא, חשוב להזכיר, הצטרפו עוד שני צדיקים – עומר אצילי ודור מיכה, שבאותם ימים נדמה היה כי נועדו לגדולות).
ההורסת
איגוד ההפקרות של תירוש
במהלך ההפסד של הפועל ת"א למכבי חיפה בשבוע שעבר, ניר קלינגר קיפץ וצרח כהרגלו על הקו תוך כדי הנפת ידיים לעבר השופט שלומי בן־אברהם, ששלף לעברו כרטיס אדום. "מילה לא אמרתי לו, מילה", אמר המאמן ואיים: "עד הסוף אני אלך איתו. עד בית הדין העליון של העליון של העליון". תובע ההתאחדות ניר רשף השתכנע שמדובר כנראה בכוח עליון והחליט לא להעמידו לדין. יו"ר איגוד השופטים רונית תירוש שתקה, בן־אברהם יצא קטן.
במשחק הבא בבאר־שבע, קלינגר עמד כמו גדול על הקו, וקבוצתו ניצחה בזכות שופט הווידיאו אלי חכמון. השופט במגרש, דניאל בר־נתן, הלך עם הקוון שפסל שער חוקי למארחת בתוספת הזמן, והחכמולוג בעמדת ה־VAR תמך בהם. מעניין באמת איך קלינגר היה מגיב אילו זה היה הפוך. אבל בלהט האירועים והטעויות, מעטים שמו לב שבר־נתן גם רשם במשחק הזה קאמבק היסטורי.
הכל החל בקיץ, ערב פתיחת העונה, במשחק גביע הטוטו מול בית"ר ירושלים בו שובץ כשופט רביעי. בסיום, אחרי שאנשי הספסל של הפועל ת"א הטריפו לו את המוח, אמר להם בר־נתן: "אתם בושה, כולכם מגעילים לי את התחת". המנג'ר דאז משה סיני שלח מכתב נזעם ליו"ר האיגוד ודרש לפסול אותו, בר־נתן התנצל, ותירוש השיבה: "גם אם השופט חרק שיניים במשך 85 דקות כדבריו, לנוכח מחאות קולניות של אנשי הספסל, הרי שאין מקום להתבטאות שכזו. דרישתכם לפסול אותו אינה מקובלת עליי. יחד עם זאת, נגלה ערנות לרגישות בשיקולי השיבוץ המקצועיים".
ומה קרה בפועל? רק כעבור שבעה חודשים אזרו באיגוד אומץ, בר־נתן הורשה לנהל סוף־סוף משחק של הפועל ת"א, והותיר את המשקעים מאחוריו.
אתמול מלאו בדיוק שנתיים למינויה של תירוש ליו"ר האיגוד, ואם לסכם את המצב: השופטים טועים בסיטונות ומפילים זה את זה, המאמנים לא סופרים אותם, אין זכר לאחידות, והציון הכללי של היו"ר (בלי קשר לישבן של בר־נתן): מתחת לכל ביקורת.
האינטליגנט
ברקוביץ' מפטר וממציא פתגמים
"ניר כבר הוכיח שהוא מאמן ראוי לפחות לליגה לאומית, ובטח בטח אולי בליגת העל", כך, לפחות בזחיחות ובטח בטח אולי בעילגות, אמר האח איל ברקוביץ' בטקס הצגתו כמנהל מקצועי בהפועל פ"ת. הוא גם הדגיש: "אני מבטיח לכם שעד סוף השנה יש פה מאמן, חיים שאבו". חלפו פחות מחודשיים, אפילו שנת המס לא הגיעה לסיומה, ושאבו פוטר.
מה שווה מילה של הקשקשן הרב־ערוצי שמטיף לכולם על יושרה, כבר ידוע. גם זה שבתיקו אפס מול הפועל כפר־שלם, שאבו הכניס את הבן ליאור ברקוביץ' כמחליף לשלוש דקות (שזה יותר מממוצע הדקות שלו בשנים האחרונות). אבל הפיטורים החזירו לדיון גם את השאלה לגבי מינויו של האח כמאמן בפ"ת, ואיל הצהיר בתגובה שיש סעיף בחוזה המונע זאת. מוזר, כי במסיבת העיתונאים הנ"ל הוא אמר: "אם הפועל פ"ת תרצה את ניר הוא יהיה פה, ואם לא, הוא לא יהיה פה". משפט שהביא לכמה אוהדים את הסעיף.
במוצ"ש שב האח הגדול והכחיש בתוקף את טענות יו"ר אום אל־פחם, כאילו יש קשר בין ההתפטרות של אחיו למשרת המאמן בהפועל פ"ת, והכריז: "יושר מקצועי אצלי זה הדבר הכי הכי הכי הכי, לפני הכל. כמו שאומרים, שם טוב יותר טוב משם"... לא בדיוק כמו שאומרים, אולי הוא התכוון לומר: "אצלי אחי, אחי, אחי, אחי לפני הכל", אבל די ברור שהוגה הדעות הלאומי חייב לשנן (ולשמן) את הפתגמים שלמד.
מה עוד שכמה ימים קודם לכן, ברקוביץ' התייחס לבריחת אחיו מאום אל פחם, וטען: "ניר פוחד מאוד מהקורונה, כי אשתו בהיריון". כנראה לא שמע על הפתגם: אין הנחתום מעיד על גיסתו.
הקומפרסור
צורף שוכח מחלקו בכישלון
ההפסד של נבחרת הדייויס לאוקראינה היה כאין וכאפס לעומת החבטות שהכניס הפרשן הקודח שלמה צורף לקברניטי הענף.
הנה התקציר: "צריך להוציא את עמוס מנסדורף מהמשרד, הבן אדם נהיה איש מחשבים, ולשלוח אותו לתחרויות בחו"ל עם הילדים האלה... אני נסעתי שמונה חודשים בשנה עם עמוס וגלעד... הפעם אני לא רואה עתיד... צריך להציב מטרות לטווח קצר... אני כבר עשיתי את זה. אז למה אתם לא לומדים מאחד שעשה?... לא קורה פה כלום... די עם הדיבורים, די עם השטויות. הזמן עובר ואתה חסר".
מנסדורף, המנהל המקצועי באיגוד הטניס, לא הגיב, ורק דבר אחד הפרשן הנפוח שכח. בשנת 1997 עמד צורף בראש פרויקט בשם "טניס איכותי", שנועד לאתר ולטפח פרחי טניס ברחבי הארץ. הוא גם כיהן במשך שנים כחבר הנהלה באיגוד, וב־2010 נבחר לתפקיד יו"ר הוועדה המקצועית, שאחראי בין השאר לתקציבים ולפיתוח הנוער.
כלומר, עם כל הכבוד לכישוריו כמאמן, ובעיקר לכישרונם של מנסדורף ובלום, גם לפרשננו יש חלק בוואקום הנוכחי. אז די עם הדיבורים, די עם השטויות, הזמן עובר ואתה מברבר.
