הדבר הראשון שזופר אבדיה אמר בשיחת הטלפון מוושינגטון הוא שאם תישאל שאלה אחת על בנו דני במהלך הראיון הוא מנתק את השיחה. "מספיק דיברתי עליו בעבר, הוא לא נושא הראיון". אתמול (ראשון) הפתיעה בני הרצליה כשהודיעה על מינויו של זופר למנהל המקצועי שלה. אבל מי שמכיר את ההיסטוריה של האב לבית משפחת אבדיה היה קצת פחות מופתע.
22 שנים הוא מאמן במחלקת הנוער של הרצליה. מי שהביא אותו למועדון הוא יושב הראש אלדד אקוניס. "האמת שהרעיון הזה שאהיה מנהל מקצועי עלה כבר בעבר אבל לא הייתי עוד מוכן. אקוניס ואני בקשרים מצוינים, מדברים יום-יום וגם נפגשים לא מעט. בתחילת הקיץ ישבנו לשיחה ואז עלה הרעיון שאחרי כ"כ הרבה שנים בנוער אנסה להביא מהידע, הקשרים והדברים שחוויתי בקריירה לקבוצה הבוגרת. נסעתי חזרה למשפחה בוושינגטון, ישבנו כולם יחד וקיבלתי החלטה להפסיק עם הנוער ולנסות משהו חדש".
מה המטרה הראשונה ששמת לעצמך?
"לתת צ'אנס לשחקנים ישראלים צעירים. כל הקבוצות יביאו זרים, אבל מעטות הן אלה שיקדמו את השחקן המקומי. תראה למשל ב-NBA עכשיו את הקליפרס. אם קוואי לנארד לא נפצע מישהו יודע מי זה טרנס מאן הזה שקלע 39 נקודות נגד יוטה והעלה אותם לגמר המערב? הוא התגלה בפוקס כי קוואי נפצע. אני חושב שיש בישראל שחקנים עם יכולת גבוהה שלא מקבלים צ'אנס. הבעיה המרכזית כאן היא שכולם רוצים הצלחה באותו רגע".
תפקיד המנהל המקצועי לא ממש הצליח בכדורסל הישראלי.
"ובכדורגל כן? הסיבה היא שהנהלות, מקורבים ואוהדים אוהבים להתערב וזה פוגע בסופו של דבר בקבלת ההחלטות. הדבר הראשון שהחלטנו אקוניס ואני זה שיהיו שלושה אנשים שיתייעצו יחד - אני, המאמן ויושב הראש, ובסוף אהיה זה שאקבל את ההחלטה. אני לא רואה את עצמי כשריף שדופק על השולחן ומעיף את כולם מהמשרד. לאקוניס יש ניסיון גדול, ומאמן יחתום בקבוצה עד סוף השבוע. אפשר להירגע, ז'ליקו אוברדוביץ' לא יגיע".
ברגע שהרצליה הודיעה על המינוי של אבדיה לא מעט גבות הורמו. חלק טענו כי הוא קיבל את הג'וב מכיוון שהוא אביו של דני, אחרים אמרו שהדמות שלו בארץ נהדרת אליה נחזור והפרסומת בטלוויזיה גם סייעו בנושא. "קודם כל אני מודה שהעובדה שאני אבא של דני וכל ה-NBA מסביב, יחד עם העבר שלי כשחקן, יכולים לעזור בשיחות עם שחקנים זרים שנרצה להביא להרצליה. ידעתי שכולם יגידו את זה. נכון, אני בכותרות אבל אנשים שוכחים שאני חלק מהמועדון הזה מעל 20 שנה. מי שחושב שקיבלתי את התפקיד לא בעקבות הכישורים שלי - שיהיה לו לבריאות".
מנהל מקצועי זה סוג של תפקיד אפור, ואתה בדיוק ההפך מזה.
"אהיה מנהל מקצועי צבעוני וססגוני. אני יכול להבטיח שלהרצליה תהיה עונה מקצועית מעניינת, וגם מסביב יהיה מעניין בגלל האופי שלי. אני תמיד משלב ביז'נס ופלז'ר. לפעמים אני מדבר שטויות ומצחיק, אבל זה אני. חשוב לי שתהיה אווירה טובה, לא קייטנה כמו בארץ נהדרת, אבל ששחקנים ייהנו לבוא לאימון ולעבוד קשה. ברור לי שכולם יחפשו אותי, אבל אני לא מפחד, זה לא מדאיג אותי. בישראל אוהבים שכולם בינוניים, אפורים, בלי כותרות. אני לא כזה".
