אורי קופר על הבלגן בכדורגל העולמי
(צילום: ירון ברנר)
זה היה קצר, ראינו אפילו החלטות VAR שלקחו יותר זמן מתוחלת החיים של הסופר-ליג. רעיון הליגה הנפרדת, הסגורה, נכנס כרגע למגירה, עד שישוב מתישהו, אולי אפילו בקרוב, במתכונת אחרת. האירוע היה קצר, אבל לא חסר משמעות. הוא יצר ויכוח, דיון, וטוב שזה קרה. הסופר-ליג במתכונת שבה הוצעה הייתה יכולה להיות רעיון הרסני לכדורגל, אבל שינויים במשחק בהחלט צריכים להיות.
התקפלות הקבוצות, בעיקר האנגליות, היא תוצאה של לחץ ציבורי עצום. אפשר לגלגל עיניים, לחשוב שיש גורמים אחרים או שהכל נעשה מראש ללא רצון להקמה מעשית, אבל זה חייב להיות נכון. עד כמה האוהדים הם שהובילו לכך? לא יודע, אבל את האנרגיה שנוצרה צריך לנצל, להכות בברזל בעודו חם. אולי לחץ הפוליטיקאים היה גורם מוביל, בעיקר באנגליה, אבל למה הפוליטיקאים לחצו? בגלל התגובה הציבורית, ככה עובדת פוליטיקה. מדוע ספונסרים איימו? בעקבות לחץ ציבורי, המותג חשוב להם. האם הובטח לפורשות כסף גדול מאופ"א? אסור לפסול דבר, אבל צריך לזכור שהדיווח שקיבלנו בנושא הוא בודד ומגיע מספרד על הקבוצות האנגליות, כך שצריך לקחת אותו בערבון מוגבל.
בכל מקרה, את ההד שנוצר לא צריך להשתיק. זה זמן מצוין למנף את הסיטואציה ולנסות להילחם על מה שחשוב. הזיית המונדיאל בקטאר, למשל, אבל לא רק. הקבוצות הגדולות חוששות שהקהל הצעיר פחות מתעניין בכדורגל? אולי זה בגלל מחירי הכרטיסים שמונעים ממנו לחוות משחקים גדולים באצטדיון? בהקשר הזה מספיק להסתכל על מה שקורה השבוע בישראל הקטנה ומכירת הכרטיסים למשחקי הגביע של הפועל ומכבי ת"א. וכן, בהחלט גם להמשיך לדחוף לרפורמה מאסיבית בליגת האלופות, כזו שתהפוך אותה למעניינת יותר וכך גם רווחית יותר למועדונים, רק שצריך לעשות זאת במסגרת מגרש המשחקים של כולם ולא באחד עם שער נעול.
לא פחות מכך חובה לשפר את ההנאה מהמשחק עצמו, זאת באמצעות חוקת הכדורגל. יש יותר מדי זמן מת (מישהו אמר שעון שנעצר בהפסקות למניעת בזבוזי זמן?), יש יותר מדי ענייני שיפוט שחייבים תיקון, אפילו באמצעות חקיקה דרסטית (למשל לקבוע שכל יד ברחבה היא עבירה, אבל העונש בעיטה עם חומה ולא פנדל). החקיקה הזו צריכה להיעשות ברמה הגלובלית. הקמת הסופר-ליג כפי שתוכננה על-ידי 12 המקימות הייתה מביאה אולי לשינויים כאלה באותה ליגה ספציפית, אבל לא באחרות. אחידות המשחק הייתה נעלמת. דבר דומה קרה בראגבי – יש היום שני סוגים עם חוקים שונים.
האם חלק מהשינויים האלה, בעיקר בקשר למבנה המפעלים האירופיים, יכולים לקרות כבר עכשיו? כן. כשאופ"א הודיעה שלשום על הרפורמה בליגת האלופות, אותה רפורמה שהקבוצות הגדולות לא אהבו מספיק, הוכנס להודעה הרשמית שלה המשפט "שינויים פוטנציאליים לפורמט עדיין יכולים להתבצע אם יהיה צורך". המשפט הזה השאיר פתח למו"מ מזורז.
חשוב לזכור: אופ"א אינה הצד הטוב הפה, היא פשוט הצד השני. גם הטייקונים שחזרו בהם אינם צדיקים או מונעים מאהבת המשחק. שינויים שמיטיבים עם האוהדים אינם הדבר הראשון לנגד עיניהם. לכן צריך לנסות לשוט על גלי המומנטום, בהקדם.
יש דבר נוסף שחשוב לזכור וללמוד מאירועי הימים האחרונים. עיתונאי וסופר הכדורגל רפאל הוניגסטיין כתב אתמול ששוחח עם בכיר באחת הקבוצות בגרמניה על הקשיים שוודאי ציפו להם מקימות הסופר-ליג. הוא אמר לאותו בכיר שלמקימות הליגה ודאי יש רעיונות טובים איך להתגבר על המכשולים בדרך והתשובה שקיבל הייתה "לעולם אל תזלזל בחוסר הכישרון של אנשים". תמיד צריך לזכור זאת כששואלים את עצמנו איך יכול להיות שקבוצה החתימה שחקן זר בלי לבדוק אותו מספיק לעומק, או כל החלטה אחרת שנראית לא הגיונית בניהול מועדון – החומר המנהל של המשחק פשוט לא מספיק טוב ברוב המקרים. לכן יש כשלים גם ברמת המקרו בכדורגל. לכן, למרות שהסופר-ליג כפי שהוצעה הייתה רעיון רע, עדיין נדרש שינוי. פשוט לא ככה.
