ב-20 באוקטובר 1968, באצטדיון בלאון, מקסיקו, חווה שייע פייגנבוים כמה מהדקות המשמעותיות בקריירה שלו. "אחרי שהבקעתי את השוויון מול בולגריה בדקה ה-89, היינו קרובים מאי פעם למדליה אולימפית ראשונה עבור ישראל. מה שהפריד בין ישראל לבין חצי גמר אולימפי היה כובע סומבררו אחד, שני פתקים בתוכו והגרלה על המקום בשב הבא.
"האמת שאני רציתי להוציא את הפתק", אמר פייגנבוים. "היה משהו שהאמנתי בו והייתי משוכנע שיצליח לי". שייע המשיך: "מוטל'ה שפיגלר והבולגרי, שני הקפטנים, ניגשו לסומבררו. הבולגרים שהיו אז חזקים מאוד בוועד האולימפי, הוציאו את הפתק הנכון .עד היום, אחרי כמעט 33 שנים, רוב השחקנים שלנו משוכנעים שבסומבררו היו שני פתקים של בולגריה. אין קבלות, אבל זו ההרגשה שלנו. הפסדנו אפשרות למדליה אולימפית - ועוד ראשונה, בגלל פתק בכובע סומבררו".
5 צפייה בגלריה
שחקני נבחרת ישראל יורדים מהמטוס בנתב"ג אחרי שחזרו מאולימפיאדת מקסיקו 1968
(צילום: משה מילנר, לע"מ)
בעקבות המשחק הזה, ודומים לו באותה תקופה, שונתה שיטת ההכרעה ובוטלה ההגרלה האכזרית. במקביל פנו לפיפ"א מנכ"ל ההתאחדות יוסף דגן ז"ל ויו"ר ההתאחדות מיקה אלמוג והציעו לאמץ את שיטת הפנדלים שנהוגה כמובן עד היום.
בולגריה הסובייטית של אותה תקופה נחשבה למעצמת כדורגל והציגה נבחרת חזקה מאוד. הם גם עלו ליתרון כבר בדקה הרביעית כשדונב הכניע את חיימק'ה לוין האגדי. ישראל בהובלת שייע, שפיגלר ושפיגל לחצה ולחצה וגם השיגה בסוף את השוויון הדרמטי, דקה לפני שהשופט הצרפתי קיטבז'אן, שרק לסיום.
פייגנבוים נזכר ברגע הגדול שלו וסיפר מה קרה על הדשא: "הייתי בערך באזור קו ה-16. הכנסתי את כל הכוח שלי לרגל ויצא טיל לחיבורים. עוד לפני שהסתובבתי לחגוג את השער, מצאתי את עצמי על ספסל הנבחרת וכל השחקנים עלי. חתיכת משקל וחתיכת מרחק בין הנקודה שממנה בעטתי עד לספסל. זו הייתה נבחרת שבשבילה שער חשוב למדינה היה הכול. השוויון שנשמר בהארכה, היה הישג ענק כשלעצמו. רק סומבררו ופתקים הפרידו בין הישג גדול, להישג הכי גדול בתולדות הנבחרת".
גם צביקה רוזן ששיחק באותו משחק מפורסם, מרגיש עד היום שמשהו לא היה תקין בהגרלה: "לא ראינו שהיו שני פתקים של בולגריה, אבל זו הייתה ההרגשה. גם של המאמן עמנואל שפר. לא יודע, אולי ההרגשה הייתה כזו מכיוון שרצינו להאמין בכך. היינו משוכנעים שהגיע לנו לעלות לחצי הגמר".
"ברור שזהבי היה מצליח בנבחרת שלנו"
גם ב-2021 שייע עדיין חי ונושם כדורגל ומשמש כפרשן בטלוויזיה וברדיו. פייגנבוים בטוח כי שתי הנבחרות שייצגו את ישראל במקסיקו בתוך שנתיים, תחילה באולימפיאדה ואחר כך במונדיאל ב-1970, היו הכי גדולות בתולדות המדינה. "לכל התכנון והביצוע היה אחראי עמנואל שפר, שעשה כמאמן דברים שאף אחד לא עשה לפניו ולא עשה אחריו", אמר כוכב העבר של הנבחרת והפועל ת"א.
