לא מעט מדינות בעולם משתמשות בביטוי "עונת המלפפונים" כדי לתאר את פגרת הקיץ, אבל לבריטים יש צמד מילים שנמצא בשימוש כדי לתאר את רוח התקופה. Silly Season, הם קוראים לפרק הזמן המוקדש לרכישת שחקנים. "עונת השטויות", שבה, כמו בפרלמנט, כולם בפגרה, כך שאין במה להתעסק. למרות שחלון ההעברות נסגר אתמול, באנגליה כבר צוחקים על כך שאפשר להמשיך לקרוא לעונת 2020/21 באותו השם. זו עונה אחרת, שונה מכל מה שהתרגלנו.
ליברפול מובסת 7:2 על ידי אסטון וילה, רגע אחרי שמנצ'סטר יונייטד סופגת שישייה מטוטנהאם, שבוע לאחר שמנצ'סטר סיטי מפסידה ללסטר 5:2 בבית. אברטון ראשונה בטבלה, אסטון וילה שנייה, למרות שיש לה משחק חסר, ולשתי הקבוצות של מנצ'סטר יש יחד את אותה כמות נקודות כמו זו של העולה החדשה לידס. והכל, איכשהו, תוצאה של מבול שערים בלתי נתפס, אפילו היסטורי. 144 שערים הובקעו ב־38 משחקים, ממוצע של 3.79 למשחק, הגבוה ביותר זה 90 שנה בדיוק. מתוך 38 משחקים, בעשרה הובקעו שישה שערים ומעלה.
5 צפייה בגלריה
אולה גונאר סולשיאר
אולה גונאר סולשיאר
המון שערים, המון תוצאות מוזרות
(צילום: EPA)
את אותו גשם שערים אפשר לראות בעוד מקומות, למשל באיטליה, שם נשברים שיאים נוספים, ובגרמניה, אבל זה לא קורה בכל מקום. אצל האנגלים הסיפור מתעצם כיוון שמדובר בשילוב של כמות השערים וזהות המנצחות. הגדולות לאו דווקא מביסות אלא מובסות. אותה "עונת שטויות" חייבת להיות קשורה לכדורגל לצד המגפה, לא יכול להיות אחרת.

עונת מעבר

הפתיחה המסחררת היא נגזרת של קדם העונה. הקבוצות לא קיימו מחנות אימונים כמו בימי שגרה, ולשחקנים הייתה פגרה קצרה. יכולות להיות לכך שתי תוצאות נלוות: הראשונה היא פגיעה בכושר הגופני במחזורים הראשונים, השנייה היא היעדר תיאום בין שחקנים - תיאום ועבודה טקטית שהמאמנים מנחילים במחנה האימונים.
מי שמעלה בדיוק את הטיעונים האלה הוא מנג'ר צ'לסי פרנק למפארד, אחד שיש לו הרבה תיאומים לעשות כיוון שהקבוצה שלו יצאה למסע רכש רציני. "החלק הראשון של העונה הוא עדיין מחנה האימונים", אמר, בעוד פרשנים באנגליה חיזקו את דבריו והקבילו את המשחקים הראשונים למסע משחקים שקבוצות הפרמייר־ליג עוברות תמיד במזרח הרחוק.
5 צפייה בגלריה
פרנק למפארד
פרנק למפארד
"החלק הראשון של העונה הוא עדיין מחנה אימונים". פרנק למפארד
(צילום: AFP)

