אחרי כל הפרקים שיצאו בסדרה התיעודית והמרתקת על מייקל ג'ורדן, אשתף אתכם בתחושותיי ובדעותיי על "הריקוד האחרון".
אם להיות כן, אף פעם לא ידעתי יותר מדי על מייקל ועל התקופה שלו בשיקגו. ידעתי על סקוטי פיפן, דניס רודמן והשאר, אבל לא ידעתי הרבה כמו שצריך לדעת על השחקן הטוב ביותר בכל הזמנים, גם בגלל שהוא לא מהתקופה שלי, וגם כי חשבתי, מה כבר אפשר לדעת עליו? כמה מיוחד הוא יכול להיות?
אם אני משווה אותו מבחינת מה שידעתי עליו לבין קובי ברייאנט, אז ידעתי יותר על קובי,בוודאות. הסדרה מספרת את סיפורו של מייקל ג'ורדן, מנעוריו בליגת התיכונים ובמכללות, לדראפט 1984 ועד לתקופת הזוהר עם הבולס מ־1990 ועד 1998.
כמה שעבר על הבחור הזה, והוא אף פעם לא נשבר, זה רק הניע אותו לתת את הכל, להשקיע ולהתמיד. הוא שבר את הרגל, שיקם את עצמו וחזר חזק אפילו יותר. אביו נרצח והוא חזר לכדורסל מקצועי אחרי שנה וחצי בבייסבול. לכלכו בתקשורת על בעיות הימורים שיש לו, והוא ידע להתמודד עם זה ולהתעלם. ועוד אלף דברים סופר קשים כשחקן וכאחד כזה שמכנים אותו "הכדורסלן הטוב ביותר בכל הזמנים".
הוא זכה ב־6 אליפויות באותו עשור, שזה הזוי לגמרי. אני שמח על הסדרה הזו, שנותנת לי אופציה לראות מי הוא באמת מייקל ג'ורדן, מה הוא עשה, איך הוא עשה את זה, איך הוא התמודד, איך הוא השתפר, איך הוא היה בתור חבר לקבוצה, איך הוא שאף להצליח תמיד ובכל מחיר ואיך הוא הפך לכדורסלן הטוב ביותר אי פעם, ללא עוררין, וזה לא לברון ממש לא.
בסדרה התיעודית הזו, אתה מקבל ידע על אירועים שקרו, משחקים שהיו, מזוויות שונות, מאנשים שונים, ובכך אתה מסוגל להתחיל להבין עד כמה גדול היה מייקל, עד כמה עוצמתי הוא היה, שאפילו מג'יק ג'ונסון הודה שאי אפשר לשמור עליו, וזה עוד בשנותיו הראשונות.
אני רואה את הסדרה ואני מתרגש. האליפות של שנת 1996, 3 שנים לאחר מות אביו, הייתה מרגשת ועצובה, ולפחות במקרה שלי, כשרואים את מייקל עם הגביע, והוא מדבר על אביו, ועל זה שהוא לא כאן איתו, אני הזלתי דמעה, זה היה עוצמתי מאוד.
לאחר מכן בעונות 1997, ו־1998 זכו שוב הבולס, והפכו לקבוצה הטובה ביותר בהיסטוריית הNBA על פי אישים רבים. מייקל ג'ורדן הוא דוגמה למצוינות. הוא רצה משהו, הוא התמיד, הוא התאמן בלי סוף, הוא השקיע את כול כולו בכדורסל, הוא ויתר על דברים רבים וחשובים גם כן בדרך, כל זה על מנת להצליח, על מנת להיות הכי טוב, בשביל שכולם ידעו שאי אפשר לנצח אותך, וכך היה מייקל.
המון פעמים מצא את עצמו ג'ורדן במצב קשה, מבחינת מנטלית ופיזית, בין אם הוא היה מותש לאור כמות המשחקים, או בין אם חלה או סחב שפעת לתוך המגרש, וששיחק בכל מקרה, כמו שרואים בסדרה.
ללא הסדרה הזו לא הייתי יודע הרבה דברים, וזה אכן קשה לדעת הכל בנוגע לכדורסלן משנות ה־90. אפשר לקרוא באינטרנט, או לראות הייליטס ביוטיוב, אבל מה שרואים בסדרה, זה אחרת, וזה שווה הכל.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