זופר הוא דמות מוכרת מאוד בעיר הרצליה. "תשמע, כשאתה מאמן 1,000 ילדים לאורך קריירת האימון שלך שחלקם כבר בני 35 עם משפחות, זה לא הולך ברגל. אני הכי אוהב ללכת באיזור המסעדות של הרצליה פיתוח, את חצי מהמלצרים והמלצריות שם אימנתי. כולם פותחים לי שם דלתות, חושבים שאני בעל הבית". והקשר עם הקהילה חשוב לו מאוד: "קשה לי לראות את הרצליה משחקת מול אולם ביתי ריק. חשוב לי שיהיה קשר בין מחלקת הנוער והתושבים בעיר לקבוצה הבוגרת".
לאבדיה יש גם דעה מוצקה מאוד על הכדורסל הישראלי: "כשאני שיחקתי היו שני זרים והשחקנים הישראלים היו דומיננטיים מאוד. עכשיו יש לך 5-4 זרים, עוד שני מתאזרחים והשחקן המקומי נדחק החוצה. אני לא יודע כמה הקהל נמשך לזה. לצערי סומכים יותר מדי על הזרים, אבל בסוף אם אין לך 3-2 ישראלים דומיננטיים אתה לא יכול להצליח".
מה דעתך על מחשבות הפרישה של עומרי כספי?
"אם הייתי במקומו הייתי משחק עוד חמש שנים, אבל הוא מכיר הכי טוב את הגוף שלו. אני שיחקתי עד גיל 40 ופרשתי לא כי הפסקתי לאהוב את המשחק, אלא בגלל שקמתי בבוקר ולא הצלחתי לזוז. כשאתה לא כשיר ב-100 אחוז אתה לא יכול לתת הכל על המגרש. כספי יכול לקבל עצות מהמון אנשים - אבל בסוף אם הגוף שולח לך מסרים - יכול להיות שאתה צריך לפרוש".
מכבי ת"א זכתה בכל תואר אפשרי בארץ העונה, אבל נכשלה ביורוליג. מה אתה חושב על העונה שלה?
"לא הוגן לשפוט את מכבי ת"א על סמך עונת הקורונה הזאת. נכון שבישראל הם זכו בהכל, אבל אם תשאל את ההנהלה קשה לי להאמין שהם מרוצים. זה לא רק הם, אני מאמין שרוב הנהלות הקבוצות חושבות אותו דבר. הכי חשוב היה לסיים את העונה הזאת. זאת עונה עם כוכבית".
לצד הכדורסל, אבדיה הפך לכוכב גדול וספק אם יש מישהו במדינה שלא מכיר אותו. את זה צריך לזקוף לזכותו של אלי פיניש שמחקה אותו בארץ נהדרת. "פלוס-מינוס החיקוי בסדר, למרות שהוא עושה אותי יותר גרוזיני, המבטא שלי קצת אחר. יש כל מיני קטעים מצחיקים שם כמו הקייטנה והמשפט 'ככה מגיעים NBA'. עוד לא פגשתי את פיניש, אני מחכה לזה".
אתה מרגיש את הטירוף ברחוב?
"מה זה מרגיש, זה יותר משוגע מהתקופה שהייתי שחקן בבלגרד. כשכל הקטע התחיל עוד הייתי בארה"ב ורק כשחזרתי הבנתי מה קורה כאן. בגמר גביע המדינה עצרתי ל-6,000 צילומי סלפי מהכניסה לאולם ועד שהתיישבתי בכיסא שלי. מכירים אותי גם מהפרסומת שאני עושה בטלוויזיה. כשנסעתי לעשות חיסון לקורונה נכנסתי למעלית עם זוג מבוגרים בני 70 ופתאום הגבר אומר לי 'זה באמת אתה מהפרסומת בטלוויזיה? אתה באמת עומד ולא יושב?'. הציעו לי אפילו להשתתף בהישרדות אבל סירבתי כי זה לא מתאים עכשיו. את האמת אני יכול להיות גם באח הגדול ולזכות, אבל לא רוצה".
