לאחר יותר מ-20 משחקים בעונה הסדירה ב-NBA כבר ניתן להצביע על כמה הפתעות מעניינות, וביניהן ההתחזקות של יוטה ג'אז. זה לא קרה כתוצאה מהחתמה של כוכב כלשהו , אלא דווקא בזכות ההרמוניה בה הם משחקים. כפי שסגנון הג'אז שונה מהמוסיקה הקלאסית בעיקר במתן החופש שיש לנגן להביע את עצמו, כך גם יוטה שונה מרוב קבוצות הליגה.
מלבד הכוכב הבלתי מעורער שלה, דונובן מיצ'ל, יוטה מתבססת על 7-6 שחקנים שכל אחד מהם יכול להתפוצץ ביום נתון. הפריבילגיה הזו מתאפשרת בזכות הכישרון הרב של השחקנים, אך לא רק. אפשר לציין בהקשר זה גם את אורך הרוח של ההנהלה, הכימיה בין השחקנים והאמון במאמן קווין סניידר שהגיע לקבוצה ב-2014.
הגורם האחרון אינו מפתיע. המועדון נוהג להיות סבלני עם מאמני הקבוצה, כפי שניתן היה לראות בפרק הזמן הארוך (2011-1988) בו כיהן ג'רי סלואן המנוח בתפקיד. סניידר הולך בדרך מסוימת מתחילת דרכו במשרה, ומקבל את מירב התמיכה גם בזמנים בהם הקבוצה מתקשה.
ההפסד בסיבוב הראשון לדנבר בעונה שעברה היה אכזרי במיוחד. הג'אז כבר הוביל 1:3 בסדרה, ובמשחק האחרון מייק קונלי החטיא שלשה שיכלה להעלות את הקבוצה לשלב הבא. דווקא הפספוס הזה השאיר אצלי טעם של עוד. הסדרה הזו גרמה לי להתלהב מהקבוצה ולהאמין שיש לה עתיד. מיצ'ל הראה כי הוא כוכב גדול המסוגל להוביל קבוצה חזקה, וגובר - שהוא אחד הסנטרים הטובים בליגה. מלבדם אלו היו קונלי וג'ורדן קלארקסון הוורסטיליים, ובויאן בוגדנוביץ' וג'ו אינגלס עם חוכמת המשחק והניסיון.
יוטה נמצאת בצמרת הליגה בזכות ולא בחסד, עם מאפיינים המזכירים את מיאמי היט של העונה שעברה. כל מה שהם צריכים זה להמשיך בקצב הזה, קצב הג'אז.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
