כל שפה זקוקה לעדכון עם השנים. דורות מתחלפים, אנשים לא מדברים כמו בעבר, לא משתמשים באותן מילים, משפטים מקבלים משמעויות חדשות. קחו למשל את הביטוי "כמו לקחת סוכריה מתינוק" - המלמד על קלות יתרה בביצוע פעולה כלשהי, מצביע על אי-שוויון ברור. לפחות לתקופה הקרובה אין שום בעיה לעדכן את הביטוי, להחליף אותו למשהו בסגנון "כמו לקחת כדור לבית"ר".
זה נגמר רק 0:2, ובמחצית השנייה לא היה המון ממה להתלהב, אבל בית"ר הזכירה אתמול ילד עם חגורה צהובה בג'ודו שחושב שהוא יכול להתמודד עם כל אחד, עד שמגיע רגע האמת כמובן. בכל פעם ששחקן מכבי חיפה הסתער, או אפילו עשה קולות של הסתערות, מי שעמד מולו בבית"ר ויתר על הכדור בתנועת "רק תעזוב אותי בשקט". עלי מוחמד איבד פעמיים לנטע לביא במצב מסוכן, אחד מהמקרים הוביל לפנדל; אנטואן קונט נתן את המתנה לאבו פאני בשער של דולב חזיזה; לביא, בגלישה חכמה, חתך מסירה של אוראל דגני ומשם צ'ארון שרי בישל לניקיטה רוקאביצה. סוכריה לתינוק.
4 צפייה בגלריה
בית"ר הזכירה ילד עם חגורה צהובה בג'ודו שחושב שהוא יכול להתמודד עם כל אחד
(צילום: עוז מועלם)
האיבודים האומללים היו מהגורמים המובילים לכך שאיתמר ניצן שבר את שיא ההצלות לשוער בעונה הזאת, למרות שספג פעמיים ולמרות שהוחלף בגלל פציעה. 9 הצלות היה השיא וניצן רשם 8 במחצית ו-10 בפחות משעה, לא כולל הפנדל. אגב, למרות שעניין הפנדל לא השפיע בסוף על זהות המנצחת מעניין להתייחס אליו. אפשר לראות שיש סיכוי לא רע בכלל שטל בן-חיים נגע גם הוא בקו הרחבה, עוד בזמן שרוקאביצה הניף את הרגל. אם אבו-פאני נכנס לרחבה לפני הבעיטה אז אי אפשר לקבוע בוודאות שבן-חיים לא עשה זאת בעצמו. כניסה סימולטנית אמורה להביא לפנדל חוזר.
האירוע, כמו רוב הרגעים המסוכנים במשחק, הגיע כאמור מאיבוד כדור ולכל מאבד יש צד שני, של החוטף, ובצד הזה בלט, כמובן, לביא. אבל לא רק הוא, הבדל מרכזי היה הפעם חוסה רודריגס, שעשה עבודה הגנתית טובה כקשר האחורי ביותר (וגם חילק כדור גדול לשרי). רודריגס היה השחקן שחילץ הכי הרבה כדורים במגרש, 11 כאלה היו לו, ואם הקשר האחורי טוב הוא נותן עוד אפשרויות לשחקנים שלפניו, לביא ואבו פאני במקרה הזה, להמר ולחלץ כדורים בעמדה גבוהה. שימו לב לתמונה שמראה את המיקום הממוצע של שחקני מכבי חיפה. הנוכחות של רודריגס (מספר 14) מאפשרת ללביא (6) לבצע יותר פעולות בחלק ההתקפי מאשר ההגנתי. לא סתם הוא ואבו פאני היו המחלצים במהלכים החשובים באמת.
4 צפייה בגלריה
העמדה הממוצעת של שחקני מכבי חיפה. הנוכחות של רודריגס (מספר 14) מאפשרת ללביא (6) לבצע יותר פעולות בחלק ההתקפי מאשר ההגנתי
זה היה המשחק הראשון העונה בו מכבי חיפה לא ספגה כך שמהצד שלו יש עוד וי חשוב לסמן, אבל מה זה אומר על בית"ר? הקישור אתמול, זה שמהדקה ה-20 בערך כלל גם את אוראל דגני, היה אפור כמו עיר בסגר, ללא ניצוץ חיים, וקשה לומר שאנחנו מופתעים כיוון שכבר שנתיים בית"ר צריכה קשר אחורי שיזיז את המשחק. ירדן שועה ואלירן עטר זה חיבור שלא עובד בינתיים. שועה, שלפחות הציל פנדל כשסימן לניצן לאן רוקאביצה עומד לבעוט, איבד 9 כדורים, יותר מחזיזה, שרי ורוקאביצה יחד. עטר, מצידו, מסר לשועה בינתיים רק 4 כדורים מדויקים. 4 זה לא מעט אתם אומרים? הכוונה לארבע מסירות כל העונה, לא במשחק אחד. הם שיחקו יחד 378 דקות.
וההתקפה אפילו לא הייתה החלק המביך אלא ההגנה ואותם איבודים, אותם מכבי חיפה ניצלה מצוין, בעזרתם השיגה את אחד המשחקים היותר שלמים שלה העונה וחזרה למקום גבוה יחסית בטבלה. מקום שכרגע קשה להאמין בית"ר תגיע אליו.
