להיות קבוצת דרג ביניים בישראל זה לא קל. למעשה נראה שאין נוסחה אמיתית. כל הקבוצות חוץ מארבע הגדולות בסכנת ירידה תמידית. העונה נדמה לי שמכבי נתניה פיצחה את השיטה ומראה שאפשר להיות קבוצת ביניים ולהצליח. המודל שלה עשוי לשמש דוגמה לכל הקבוצות. הוא די פשוט למעשה: שחקו כדורגל.
כשמשחקים כדורגל קורים דברים יפים. הקבוצה מבקיעה שערים, ואפילו מנצחת. עם מינוי ריימונד אטוולד, נתניה החליטה שהיא ממשיכה את דרכם של דראפיץ׳ וברדה, ממשיכה לשחק כדורגל התקפי למורת רוחם של מקדשי התוצאות וה-0:1. אלה שחשבו שהעונה הקודמת שלה הייתה כישלון, ושלחו את צמד המאמנים הביתה.
לא רק שצמד המאמנים לא הלך הביתה בראש מורכן, הוא גם השתדרג לבית"ר ירושלים. גם משה חוגג מבין שכדורגל התקפי יפתור לו הרבה בעיות, כאלה שניצחונות מינימליים לא יכולים. אפילו שבית״ר הפסידה אתמול, בטווח הרחוק היא תרוויח בגדול.
אז לא. נתניה לא נכשלה בעונה שעברה, הייתה לה עונה רעה, אבל זה גלגל החיים בקבוצות בינוניות, לפעמים זה לא עובד. הדרך היא החשובה, והדרך של נתניה בשנים האחרונות היא דרך מדהימה. עכשיו היא קוצרת פירות.
מחלקת הנוער שלה מספקת לה שחקנים טובים, והיא לא צריכה לקושש מושאלים ממכבי תל אביב ומכבי חיפה. הקהל שלה מחובר לקבוצה בזכות הרשתות החברתיות, ומעל הכל נמצא הכדורגל החיובי. זה מה שבאמת מביא את ההצלחות. זה מה שמניע את כל העסק.
אנחנו רוצים לראות את חן עזרא, למרות שהוא מאבד הרבה כדורים. אנחנו מעדיפים אותו על פני עוד קשר אחורי שלא יודע לתת פס אבל "לא עושה שטויות". לא פלא שהוא פורח במכבי נתניה אחרי שנים קשות, היא פשוט נותנת לו לשחק, ומרוויחה שחקן ליגה טוב מאוד, שמביא מספרים. המאמנים שלה לא יספרו לו מדדים, ובתמורה הם מקבלים שערים ובישולים.
צריך להזכיר כאן לבעלי הקבוצות ולמאמנים, שאנחנו כאן לא בשביל לראות קרב חפירות, למעשה אין לכם בכלל זכות לשחק הגנה. לא מספיק שהרמה כאן ירודה, משחקים פה בונקר כדי לגנוב שערים. זה להוסיף חטא על פשע. פלא שהצופים בורחים ואפילו מעדיפים לראות את הניתוח ה-1,568 לבחירות בארצות הברית?
הבושות של מכבי תל אביב
ביום חמישי מכבי תל אביב התבזתה מול ויאריאל. אמנם יורגוס דוניס השיג שש נקודות בליגה האירופית, אבל התצוגה הזאת לא יכולה לעבור בשקט. הצהובים-כחולים היו רכים, ויאריאל אפילו לא הייתה צריכה סכין כדי לחתוך לתוך הרחבה. השחקנים פשוט רצו לתוך הרחבה של דניאל טננבאום, ואם הם היו רוצים זה היה נגמר בצורה כואבת יותר. למזלה של אלופת ישראל, לוויאריאל יש את הליגה הספרדית על הראש. אז השחקנים שלה נרגעו אחרי שהניצחון הובטח.
להתאושש מתבוסה זה לא קל, ודוניס מוצא את עצמו בסיטואציה קשה בליגה כבר בנובמבר. הצל של ולדימיר איביץ׳ רק הולך וגדל, והמזל של דוניס הוא שאין קהל ביציעים.
היווני לא החליט מה הוא רוצה ממכבי תל אביב. הוא רוצה קבוצה התקפית? או שהוא רוצה קבוצה קשוחה והגנתית כמו אצל איביץ׳? ייתכן שעד שהוא יבין, הליגה כבר תברח לו. מצד שני, אי אפשר להאשים רק אותו במצב. השחקנים לפעמים נראים אפאתיים כאילו הם לקחו קלונקס בחדר ההלבשה. אצל איביץ׳ הם לא היו מעיזים להיראות ככה.
