לראשונה מאז 2011 הפועל גלבוע/גליל עלתה לפיינל-פור אחרי שרשמה את המאזן הכי טוב מאז חידוש העונה עם תשעה ניצחונות מול שני הפסדים, זאת בעיקר בזכות יפתח זיו, הרכז בן ה-25 שעשה קפיצת מדרגה משמעותית בפלייאוף. הערב (21:15) הוא ינסה לנצח בפעם הראשונה בקריירה את מכבי ת"א.
מאז שזיו התחיל את הקריירה המקצוענית שלו הוא בעיקר הזדהה עם קבוצות מאזור הצפון, בהתאם לאחד שגדל בחיפה. הרכז התחיל בליגה הלאומית בעירוני קריית אתא, עבר להפועל טבעון, מכבי חיפה, כשבין לבין יצא גיחות קצרות בבני הרצליה ומכבי אשדוד, כשבשנתיים האחרונות חזר לעירוני נהריה וגלבוע/גליל.
לאורך השנים האחרונות זיו לא הצטייר כשחקן אלמוני, אלא כרכז ישראלי לגיטימי בליגת העל שמקבל בממוצע מעל ל-20 דקות משחק, אבל בקבוצות הגדולות יותר, כולל בנבחרת הבוגרת, נראה שלא העריכו אותו מספיק, כשבכל פעם נופה מהמדים הכחולים-לבנים ברגע האחרון כשעודד קטש העדיף את הגארדים האחרים על פניו.
בסביבתו של השחקן סיפרו שלאורך השנתיים האחרונות כן הגיעו הצעות כאלה ואחרות מקבוצות קצת יותר גדולות בליגת העל, אבל תמיד ההעדפה של זיו הייתה לשחק בקבוצה קטנה בה הוא יוכל לקבל את המפתחות ודקות משמעותיות כדי להתפתח כשחקן צעיר.
"היו הצעות והיו כיוונים במקומות יותר גדולים", מספר זיו בראיון מיוחד. "בסוף לקחתי החלטות שאני לא מתחרט עליהן, אני חושב שהייתי צריך לבנות את עצמי בתור שחקן ובתור בן אדם. בשנים האלה קיבלתי את הניסיון והדקות, בניתי לעצמי תדמית ומעמד. כשחקן כדורסל אתה נכנס לדרך מאוד ארוכה שבקצה שלה יש אור, ולאט לאט אנחנו מתקדמים אליו. רציתי להיות בקבוצות ותחת מאמנים שהאמינו בי, שנתנו לי את המפתחות, כי אין תחליף לדקות משחק".
אתה מרגיש שמאמנים לא העריכו אותך מספיק? גם בנבחרת.
"אנשים מקבלים החלטות שהן לא בשליטתי, מה שכן בשליטה שלי זה לבוא ולתת את הכי טוב שאני יכול, גם בנבחרת, בכל פעם שאני אקבל זימון, אני אגיע. דווקא עד עכשיו המאמנים ששיחקתי אצלם כן האמינו בי, המאמנים הלכו איתי ברגעים המכריעים. המאני-טיים שהיה לי בשנים האחרונות אומנם לא היה לשחק על אליפות אלא להישאר בליגה, אבל זה לא קל לשחק כשהחרב על הצוואר, זה אפילו יותר קשה מהלחצים של הפלייאוף, כל משחק הוא חשוב, זה נותן לך הרבה בגרות והתחלתי לבנות את עצמי במעמדים האלה, לרדת ליגה זה הכתם האחרון ששחקן רוצה".
להתבגר ולהתגבר
את הקפיצה המשמעותית שלו בקריירה הוא עשה בחודש וחצי האחרונים, בעונה הסדירה הוא העמיד ממוצעים של 11 נקודות, 3.4 ריבאונדים ו-3.9 אסיסטים ב-26 דקות, אבל נראה שמשהו קרה לזיו בתקופת הקורונה. עם חידוש העונה הוא הציג יכולת שונה לחלוטין עם הרבה יותר ביטחון עצמי כשללא ספק אפשר לקבוע שהוא נמצא בכושרו הטוב ביותר בקריירה ומוכיח לראשונה יכולת להוביל קבוצה למעמדים הגדולים. המספרים כמובן בהתאם – ב-30 דקות על הפרקט הוא רושם 16.7 נקודות, 4.7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים ו-20.7 במדד לעומת 11.3 בעונה הסדירה.
