שלא יהיו אי הבנות, היריבות ההיסטורית הכי גדולה בכדורגל ההולנדי היא בין איאקס לפיינורד, הנציגות של שתי הערים הגדולות במדינה, אמסטרדם ורוטרדאם. לא במקרה המפגש ביניהן מכונה "דה קלאסיקר".
אבל עם כל הכבוד לפיינורד, כל ילד הולנדי יודע שאין יריבות ספורטיבית גדולה יותר מזו שבין איאקס לפ.ס.וו איינדהובן. וביום ראשון (17:45) שתי הגדולות של ה"ארדיביזי", שבאופן לא מפתיע מוליכות את הטבלה עם פער נקודה לזכות איאקס, ייפגשו ראש בראש ביוהאן קרויף ארנה.
ערן זהבי, שהגיע בקיץ ברעש וצלצולים לאיינדהובן, מקווה להיות בהרכב הפותח של המאמן הגרמני רוג'ר שמידט, אחרי שלא שיחק מאז ה-3 בדצמבר בשל פציעה.
מעמדו של זהבי בקבוצה מוטל בספק. עד עתה הוא כבש שער אחד בלבד בששת משחקי הליגה בהם שותף, רחוק מאוד מהציפיות האדירות שתלו בו. ומדובר בשחקן שאמור היה לא רק להנהיג את הקבוצה, אלא גם להיות המבקיע העיקרי שלה.
בעוד שהתקשורת הישראלית עוסקת כל העת במצבו של זהבי ובשמועות על רצונו לחזור למכבי ת"א, בהולנד שמו כמעט ולא הוזכר בתקופה האחרונה, לאור היכולת המשופרת של הקבוצה בלעדיו.
פ.ס.וו ניצחה בכל חמשת משחקיה האחרונים בשנת 2020, הבקיעה בהם 16 שערים וספגה רק 4. וחשוב מכך, היא הצליחה לצמק את הפער מאיאקס לנקודה אחת בלבד. במילים אחרות: ניצחון ביום ראשון באמסטרדם, ואיינדהובן תעפיל לראשונה העונה למקום הראשון בטבלה.
8 צפייה בגלריה
דווקא ללא זהבי, פ.ס.וו. נכנסה לכושר טוב. דונייל מאלן ופיליפ מקס חוגגים
(צילום: getty images)
אם זה יקרה, זו לא תהיה סנסציה, למרות שהפעם האחרונה שפ.ס.וו ניצחה את איאקס בחוץ הייתה באוקטובר 2015, לפני למעלה מחמש שנים. מאז איאקס אירחה את יריבתה הגדולה עוד ארבע פעמים במסגרת הליגה, ניצחה שלוש פעמים וסיימה איתה פעם אחת בתיקו.
כולם בהולנד זוכרים שאיאקס לא הצליחה לנצח את איינדהובן באצטדיונה, שנחנך ב-1996, במשך שמונה שנים רצופות, בהן פ.ס.וו ניצחה 6 פעמים!
אז כן, איאקס היא הקבוצה הגדולה של הולנד, המועדון המצליח והמפואר ביותר. זו הקבוצה שממנה יצאו גדולי המאמנים וגדולי השחקנים שידע עולם הכדורגל, ובראשם רינוס מיכלס ויוהאן קרויף. אולם לפחות בעידן המודרני, ואת זה אוהדי איאקס לא אוהבים כשמזכירים להם, פ.ס.וו איינדהובן היא קבוצה מצליחה יותר.
מאז תחילת המילניום זכתה איינדהובן ב-10 אליפויות הולנד, לעומת 7 תארים של איאקס. פיינורד? מאז שנת 2000 מועדון הפאר של רוטרדאם זכה באליפות אחת ויחידה – כמו טוונטה ואלקמאר. קבלו עוד נתון: ב-35 השנים האחרונות יש לפ.ס.וו 17 אליפויות, לעומת 12 של איאקס ורק 3 של פיינורד. מה שמחזיר אותנו כמובן לראשית ההיסטוריה של הכדורגל ההולנדי, שעד שלהי שנות ה-50 לא היה כלל מקצועני.
