"קאי האברץ וחכים זייש לא ייקחו את המקום שלי. אני ארים את הרמה". כך הגיב מייסון מאונט, לפי אביו טוני, לשתי ההחתמות הנוצצות והיקרות שביצעה צ'לסי בקיץ בעמדות דומות לשלו. לפי האב, מאונט בן ה-22 ראה בהחתמות דבר טוב עבור המועדון שחגג לאחרונה 116 שנים להיווסדו ועבור עצמו, והתייחס אליהן כאל אתגר שיכול לדחוף אותו קדימה.
סיפור ההצלחה של מאונט בצ'לסי, שתתארח הערב (רביעי, 22:00) אצל פורטו במשחק הראשון של רבע גמר ליגת האלופות, הולך ומתקלף משבוע לשבוע משכבות "ההסוואה" שכיסו אותו: בתחילת הדרך, היה ספק אם הוא בכלל יתפתח להיות ברמה מספיק גבוהה כדי לתפוס מקום בסגל המועדון, והוא הושאל בגיל 18 לוויטסה ארנהיים ההולנדית.
אלא שוויטסה, כפי שיודע לספר היטב אלי דסה שביצע במועדון קפיצת מדרגה מקצועית, התבררה כמקום המושלם להתפתח בו ככדורגלן צעיר, חממה שבה אוהבים לעבוד עם צעירים ולסייע להם לחזק את היסודות. עונה של 13 שערים ו-10 בישולים בכל המסגרות ב-2017/18 הבהירה שהכישרון ויכולת הלמידה שם. עכשיו, הדיבור היה כזה: בסדר, הוא היה טוב בהולנד, אבל האם בקשיחות של הכדורגל האנגלי הוא יצליח לעמוד?
לפני עונת 2018/19, עם מאוריציו סארי על הקווים של הבלוז, שוב הוחלט להשאיל אותו, הפעם ליעד קרוב יותר, דרבי קאונטי מהצ'מפיונשיפ. כבר במשחק הבכורה שלו הוא ביסס את הקשר: שער שוויון שלו בדקה ה-60 בדרך לניצחון 1:2 היה הסנונית הראשונה של עוד עונה מצוינת. היא אמנם לא עברה חלק, עם פציעה שהשביתה אותו לחודשיים, והסתיימה בהדחה מאכזבת בפלייאוף ההעפלה לפרמייר-ליג - אבל שוב הראתה כמה כדורגל יש לילד ברגליים, עם תשעה שערים וחמישה בישולים. אבל הסיפור העיקרי של העונה ההיא - אם דיברנו על השכבות שמסוות עד כמה טוב מאונט - היה אחת העיקריות שבשכבות האלו: מערכת היחסים עם פרנק למפארד.
למעשה, כפי שיש קווי דמיון רבים בין הכדורגלן שלמפארד היה לבין זה שמאונט מתפתח להיות, הייתה גם הקבלה בין תחילת קריירת האימון של כוכב העבר לבין תחילת קריירת הכדורגל של הכדורגלן הצעיר, והקווים המקבילים האלו נפגשו והתאחדו בעונה ההיא בדרבי. למפארד סומן כמי שיום אחד יהיה המנג'ר של צ'לסי, והמינוי למנג'ר דרבי נתפס כתחנת מעבר, שנת התחשלות לפני שיבשיל לקחת על עצמו תפקיד כל כך גדול.
אחרי עזיבת סארי ליובנטוס, הוא קיבל את התפקיד והפך בכך למנג'ר האנגלי הראשון של המועדון מזה למעלה משני עשורים. ואם דבר אחד היה בהיר כשמש זה שמאונט ירוויח מהמהלך הזה: גם בגלל מערכת היחסים המצוינת שנרקמה בינו לבין למפארד, וגם כי מינוי של האחרון היה בגדר הצהרת כוונות על מגמה להצערת הסגל, והגדלת המשקל שניתן בו ליוצאי האקדמיה של המועדון. בשלב ההוא, מאונט וטמי אברהם נראו כשני הבכירים ביותר בז'אנר הזה.