הרומן של שפר עם הנבחרת החל ב-1967 כשלאחר ישיבה דרמטית בהתאחדות, הוחלט למנות אותו במקום מילובאן צ'יריץ' היוגוסלבי. שפר שעבד אז במשרה חלקית כקופאי בקולנוע בכפר סבא, היה אחראי על שינוי תפיסתי בנבחרת והקפיד על הכל עד הפרטים הקטנים. הסגל שעמד לרשותו הורכב בעיקר מיוצאי נבחרת הנוער שבהדרכתו זכו בגביע אסיה לנוער. שחקנים משנתונים בוגרים קצת יותר, כמו שפיגלר, שפיגל וכמובן רוזן, צורפו והנהיגו. תחילת ההכנה הייתה במחנה אימונים בסנט מוריץ באלפים השוויצרים.
"ערכנו שלושה אימונים ביום בתנאי גובה שהזכירו את מקסיקו", נזכר שייע שערך 50 הופעות במדים הלאומיים וחולק עם ערן זהבי את סגנות מלך השערים בנבחרת עם 24 כיבושים לכל אחד. במקביל לצד הקשוח של שפר באימונים, נולדו גם אנקדוטות שכבר הספיקו לעבור מדור לדור, כמו הפעם ההיא שאחד השחקנים הגיע לאימון בארבע בבוקר כי שמע את שפר אומר להגיע לאימון ב"חצי שמונה". המאמן התכוון לשבע וחצי, אבל אותו שחקן לא בדיוק הבין זאת.
בדרך לרבע הגמר עברה ישראל את גאנה עם 3:5 מרשים. שייע חגג שלושער באותו משחק ושפיגל תרם צמד. לאחר מכן השיגו הכחולים-לבנים 1:3 על אל סלבדור, כאשר הפעם הבקיעו רחמים טלבי, מוטל'ה שפיגלר ושרגא בר. במשחק האחרון במוקדמות ספגה ישראל את הפסדה היחיד באותו טורניר, 2:0 מול הונגריה שגם זכתה בסוף במדליית הזהב. צביקה רוזן כאמור מסביר כי ההמשך הישיר היה במקסיקו והוסיף: "אחרי האולימפיאדה למדנו לא לפחד משום דבר. גם שם היינו קרובים לרבע הגמר גדול".
גם במונדיאל ישראל הציגה יכולת טובה וסיימה ב-0:0 במשחק השלישי מול איטליה בבית שכלל גם את שבדיה ואורוגוואי. במשחק ההוא נטרל ישעיהו שווגר ז"ל ממכבי חיפה, את לואיג'י (ג'יג'י) ריבה, מגדולי חלוצי איטליה. רוזן מספר: "ועוד איך היינו קרובים לעלות גם האיטלקים בזבזו זמן. הם היו ידועים כאלופי העולם בבזבוזי זמן". שייע הוסיף: "אותה איטליה הגיעה לגמר והפסידה 4:1 לברזיל בטורניר שאומרים עליו שהיה הכי גדול בהיסטוריה. אני זוכר עד היום את הבעיטה שלי בשלבי הסיום שפגעה בגב של שחקן איטלקי. הם מאוד חששו מאיתנו".
שייע, אפשר להשוות בין הכדורגל של אז להיום?
"המשחק של אז היה יותר טכני. התאמנו הרבה עם הכדור. היום קשה לשחקן להגיע רחוק אם הוא לא בא מבית ספר לאתלטיקה".
לדור שלכם היה קשה להשתלב בכדורגל הנוכחי?
"לא ממש. הטכניקה בשנות ה-70 הייתה מהטובות אי פעם. תזכור מי שיחק בזמנים ההם בעולם: יוהאן קרויף, גרד מילר, פרנץ בקנבאואר וכמובן פלה. אתה יודע למה המחיר של ניימאר הגיע ל-220 מיליון אירו? בגלל שהיום יש מעט מאוד סופרסטארים".
איך חלוץ וסקורר כמו ערן זהבי היה משתלב בנבחרת שלכם?
"קודם כל, זהבי לא חלוץ כמו שהרבה נוטים חשוב. הוא קשר קדמי חופשי, ובוודאי שסקורר אדיר. ברור שהיה מצליח בנבחרת שלנו ומבקיע אפילו יותר שערים מעכשיו".
היה מכנה משותף ביניכם?
"כן. כמו שאתם רואים את ערן לאחר שער, הוא ממהר לחדש את המשחק מנקודת האמצע, כדי להשאיר זמן לעוד שערים. גם אני הייתי כזה".
