ביום קיץ בהיר בשנת 1973, ברצלונה שברה את שיא כל הזמנים להעברה בכדורגל העולמי ושילמה 922 אלף אירו עבור מי שישנה לעד את פניה, אבל לא באתי לדבר על יוהאן קרויף כמו רוב האנשים, אלא על משהו שרוב אוהדי ברצלונה לא חושבים עליו. אפתח עם מישהו שרוב אוהדי הבלאוגרנה, בטח בגילי (16), לא מכירים. אני רוצה לדבר על מי ששיכנע את הנהלת ברצלונה להביא את קרויף, הלא הוא רינוס מיכלס.
מיכלס ההולנדי שאימן את קרויף באיאקס וזכה איתה באליפות אירופה ראשונה מבין 3 רצופות. מעבר לעובדה שהוא הביא את קרויף לבארסה, הוא הביא משהו חשוב יותר למועדון, וזהו הטוטאל פוטבול. מיכלס נחשב לאבי שיטת המשחק שהיא ה-DNA של ברצלונה (ואפילו נבחר למאמן הטוב במאה ה-20 על ידי פראנס פוטבול).
מאז התחילה מסורת בבירה הקטלאנית, שבה כל תלמיד נהיה למורה של המאמן המוצלח בברצלונה (אם נוציא את פרנק רייקארד מהמשוואה). התחיל שם דפוס מסוים. לאחר שקרויף פרש הוא התחיל לאמן את ברצלונה בעצמו, ופיתח עוד יותר את שיטת המשחק של מורהו המנוח, וכך גם עשו פפ גווארדיולה ולואיס אנריקה, שהיו שחקניו של קרויף. גם פפ פיתח את שיטת המשחק של קרויף והעלה אותה לרמה שלא נראתה מעולם, ואנריקה הוסיף לה ממד של קשיחות (מה שאיפיין אותו כשחקן) והתאים אותה קצת יותר לכדורגל של אותה תקופה.
אני מספר את זה כדי להפנות את תשומת לבכם לכך שכל מאמן שהצליח בבארסה, בעצם עשה לשיטה סוג של "עדכון תוכנה" כך שתעמוד בקצב של אותם ימים, וזאת, לדעתי, הבעיה בברצלונה של היום. השיטה שלה פשוט צפויה, מוכרת, ואין בה שום דבר חדש שהקבוצות האחרות לא יודעות להיערך אליו. וזאת הסיבה שעם כל ההערכה שלי לרונלד קומאן (ויש הרבה, אל תהרגו אותי), הוא פשוט מיושן מדי עבור ברצלונה.
בארסה צריכה מישהו חדש, מישהו כמו פפ ואנריקה בתקופתם שיחוללו שינוי בסגנון המשחק וייקחו את הקבוצה למקום אחר, מישהו כמו צ'אבי שהיה "חניך" של פפ וקצת של אנריקה, מישהו שיודע כמעט יותר טוב מכל אחד איך בארסה משחקת - אבל גם איפה היא צריכה להתאים את עצמה. יש סיבה לכך שה"גגנפרסינג" של יורגן קלופ כל כך הצליח עד השנה -פשוט בגלל שלא היה מוכר, שיטה שונה שלא הפסיקה להתפתח עד העונה. וזה בדיוק מה שבארסה צריכה לעשות.
אז הסברתי את הסיבה הטקטית שלדעתי הובילה לכישלון של בארסה,אבל האם זה אומר שלשחקנים אין אחריות ? לא, ממש ממש לא. שחקני ברצלונה פשוט איבדו בשנים האחרונות את התשוקה שלהם למשחק, וניתן לראות את זה ברמת ההתלהבות שאיתה הם עולים לדשא. תוסיפו לזה הגנה לא יציבה וקישור שחייב שחקן - דעה לא פופולרית בדרך - קצת יותר מנוסה מפדרי ועוד אחד מהיר וזריז יותר לעומת סרחיו בוסקטס, שכבר הופך לנטל, ותקבלו את המצב הנוכחי.
בנוגע להתקפה, אמנם אנטואן גריזמן בעייתי ולא יציב, אבל הוא לא הבעיה העיקרית. מי שבאמת מסתכל עליו וקצת מבין בכדורגל רואה שהוא כל הזמן זז, מפנה שטחים ועובד קשה. נכון, הוא מחטיא הרבה, אבל יש לו משהו שלרוב שחקני בארסה אין רוב הזמן, וזה הרצון והניסיון הבלתי פוסק לנסות לשנות מה שקורה במגרש.
רוב שחקני בארסה פשוט נראים כבויים, ואפשר להבין מחמש הדקות הראשונות אם הם עומדים לשחק טוב או רע. גריזמן, פרנקי דה יונג ועוסמאן דמבלה שונים בכך, אבל לא מספיקים. וזו הסיבה לבעיה בכוח ההרתעה של בארסה. דווקא שחקני ההתקפה דוחפים את ברצלונה קדימה, אבל כל קבוצה, בטח ובטח ברצלונה עם סגנון המשחק הייחודי שלה, חייבת שכל השחקנים יהיו בתנועה מתמדת. החלק האחורי הוא הבסיס של ההתקפה, וכשהוא משחק ללא חשק, הכל איטי יותר ואין אפשרות להניע כדור במהירות כדי לשגר התקפה קטלנית ומהירה. יש גם שחקנים שפשוט לא מתאימים (ומרטין בריית'ווייט זו רק דוגמה אחת), אם זה ברמה, בסגנון המשחק, במערך שלא תואם להם או כי פשוט עבר זמנם בקבוצה או בכלל, אך בכל מקרה יש בעיה קשה של גישה שחייבת להשתנות.
ובנוסף לכל זה יש את שאלת הנשיא (מחזיק לז'ואן לאפורטה אצבעות). יכול להיות שברצלונה פשוט צריכה הנהלה נורמלית, וכמה החלטות ספורטיביות נכונות ולא רק כלכליות, שיחזירו אותה לקדמת הבמה. נחיה ונראה.
אז נסגור בשאלה שאיתה פתחנו: האם ברצלונה צריכה דם חדש ושחקנים אחרים, או שאם יביאו את צ'אבי הכל ייפתר, או שבכלל הגיע הזמן למשהו גדול מזה כמו הנהלה חדשה לגמרי? ויכול להיות שברצלונה כבר לא ניתנת להצלה וייקחו לה שנים לחזור לעצמה. או יודעים מה, שכולם סתם היסטריים וזו פשוט תקופה רעה וזה קורה? בכל אופן, לא משנה מה יקרה, אוהדי ברצלונה פשוט יקוו לטוב.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.