פועלים מול אנשי רוח
היריבות ההיסטורית הגדולה במדינה היא כאמור זו שבין איאקס לפיינורד. ומדובר ביריבות שהיא הרבה מעבר לספורטיבית, בשל הפערים התרבותיים בין שתי הערים.
רוטרדאם היא עיר תעשייתית אפורה של פועלים, עיר שבה נמצא אחד הנמלים הגדולים באירופה, עיר של אנשים שעובדים קשה. וכך גם משחקת פיינורד לאורך השנים: כדורגל אפור, חף מווירטואוזיות, כדורגל של עבודה קשה.
אמסטרדם היא בירת התרבות של הולנד, העיר ממנה יצאו גדולי האמנים, הציירים, הסופרים והמשוררים של הולנד. זו עיר של חיים טובים ובילויים. מסורתית, גם הכדורגל שמשחקת איאקס הוא כזה: וירטואוזי, מלא השראה, כר פורה למאמנים ולשחקנים יצירתיים. כמו קרויף.
אנשי רוטרדאם מתעבים את האמסטרדמים, המתנשאים, הנהנתנים, המלאים כל כך בעצמם. ובני אמסטרדם, הם מצידם מזלזלים בפועלי הנמל הרוטרדאמים קשי היום, ה"עמך".
המשורר ההולנדי המנוח ז'ול דילדר, שהיה מוכר כאוהד של ספרטה רוטרדאם הקטנה, אמר פעם: "הולנד מרוויחה את הכסף שלה ברוטרדאם, מחלקת אותו בבירה האג, ומורידה אותו בשירותים באמסטרדם".
עד היום יש ויכוח בין ההיסטוריונים – תלוי מהיכן מגיע כל אחד – לגבי המשחק הראשון בין איאקס לפיינורד. מוסכם על כולם שהוא התקיים ב-9 באוקטובר 1921 ברוטרדאם. באיאקס טוענים שהם ניצחו 2:3. בפיינורד נשבעים שהמשחק הסתיים ב-2:2, כי לטענתם שער אחד של איאקס היה לא חוקי...
עד אמצע שנות ה-80 לא היה שינוי משמעותי בהיררכיה. איאקס הייתה הקבוצה מספר אחת, שגם זכתה בתחילת שנות ה-70 שלוש פעמים בגביע אירופה לאלופות ופיינורד, שזכתה בגביע האלופות היחיד שלה ב-1970, זינבה בה מאחור ולקחה לא מעט אליפויות.
מהפכת האנס קראי
ומה עם פ.ס.וו איינדהובן? המועדון נוסד ב-1913, לרווחתם של פועלי מפעל האלקטרוניקה פיליפס שנמצא בעיר. הקבוצה אמנם זכתה ב-7 אליפויות עד 1985, אבל עדיין השתרכה הרחק מאחורי איאקס ופיינורד. גם הזכייה בגביע אופ"א ב-1978 לא העידה על העתיד לבוא.
צריך לזכור, העיר איינדהובן היא רק החמישית בגודלה בהולנד. באמסטרדם חיים כ-870 אלף תושבים, ברוטרדאם 650 אלף, אוכלוסיית עיר הבירה האג מונה כ-550 אלף איש ואחריה נמצאת אוטרכט עם 360 אלף. איינדהובן אינה חברה ב"מועדון ארבע הערים הגדולות", וחיים בה רק 235 אלף איש.
וזה לא רק שאיינדהובן היא עיר פרובינציאלית שנמצאת בדרום המדינה, האוכלוסייה שחיה בה שונה מאוד מזו שבאמסטרדם ההוללת או ברוטרדאם הפועלית.
