חוגג והשייח' בן ח'ליפה צופים במשחק של בית"ר
(צילום: באדיבות בית"ר ירושלים)
המכירה של בית"ר ירושלים לשייח' בן ח'ליפה מהאמירויות היא המהלך הכי גדול בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. זה ניצחון ענק למשה חוגג שלא הפסיק לחלום, והביא לאוהדי בית"ר את מתנת החנוכה הכי יפה שהם היו יכולים לבקש: אופק לעתיד. עם הכסף הגדול, בית"ר תחזור לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי, יחד עם מכבי תל אביב ומכבי חיפה.
חצי מבית"ר ירושלים, המועדון הכי מזוהה עם הימין, זה שמעולם לא היה בו שחקן ערבי, הוא כעת בבעלות של ערבי. היינו כחולמים. אי אפשר להמציא דבר כזה. זה מטורף ברמת האליפות של לסטר ב-2016, כמו הזכייה של יוון ביורו 2004, שוק כמו ה-2:8 של באיירן מינכן על ברצלונה. לא היה כדבר הזה.
כל הקרדיט לאדריכל הראשי בעסקה, משה חוגג. מהרגע שהוא הגיע, הוא חולם בגדול ומנסה לשנות בכל הכוח. הוא קנה את מיכאל אוחנה ועלי מוחמד בלא מעט כסף, ניסה ליזום בלי הצלחה פייר-פליי פיננסי, וניסה גם להכניס את האוהדים כשותפים בניהול בדומה למודל הגרמני. התוכניות האלה התרסקו, והוא זכה ללעג ובוז. גם כשהיה בערך הראשון שטס לאיחוד האמירויות כדי לעניין אנשי עסקים ברכישת בית"ר, זה היה נראה מוזר ותלוש מהמציאות. הבלתי ייאמן קרה בסוף, הוא זכה בכל הקופה בזכות התעוזה שלו. בערך כמו להבקיע במספרת בגמר ליגת האלופות.
בזמן שקבוצות אחרות, דווקא כאלה שהיה נראה שהאמירתים ישמחו להשקיע בהן (בני סכנין והפועל תל אביב), חולמות בהקיץ על משקיע. חוגג כבר סגר עסקה. הוא ידע להכות על הברזל בעודו חם, ברור שגם באיחוד האמירויות מתרגשים מהשלום שפרץ פה ושמחים מהרומן הזה. כשחושבים על זה, הכי טבעי שדווקא בית"ר תהיה הראשונה שיושקע בה כסף. גם כי זה בירושלים, שקדושה גם למוסלמים, וגם בזכות לה פמיליה. כן, בזכות הארגון הזה שמנע מבית"ר להחתים שחקנים ערבים, בית"ר היא המקום המושלם להתחיל בו את השלום. לא רק על הנייר, עכשיו גם במעשים. יש מצב שהשייח' בן ח'ליפה חשב גם עליהם כשחתם על המסמכים.
הרבה שטויות נזרקות לאוויר כהתנגדות לעסקה, אחת האהובות עלי היא הריסת "הצביון" של בית"ר ירושלים. זה בא מאלי טביב, הבעלים שרצה להוסיף לבית"ר את השם טראמפ, נשיא שאולי טוב לישראל אבל אין לו שום קשר לקבוצה. שינוי השם לא יהרוס את הצביון, כסף שישפר את הקבוצה דווקא כן? נו באמת.
גם השקעה ערבית היא לא נגד אותו "צביון". כולם נהיו היסטוריונים ומדברים בשמו של זאב ז'בוטינסקי, מנהיג תנועת בית"ר ואביה הרעיוני, אי אפשר לדעת מה הוא היה חושב על העסקה הזאת. מה שבטוח, הוא לא היה גזען. להכניס אותו ואת מנחם בגין לדיון זה מגוחך. ואם כבר מדברים על פוליטיקה, אז ראש ממשלת ישראל בכבודו ובעצמו, מהליכוד, הבטיח שיהיו כאן השקעות מהאמירויות בעקבות השלום. אז הוא בטח מאשר את העסקה.
פתאום "צביון" זה מה שחשוב, מול הפועל באר שבע אתמול פתח רק שחקן בית אחד בגלל הזנחה רבת שנים של מחלקת הנוער, אבל זה לא פוגע בצביון הקדוש. המועדון מתבסס כבר שנים על שחקנים מבחוץ, לא כאלה שנשמו בית"ר מילדות, אבל זה לא מפריע להם משום מה. עכשיו השייח' בן ח'ליפה ומשה חוגג מתכוונים לשנות את המצב המעוות הזה וליצור שחקני בית באמצעות השקעה בתשתיות ובמחלקת הנוער. זוהי גולת הכותרת, זה הדבר הכי חשוב בעסקה הזאת. אלה שמתנגדים עכשיו, יהיו הראשונים למלא את האצטדיון ברגע שבית"ר תתחיל להצליח. זה לא יעניין אותם שהכסף שמניע את ההצלחה הוא ערבי.
בית"ר תישאר קבוצה ישראלית, כמו שמנצ'סטר סיטי נשארה קבוצה אנגלית ופריז סן ז'רמן נותרה קבוצה צרפתית. גם ריאל מדריד לא הפכה למועדון ערבי בגלל הספונסר שלה, ברצלונה בוודאי שלא ויתרה על הזהות הקטלאנית שלה למרות חסויות ממדינות זרות. מדינות המפרץ הן שחקניות מרכזיות בכדורגל העולמי, וצריך לברך על כך שהכסף הזה זורם גם לכדורגל הישראלי. נקווה שגם קבוצות אחרות ייהנו ממנו.
