האם המעשה שלא ייעשה של דור מיכה ושל עומר אצילי הוא מעשה בלתי נסלח? אין ספק כי מדובר במעשה לא מוסרי, מכוער, נצלני. ההחלטה אם לסלוח עליו או לא נתונה לשיקול אישי - כל אחד על פי אמת המידה המוסרית שלו, היכולת לקבל את הזולת גם ברגעי השפל שלו.
צודק משה חוגג, הבעלים של בית"ר ירושלים, כי סוגיית צירופו של אצילי, שעומד כיום על הפרק היא "נושא רגיש ומורכב". הניסוח המתון הזה, מעט המחזיק מרובה, דק המחזיק מעובה, מבטא את הכרתו של חוגג בכך שהמעשה שלו מעורר לא רק הסתייגות ורתיעה אצל רבים, אלא גם מקומם ומכעיס אותם, עד כדי כך שעצם המחשבה על חזרתו לכר הדשא מבחילה אותם. לא פחות.
אצילי איבד את שיקול הדעת שלו, התיר כל רסן מוסרי. הוא בגד בראש ובראשונה בערך המקודש של הנאמנות, אבל גם בערכים נוספים. האם יש מחילה? זו שאלה פתוחה.
יש שיגידו כי ההוקעה הגורפת את מעשהו היא העונש האמיתי על המעשה. אני לא בטוח. יגידו אחרים שעליו להיענש בבית המשפט. גם בכך אני לא בטוח. האם עליו לשלם מחיר, ואיזה מחיר? הוויכוח על כך מוצדק ולגיטימי. הוא אפילו חיוני. אני מאמין שההתלבטות של חוגג היא כנה ואמתית. ייתכן שהוא אפילו מתייסר בלבטיו. לכל החלטה שיקבל עשויה להיות משמעות - הן עליו כאדם, הן על המועדון כמעסיק, והן על היחס הכללי של גברים כלפי נשים. זו סוגייה שהדיון עליה חורג מגבולות המגרש ומתחום הכדורגל.
לא צריך לרחם על אצילי (מאחר שבשלב זה מועמדותו של דור מיכה לאחת מקבוצות ליגת העל אינה על הפרק, אדיר אותו מהדיון) ולחמול עליו אסור ואולי אי אפשר. מה כן? לסלוח? למחול? גילוי נאות: אני מתלבט. אני לא יודע. האם עצם ההחלטה, אם וכאשר תתקבל, לקבל אותו לשורות בית"ר ירושלים, אשר בעבר שיחק בו, תתפרש כמחילה? לא בלתי אפשרי להניח, כי זה יהיה הפירוש הרווח.
כך או כך, גם במקום שבו ממהרים לערוף ראשים אין סיבה ואין הצדקה לערוף את ראשו של אצילי בהקשר זה, ובכלל. הוא שגה. אני מוכן להישבע שהוא מבין ששגה שגיאה מוסרית קשה וחמורה. אני בטוח שהוא נאכל מבפנים. זה חלק מהמחיר שהוא משלם, ומן הסתם ישלם עוד זמן רב.
אין סיבה לקטוע באכזריות את הקריירה שלו. עכשיו, כשהוא על הפנים, כשעל מצחו טבוע אות קלון מוסרי, אם הוא מוכן לספוג את כל הקללות אשר סביר וצפוי שייקראו באוזניו במגרשים שונים; אם הוא מוכן לעלות לדשא כאשר הכיתוב האמיתי על חולצתו יהיה בושה (מלפנים) וחרפה (מאחור); אם הוא חזק מספיק לזקק מתוך רעשי הרקע הצורמים את הקול הפנימי המזוקק שמורה לו - קום. המשך. החיים נמשכים. זו העבודה שלך. זו פרנסתך. אם כך, אדוני המכובד משה חוגג, אתה יכול להושיט לו יד ולאפשר לו זאת.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