זה קרה בדיוק ככה, ובגיל 21 מאונט חתם על חוזה לחמש שנים במועדון - וסיפק את הסחורה בגדול בעונת הבכורה שלו ושל המאמן שלו בפרמייר-ליג: שבעה שערים ושישה בישולים בליגה, דומיננטיות, בגרות וביטחון עצמי יוצאי דופן ביחס לסיטואציה, וברמה הקבוצתית - העפלה לגמר הגביע (שם הפסידה לארסנל) ומקום רביעי בליגה שהבטיח השתתפות בליגת האלופות - לא עניין של מה בכך.
אלא שכאן החלה להירקם תיאוריה חדשה: למפארד מאתרג את מאונט, בונה עליו, מלטף אותו ונותן לו את הביטחון, ולא ברור אם לבחור הצעיר - כן, כבר לא "ילד" בגיל 22, פה זה לא המזרח התיכון - יש את הכלים להצליח תחת מנג'ר אחר. יש מי שיתבדחו ויאמרו שלמפארד כל כך אוהב אותו, עד שהוא נכשל עם הקבוצה העונה כדי לאפשר לו לענות על השאלה הזאת.
לקראת סוף ינואר השנה, כשמבחן התוצאה נראה רע מאוד ונמאס לרומן אברמוביץ' לחשוב במושגים של תהליך, הצערה, בנייה או ווטאבר, המנג'ר פוטר. אחרי קיץ שבו הצטרפו לקבוצה זייש, האברץ, טימו ורנר, בן צ'ילוול והשוער אדוארד מנדי במאות מיליוני אירו, הציפיות היו בכיוון אחר לגמרי. הפסד 2:0 ללסטר וירידה למקום העשירי בטבלה היו הקש האחרון ותומאס טוכל שפוטר חודש קודם לכן מפריז סן ז'רמן, קיבל את הג'וב.
ב-18 משחקים תחת למפארד העונה מאונט הבקיע פעמיים ובישל ארבעה שערים. כשטוכל הגיע, הוא ביקש ממנו "כיוונון עדין": לשחק קרוב יותר לשער ולהיות תכליתי יותר. בעשרה משחקי ליגה בהדרכתו (אם לא סופרים את ה-0:0 מול וולבס למחרת המינוי שלו, בו שיחק רק שמונה דקות) מאונט כבר כבש ארבע פעמים, כולל שער שוויון כשלקח את האחריות על פנדל מול סאות'המפטון, ומעל הכל שער ניצחון נפלא מול ליברפול באנפילד, במהלך שסיפר עליו הכל - קיבל כדור מאנגולו קאנטה בצד שמאל, חתך לאמצע בכדרור וסובב כדור לפינה הרחוקה של אליסון. גם במשחק הליגה האחרון, בתבוסה הביזארית למדי לווסט ברומיץ' 5:2, מאונט שהיה אמור לקבל מנוחה אחרי פגרת הנבחרת, הוקפץ מהספסל וכבש את השער השני.
אבל גם כשלא הבקיע, הוא עשה מספיק כדי לשכנע את טוכל. בניצחון 0:1 על טוטנהאם הוא היה פשוט בכל מקום, ולא רק מבחינת כיסוי שטחים וסגירות כחלק ממשחק הלחץ, אלא גם בניהול המשחק וההשפעה על התקפות הקבוצה שלו, כמו שאפשר לראות כאן למעלה במפת הנגיעות שלו בכדור במשחק ההוא, שבו נבחר למצטיין.
כובש, גם את לב המאמנים האחרים
חשוב לציין שהשיפור קורה כאשר סגנון המשחק של הקבוצה השתנה באופן שלא בהכרח משרת את מאונט: המשחק עם טוכל בינתיים מבוקר וסולידי יותר מאשר אצל למפארד וכמות השערים במשחקי הקבוצה - זכות וחובה - ירדה משמעותית (שוב, אם מוציאים מהכלל את המשחק מול ווסט ברומיץ' בו הורחק בשלב מוקדם וביתרון 0:1 הבלם תיאגו סילבה). אבל חשוב מכל - צ'לסי עדיין לא הפסידה (שישה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו) עם המאמן החדש, וחזרה למקום הרביעי בטבלה ולעמדת העפלה לליגת האלופות בעונה הבאה. ואם כבר הזכרנו את המפעל הזה - כאן צריכה להגיע קפיצת המדרגה של מאונט.
