עונת הכדורסל ההזויה הגיעה סוף-סוף לסיומה, ומי שחלם להציג את ישראל כאומת ספורט נחשלת, פאתטית ופרובינציאלית - קיבל תמונת ניצחון: יו"ר מינהלת הליגה, שמואל פרנקל, מניף את צלחת האליפות יחד עם יו"ר מכבי ת"א, בזמן שהקפטן ג'ון דיברתולומאו זז הצידה בהוראת הכרוז. מאחורי העסקן הזחוח ניצבו כל השחקנים שזכו בתואר, כאילו היו לירן חולצה אפורה. עד כדי כך נצמד פרנקל לצלחת, שבשלב מסוים נשלח מישהו למשוך אותו משם.
זו כמובן לא הייתה האליפות הראשונה שהוא לוקח. כבר ב-2015 נדחף יו"ר המינהלת לטקס ההנפה של הפועל ירושלים, יחד עוד שניים מגיבורי הערב - הפוינט גארד מהממשלה מירי רגב והסמול פורוורד מהעירייה ניר ברקת. כעבור שנתיים שוב חברו רגב, פרנקל והצלחת לטקס ההנפה, בעוד שחקני ירושלים משמשים כתפאורה. תרבות ההתעלקות.
תופעת הפוליטיקאים והעסקנים חסרי המודעות העצמית, שתופסים טרמפ על אירועי ספורט, היא שריד מפא"יניקי בולשביקי שהשתרש בכל המפלגות והאיגודים. הביטוי הנפוץ והמאוס ביותר שלה הוא הטלפון מראש הממשלה/נשיא המדינה/שר הספורט לזוכה בחצי מדליית ארד בטורניר ג'ודו למשל. כיאה לרפובליקת בננות, התקשורת ממהרת לדווח על "הברכה המרגשת", ואין שום קשר בין חשיבות ההישג לעוצמת הצרמוניה והקקופוניה.
לפני שלושה שבועות זכתה אנאדולו אפס הטורקית באליפות היבשת, אחרי ניצחון על ברצלונה. נשיא היורוליג ג'ורדי ברטומאו ואחד מעוזריו העניקו לשחקנים מדליות, הגישו לקפטן את הגביע ונעלמו מהשטח כדי להשאיר את הבמה לספורטאים. גם כשצ'לסי זכתה בצ'מפיונס, אף עסקן לא נדחף לחגיגות ההנפה והקונפטי.
ואצלנו? עוד לפני טקס הצלחת נדרשו השחקנים לצלוח את שולחן לחיצות הידיים, שם ניצבו ראשי הפיינליסטיות, שמעון מזרחי ותרצה אוחיון, יו"ר הטוטו שבתאי צור, הזוכה המאושר פרנקל, ראש עיריית ת"א רון חולדאי וראש המועצה האזורית גלבוע עובד נור. מה לרשויות מקומיות ולליגה מקצוענית? משחקי כבוד.
והיה שם עוד אירוע, לא פחות ביזארי: את גביע ה-MVP העניק לסקוטי ווילבקין יו"ר הטוטו, שהתעקש לדבר איתו בעברית. זה די הגיוני, במיוחד כשנזכרים בביקורת שעורר המינוי הקודם של שבתאי צור - שגרירנו בגיאורגיה. בטופס הבקשה לקבלת הג'וב הוא ציין שידיעת האנגלית שלו חלקית, למרות שתפקיד השגריר דורש שליטה מלאה בשפה.
בטוטו, אין לו צורך אפילו במתורגמן. "בהצלחה שיהיה לך", אמר צור לווילבקין (בעברית!). "וואט?" שאל כוכב מכבי ת"א. "בהצלחה", חזר ואמר הכוכב שבתאי בשפת הקודש. "וואט?" שב ושאל ווילבקין, שנראה המום ממפגן הפרובינציאליות. "תרים למעלה, תרים למעלה", אמר בעברית הפונקציונר הישראלי לכדורסלן האמריקאי, והניף יחד איתו את גביע ה-MVP, כשלצידם שתי בובות הענק של הטוטו. חבל רק שקובי אוז לא הגיע כדי לשיר לו: איך יצאת דבע!
