רבות דובר בשינויים שחווה עולם הכדורגל בעקבות מגפת הקורונה. לרבים נראה שהיעדר הקהל במגרשים הוא הגורם הגדול ביותר לכך: השחקנים מרגישים פחות מחויבים, הלחץ של עשרות אלפים שמבקרים כל כדרור או מסירה אינו שם יותר, והמתח לא ממש נוצר ע"י שחקני ואנשי הקבוצה שמפוזרים ביציע בזמן המשחק.
הדבר בא לידי ביטוי כמעט בכל ליגה אירופית גדולה: באנגליה אברטון ואסטון וילה פתחו חזק מאוד, בלה ליגה סוסיאדד ו-ויאריאל למעלה, בעוד שמילאן וליל נותנות הרבה מהטון בליגות שלהן. יש שיאמרו שזו בסך הכל תחילת עונה ולקבוצות הגדולות יש לתת זמן להשתלט על לוח המשחקים העמוס מהרגיל, אך אולי קיימות סיבות נוספות.
לדעתי מדובר בתחילתו של עידן חדש בכדורגל. דור הזהב של מסי ורונאלדו הולך ומזדקן, וכעת את הבמה המרכזית תופסים שחקנים שחושבים אחרת. המשחק ה"חדש" לא יוכרע לפי רמת הכישרון ברגליים או האתלטיות בגוף, אלא במשמעת טקטית.
למאמנים של הקבוצות המפתיעות היה זמן רב לעשות שיעורי בית בזמן השבתת הליגות לפני מספר חודשים, וכעת נראה כי הקבוצות הגדולות חוות את הלחץ במשחק עצמו במקום מהיציעים. פילוסופיית משחק הלחץ שפפ גווארדיולה למד ממוריו והנחיל בחניכיו החלה לקבל גם היא גרסאות שונות מצוותי אימון ואנליסטים בעולם. המשחק מבוסס כעת על לחץ בקישור, כדורי עומק ויעילות נטו, "תתחיל חזק ותגביר בהמשך", אם תרצו. ויאריאל ואסטון וילה, למשל, נחשבות כמעט אפורות ולא וירטאוזיות, אך יעילות הרבה יותר וזהו הטון כיום. רוב ההתקפות מקבוצות כאלו מגיעות ממרכז השדה ותנועות שחקני ההתקפה מגוונות יותר.
אפשר להניח שהטקטיקות היו מוכרות עוד לפני הקורונה, אך כעת נראה שסוף סוף גם הקבוצות הבינוניות אוזרות אומץ לשחק כך, במיוחד כשהקהל צופה בך מכל זווית בלייב. הקבוצות האלה לא מפחדות יותר ומיקומן בטבלה מעיד על כך. אריות היבשת לא יודעים מה מחכה להן העונה, ואנחנו רק מרוויחים מכך.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