תושבי האיזור מכנים את עצמם boeren, כלומר "האיכרים". אז כן, למרות שאיינדהובן היא עיר גדולה, המנטליות היא כפרית. ולמרות שפ.ס.וו החלה את דרכה כקבוצה של מפעל אלקטרוניקה, ביציעי אצטדיון פיליפס שומעים תמיד את השירים המהללים את ה-boeren, האנשים הפשוטים, הכפריים.
1985 הייתה השנה בה החל העידן המודרני והכל כך מוצלח של פ.ס.וו איינדהובן, כשהאנס קראי מונה למנהל המקצועי במועדון הצנוע, ולאחר מכן הפך למאמן. הוא החל להחתים שחקנים מהרמה הגבוהה ביותר, כמו רוד חוליט, סורן לרבי, ג'רלד ואננברג ואריק גרטס.
חוליט בן ה-23, אחד הכישרונות הגדולים ביותר של הכדורגל ההולנדי, נרכש ב-1985 מפיינורד, בה סבל מיחס גזעני, כולל של מאמנו טיס ליברכטס. פ.ס.וו שילמה עבורו 1.2 מיליון גילדן, סכום עתק באותם ימים, ולא הצטערה לרגע.
חוליט הבקיע 53 שערים בשנתיים שלו באיינדהובן, הוליך את הקבוצה לשתי אליפויות, זכה פעמיים בתואר "כדורגלן השנה" וב-1987 זכה ב"כדור הזהב". זה היה חצי שנה אחרי שמילאן רכשה אותו ב-18 מיליון גילדן (הסכום השווה ל-7.7 מיליון יורו), מה שהיה אז שיא עולמי.
חוליט הסתכסך עם האנס קראי שפוטר במרץ 1987. במקומו מונה עוזרו האלמוני, חוס הידיניק, אז בן 31 בלבד. מה שהידיניק עשה בתחילת דרכו בפ.ס.וו איינדהובן הוא לא פחות ממדהים. המאמן הצעיר וחסר הניסיון זכה בשלוש אליפויות רצופות, שלושה גביעים רצופים והשיא היה הזכייה בגביע אירופה לאלופות ב-1988.
אחרי שפ.ס.וו הוכתרה כאלופת אירופה כבר לא היה ספק: הולנד היא כבר לא ליגה של שתי גדולות אלא של שלוש.
אריק גרטס, המגן הימני הבלגי, שהגיע אף הוא לאיינדהובן ב-1985, ושיחק בה עד שפרש בגיל 38, אמר פעם: "כשהגעתי לפ.ס.וו הצלחנו לשבור את ההגמוניה של איאקס. אני יודע שבאמסטרדם ממש לא אוהבים אותי, אבל גם אני לא אוהב אותם". אגב, גרטס חזר שנים לאחר מכן לפ.ס.וו כמאמן והוליך אותה לשתי אליפויות רצופות, ב-2000 ו-2001.
מרומאריו ועד זהבי
מאז 1985 התחושות של אוהדי ואנשי איאקס השתנו. ב-35 השנים האחרונות הניצחונות על פיינורד הפכו להיות עניין של גאווה וכבוד, ואילו ניצחונות על איינדהובן היוו הוכחה לעליונות מקצועית.
ובמהלך 35 השנים הללו התחדדו ההבדלים האידאולוגיים בין איאקס לאיינדהובן. בהולנד טוענים כי חלק מההצלחה של פ.ס.וו איינדהובן קשור לרגשי הנחיתות שלהם, כעיר שלא שייכת ל"ראנדסטאד" – הכינוי לארבע הערים הגדולות במדינה.
בעוד שאיאקס האמנותית תמיד שיחקה 3-3-4 פתוח והתקפי, איינדהובן העדיפה לרוב לשחק במערכים סגורים יותר, כמו 2-4-4 או 1-5-4.