"כל התקופה האחרונה זה עניין של בגרות", סיפר זיו. "למדתי על עצמי ועל דינמיקה קבוצתית, יש גם משהו במקום הזה שנקרא גלבוע/גליל שמעניק שקט עבודה. אפשר להגיד הגיע הזמן, אני ידעתי כל הזמן שאני ראוי ושאני יכול להוביל קבוצה ולתת הרבה, אבל שמח שעכשיו זה התחבר, עכשיו אני בתודעה".
אחד הדברים שככל הנראה עצר את ההתקדמות של זיו הוא האופי וההתנהגות שלו. בעבר הרכז נתן לאגו שלו להשפיע עליו וגם נהג לענות למאמנים שלו, אך בתקופה האחרונה חל שינוי תחת ליאור ליובין.
"אני יכול להבין מה אומרים", מודה הרכז. "אני תמיד מגדיר את עצמי כמיוחד, גם בדעות שלי, גם במשחק שלי. יש לי דעה, וזה לא עניין של אגו, אני פשוט לא מפחד להשמיע את הדעות שלי, אומר את מה שאני חושב, ולפעמים זה קצת פגע בי, אבל הכול בא ממטרה טובה. אני לא יכול להתעלם מזה שכן התבגרתי, עם רגליים על הקרקע והדברים האלה הם חלק מהמשוואה, השתניתי לטובה, אני רואה את זה על עצמי שזה הכי חשוב".
אל חידוש העונה גלבוע/גליל הגיעה בלי הזרים הכי משמעותיים שלה העונה: ג'אמר גאלי, ג'סטין טילמן ואדגר סוסה אבל הצליחה לבנות תלכיד חדש עם זרים מחליפים. את העונה היא סיימה במקום החמישי ועלתה אל הפיינל פור אחרי 1:2 בסדרת רבע גמר הפלייאוף מול הפועל חולון לא יתרון ביתיות. במשחק האחרון בסדרה זיו הצטיין עם 24 נקודות, 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.
"עשינו משהו שאף אחד לא ציפה", מספר זיו. "אבל האמנו שזה יקרה. לפני הקורונה הרגשנו שאנחנו מתקדמים, ואז הגיעה הקורונה. נשארנו רק עם זר אחד מהתקופה הקודמת, אבל נשארנו עם אותו תלכיד ישראלי, כך שהבסיס שלנו נשאר אותו הדבר. הגיעו זרים טובים ורעבים עם הרבה מחויבות, והתחברנו מאוד מהר. עשינו שבעה ניצחונות ברציפות, שזה לא מובן מאליו. אפשר להגיד שמסע הקסם נמשך. עד עכשיו חלמנו על המקום החמישי ועל הפיינל-פור, ועכשיו חולמים רק על גמר".
ראינו בסדרה של מכבי ת"א מול הפועל ת"א עד כמה קשה לעבור את השחקנים של יאניס ספרופולוס, מה הסיכוי לעשות משהו גדול?
"מכבי ת"א זאת מכבי ת"א. מועדון וקבוצה עם מסורת יותר גדולה. אנחנו? ננסה לבוא קטנים ולצאת גדולים. אני רוצה לבוא ולהיות הגרסה הכי טובה של יפתח זיו. אני אבוא להיות הכי טוב לא בשביל להוכיח משהו, אלא בשביל גלבוע/גליל".
אז מי תהיה האלופה בעונת הקורונה?
"אני רוצה להגיד גלבוע/גליל, אבל השאלה היא כרגע מי יגיעו לגמר, אנחנו רק רוצים לבוא צנועים ואני מקווה שנטרוף את הקלפים, ליאור (ליובין) מדבר על זה איתנו כל הזמן, הוא כבר היה במעמדים האלה והכין אותנו טוב למשחק, אנחנו רק נבוא לנצח".