לחץ בכל מחיר

מרסלו ביילסה, ששני המשחקים הראשונים של קבוצתו לידס הסתיימו באותה תוצאה, 3:4 (פעם ניצחון ופעם הפסד), הוא דוגמה מובהקת לסגנון של לחץ בלתי פוסק על הכדור. לכן הוא גם מסמל את המגמה שעוברת על הפרמייר־ליג, כשכמעט כל קבוצה הגבירה את השימוש במשחק הלחץ, בדומה למגמה שראינו בשנים האחרונות בגרמניה. משחק לחץ גורם לחטיפות ושערים מהירים, אבל קבוצה ששוברת אותו מגיעה גם היא למצבים טובים. בקיצור - יותר לחץ, יותר שערים.
למשחק הלחץ צריך להוסיף את אותה פגרה מקוצרת שפגעה בכושר ובתיאום, ואת עומס המשחקים בפתיחת העונה, כולל שלושה מחזורי גביע הליגה ושתי פגרות הנבחרת. ליברפול, למשל, ספגה את רוב השערים שלה מול וילה בגלל טעויות של השוער המחליף אדריאן ובגלל כדורים שניתזו על שחקני ההגנה שלה ושינו כיוון, אבל עדיין היה אפשר לראות שגם משחק הלחץ המאפיין אותה פגיע יותר. הקבוצות הגדולות הן כמובן אלה שלוחצות הכי הרבה. יכול להיות שחיבור הרצון הזה עם הפגרה המיוחדת שעברו השנה מלמד על ההפסדים שלהן.

שקט, כובשים

עוד בעונה שעברה, עם חזרת הכדורגל במקומות שונים באירופה, שאלו כולם איך יושפע המשחק מהיעדר הקהל. ההנחה הראשונית הייתה שיתרון הביתיות ייעלם, או לפחות יצטמצם, אבל יש השפעות נוספות. קבוצות החוץ אכן מרגישות יותר בנוח ללא קהל עוין (מנצחות ב־50 אחוז מהמשחקים העונה, לעומת 31 אחוז בעונה שעברה) וזה מוביל גם למשחקים פתוחים יותר. קבוצות החוץ לא מסתגרות כמו בעבר, כשהיה סביבן קהל. הן לא רק מנצחות יותר אלא גורמות לכמות השערים לעלות.
שחקני התקפה רבים לא יודו בכך, אבל ליציעים הריקים יש יתרון עבור לא מעט מהם. נכון, יש שחקנים שפורחים עם הרעש מסביב, אבל אחרים, אולי דווקא כאלה שמשחקים בקבוצות קטנות יותר, חווים פחות לחץ ומרגישים משוחררים.
5 צפייה בגלריה
אולי ווטקינס
אולי ווטקינס
החלוצים מרגישים יותר משוחררים ללא קהל. אולי ווטקינס
(צילום: AP)

לא להרים ידיים

בשקט־בשקט, בצל הקורונה, נכנס הקיץ לשימוש חוק עבירות היד החדש. מטרתו היא להפחית את שיקול הדעת של השופט בכל הקשור לנגיעות יד ברחבה, כך שעכשיו כל משחק של היד בכדור מעל גובה הכתף, או בתנוחה שבה היד אינה קרובה לגוף, הוא פנדל. התוצאה כרגע: 0.16 פנדלים בעקבות נגיעת יד בממוצע למשחק, הכי הרבה אי פעם. מובן שגם סך הפנדלים עלה כתוצאה מהשימוש בווידיאו, ולכן אנחנו רואים קרוב לפי שלושה יותר בעיטות מהנקודה הלבנה מאשר בחמש השנים הקודמות.
החוק אמור להיות מיושם בכל העולם, אבל באנגליה יש לו השפעה יתרה. הסיבה היא שהיסטורית האנגלים שורקים הרבה פחות לפנדלים כאלה. בעונה שעברה נשרקו רק 19 פנדלים על נגיעות יד, פחות ממחצית מהכמות בספרד, ושליש מאיטליה. רבים באנגליה זועמים על השינוי. לאחר המחזור הקודם הוגשה בקשה לאיגוד השיפוט הבינלאומי לאפשר לשופטים האנגלים להקל יותר כיוון שהשינוי הוא אינטנסיבי מדי, ואולי עכשיו תרד גם כמות הפנדלים.
5 צפייה בגלריה
אריק דייר נוגע בכדור בידו
אריק דייר נוגע בכדור בידו
גם על זה שרקו פנדל. הכדור ניתז אל ידו של דייר
(צילום מסך)
פורסם לראשונה: 10:30, 06.10.20