עד עכשיו, בשש הופעות העונה בצ'מפיונס הוא רשם בישול אחד ולא כבש אף שער. זה עדיין שיפור לעומת העונה שעברה בה עמד על אפס בשתי הקטגוריות בשמונה משחקים (חמישה בהרכב). בניצחון במשחק הראשון מול אתלטיקו בחודש שעבר הוא היה פעיל מאוד, עבד קשה גם בהגנה וסידר לטימו ורנר שני מצבי הבקעה לא רעים. כשהתעייף, הוחלף על ידי זייש כרבע שעה לסיום, בעוד רגע שסימל את ההיררכיה הנוכחית בהרכב ואישש את ההצהרה שלו באוזני אביו מהקיץ - גם בגלל שספג כרטיס צהוב שקבע שהוא ייעדר מהגומלין. זייש ניצל את ההזדמנות והבקיע את השער הראשון ב-0:2 בגומלין, אבל מאונט עדיין אמור להיות זה שיפתח הערב. הקרדיט שהרוויח הוא כבר עמוק מדי.
הערב מול פורטו ורנר מן הסתם יקבל תשומת לב מיוחדת (שלושה שערים העונה במפעל, שמונה בסך הכל) מההגנה, ומאונט מהקו השני אמור לספק את האיום המשמעותי. מלבד ורנר ואברהם החלוצים, וכשמוציאים מהמשוואה את ג'ורג'יניו שהבקיע שש פעמים העונה, כולן מפנדלים, הוא הכובש הבכיר של הקבוצה, והוא גם היחיד מלבד ורנר שנמצא בצמרת טבלאות המבקיעים והמבשלים של הקבוצה.
אלא שטור סטטיסטי ריק גם בצמד המשחקיםמול פורטו, יוכל להחזיר אל שולחן הדיונים סימן שאלה חדש לגבי מאונט: האם הוא יכול לעשות את העבודה גם על הבמה המרכזית, ברמה הגבוהה ביותר של הכדורגל האירופי? אם להסתמך על ניסיון העבר עם סימני שאלה שעולים לגביו, הוא כנראה שוב יוכיח שאפשר להניח לו כל מטען על הכתפיים והוא יעמוד בזה, כמו בכל מדרגה קודמת שעלה.
את התשובה, מן הסתם, יהיה סקרן לקבל גם גארת' סאות'גייט, אם כי נדמה שהוא הספיק להחליט בעצמו מה היא. המאמן הלאומי כבר נתן למאונט את המושכות גם במדי נבחרת אנגליה, עם מקום בהרכב בשמונת המשחקים האחרונים, וקיבל ממנו בחזרה ארבעה שערים - כולל שער ניצחון על בלגיה באוקטובר האחרון. בחלון מוקדמות המונדיאל האחרון מאונט פתח בכל שלושת המשחקים, הבקיע את השער השני מול אלבניה ובישל פעמיים ב-0:5 על איי פארו.
הוא רק אחד משדרת צעירים שצפויים למלא תפקיד משמעותי ביורו הקרוב, אם יתקיים. בניצחון 0:4 על איסלנד בנובמבר האחרון, למשל, פתחו בהרכב לצד מאונט גם בוקאיו סאקה (19) מארסנל, פיל פודן מסיטי (20) ודקלן רייס (22) מווסטהאם. מאונט ושני האחרונים גם הבקיעו (צמד לפודן). במשחקים אחרים פתחו אברהם, דומיניק קאלברט-לואין (23) וטרנט אלכסנדר-ארנולד (22). בין כל השמות האלו, מאונט הוא היחיד שפתח בכל משחקי החלון הנוכחי. מישהו עוד רוצה לפקפק בו?