איאקס התגאתה תמיד באקדמיה שלה, בשחקנים הצעירים שהיא מטפחת ומעלה לבוגרים בגיל צעיר, בעוד שבאיינדהובן העדיפו לרכוש כישרונות צעירים ולתת להם את הבמה.
ולא מדובר רק בכוכבים הולנדים כמו רוד ואן ניסטלרוי שהגיע ב-1998 מהירנביין, אריין רובן שהגיע ב-2002 מכרונינגן וממפיס דפאי שהגיע מספרטה רוטרדאם. מדובר גם בשחקנים זרים.
שניים מגדולי הכוכבים של נבחרת ברזיל, שני אלופי עולם ומגדולי החלוצים בהיסטוריה, עשו את צעדיהם הראשונים בכדורגל האירופי דווקא בפ.ס.וו איינדהובן.
רומאריו היה בן 22 כאשר נרכש ב-1988 מואסקו דה גאמה ושיחק חמש עונות בקבוצה לפני שעבר לברצלונה. ב-1994 הביאה איינדהובן מברזיל חלוץ בן 18, רונאלדו, שהפך במהרה לשחקן הטוב בעולם. אחרי שכבש 54 שערים ב-57 משחקים גם הוא נמכר לברצלונה.
בזכות העסקאות הכבדות הללו הפכה פ.ס.וו איינדהובן לקבוצה בעלת יכולות כלכליות, לא פחות מאיאקס ופיינורד. על כל כוכב שנמכר, הגיעו כמה שחקנים צעירים חדשים. וההצלחות היו בהתאם.
המשחק ביום ראשון לא יקבע את גורל האליפות, אבל יהווה מבחן אמיתי עבור שתי הקבוצות, שעוברות עד עתה עונה לא מזהירה.
איאקס אמנם ניצחה את ונלו 0:13, אבל גם הפסידה פעמיים העונה בליגה, לכרונינגן ולטוונטה. היא נכשלה בליגת האלופות ובמשחקה האחרון לפני פגרת חג המולד סיימה ב-1:1 מאכזב מול ווילם וו.
גם איינדהובן רחוקה מלהיות מושלמת, למרות התוצאות האחרונות. היא הובסה 4:1 ע"י פאוק סלוניקי והעפילה בקושי לשלב הבא בליגה האירופית.
ביום שישי איאקס השלימה את רכישתו של החלוץ סבסטיאן האלר, שנכשל בווסטהאם. הקבוצה הלונדונית רכשה אותו ב-45 מיליון ליש"ט מפרנקפורט, אבל החלוץ בן ה-26 הבקיע רק 10 שערי ליגה בשנה וחצי.
מי שלחץ להבאתו של האלר היה מאמן איאקס אריק טן האח, שאימן אותו באוטרכט, בה הבקיע 51 שערים ב-98 משחקים. איאקס שילמה על האלר 22.5 מיליון אירו, סכום עצום בכדורגל ההולנדי. והוא עשוי לפתוח בהרכב מול איינדהובן.
רוג'ר שמידט מן העבר השני עדיין מאמין בערן זהבי. אתמול הוא אמר: "זה נכון שלא הייתה לו פתיחה טובה איתנו. אבל היו לכך סיבות. תחילה הוא לא קיבל את השיחרור מקבוצתו הסינית, אח"כ הוא חלה בקורונה ואז נפצע. הוא היה חסר מזל, אבל ניצל את השבועות האחרונים כדי להגיע מוכן להמשך העונה".
זהבי כזכור רמז כי איאקס ניסתה אף היא להחתים אותו, וכאשר נכשלה במאמציה אנשיה ניסו להסביר שהוא וסוכניו היו אלו שהציעו את עצמם.
דבר אחד ברור: אם ערן זהבי ישחק, הוא יזכה לטעום מקרוב את אחת היריבויות הגדולות והמרתקות ביותר שקיימות בכדורגל האירופי.
