צפו בכתבה על נמרוד קריביצקי
(צילום ועריכה: עוז מועלם)
בשקט בשקט, הרחק מהכותרות, מפתחת ישראל ספורטאי המיועד להגיע לרמות הגבוהות ולהתמודד על מדליה אולימפית. נמרוד קריביצקי (22), שזכה בדצמבר האחרון בסרייבו במדליית כסף באליפות אירופה בטאקוונדו במשקל עד 68 ק"ג, חודש אחרי שעשה זאת גם באליפות אירופה למועדונים בזאגרב, נחשב לבעל פוטנציאל גדול ולאחד שאמור להימנות בעתיד על אחד מחמשת הטובים בעולם. כבר במאי הקרוב הוא ינסה להשיג את הכרטיס לאולימפיאדת טוקיו.
בשנתיים האחרונות בולט קריביצקי (22) בהישגיו המרשימים. זה החל כשהעפיל לרבע גמר אליפות העולם במנצ'סטר ב-2019 ונמשך באותה שנה, כשזכה במדליית ארד באליפות אירופה בדבלין.
לא רק בת זוגו של קריביצקי, אבישג סמברג, אלופת אירופה במשקל עד 49 ק"ג, נחשבת לתקווה הגדולה של הענף. גם הוא ישתתף בתחרות המיון למשחקים האולימפיים שתתקיים בבולגריה בין ה-7 ל-8 במאי. לפני כן, ב-8 באפריל, הוא ישתתף באליפות אירופה שתתקיים גם היא בסופיה.
לקריביצקי יש נתונים פיזיים בולטים, כולל גובה (1.88) מרשים יחסית לקטגוריית המשקל בה הוא מתחרה. בניגוד לספורטאים גבוהים אחרים, הסובלים מאיטיות ונראים מסורבלים, הוא גם נהנה מאתלטיות ומהירות בנוסף לחוזקו הגופני. מדובר בלוחם מגוון, המבצע בקלות בעיטות סיבוביות ובעיטות לראש המקנות נקודות רבות בקרב.
וחוץ מזה, בענף מוכר קריביצקי גם כספורטאי חזק לא רק מהבחינה הפיזית, אלא גם מהבחינה המנטאלית. כזה שלא פוחד מכלום ועובד בצורה חופשית בתחרויות חשובות. דחיית משחקי טוקיו 2020 בשנה היטיבה גם איתו וגם עם סמברג. בכך הרוויחו השניים שנה נוספת של צבירת ניסיון אחרי שהיו מיועדים להגיע לשיאם רק לקראת פריז 2024.
ההצלחה הנוכחית של קריביצקי נרשמה אחרי שבעבר הוא לא הרשים בגיל הנוער. הכישרון שלו היה ידוע תמיד, אבל לא בא אז לידי ביטוי. בשל כך, התיאבון שלו והביטחון רק הולכים וגדלים בדיוק כשהוא מצליח לרשום הצלחות בבוגרים, נמצא בעלייה מתמדת ועדיין לא הגיע לשיא. "נמרוד בא לטרוף את העולם, הוא ביצת זהב", מעידים עליו בענף. "הוא חומר מדהים לעבוד איתו לטווח ארוך". בזכות התוצאות האחרונות הוא גם נהנה מספונסרים חדשים שהחלו לתמוך בו כלכלית.
"היה קשה כשלא הצלחתי בגיל הנוער, אבל לא נלחצתי"
"ידעתי שמדובר בתהליך", מספר קריביצקי על חוסר ההצלחה בגיל הנוער. "זה חלק מהספורט וחלק מהחיים. נכון שהיה קשה לי כשראיתי שאני לא בולט ולא מצליח להגיע לתוצאות, בעוד האחרים כן הגיעו, אבל לא נלחצתי מהסיטואציה בזכות יחיעם שרעבי (מאמן נבחרת ישראל), שידע לשים עליי את המטרה ותמיד אמר לי להיות רגוע וסבלני. רציתי ליהנות מהדרך וכך ידעתי ליהנות אפילו מהפסד, כי ידעתי שזה יבנה אותי לאורך זמן. היו לי את האנשים הנכונים לצידי, אז ידעתי כל הזמן שגם אם אני מפסיד – יש מאחוריי רוח גבית".
שרעבי: "זה מאוד קשה לשמר ספורטאי כשהוא לא מצליח בכלל בגיל הנוער ורואה חברים שלו שכן עושים את זה. כל הזמן אמרנו לו שאנחנו בטוחים שיצליח ושזה עניין של זמן. הסברנו לו שלא כל אחד מתפתח באותו שלב ויש כאלה שמתפתחים בשלב יותר מאוחר. הוא ידע והרגיש שיש לו יכולות, רק שלא הצליח להביא את זה לידי ביטוי בתחרויות. עכשיו הוא כן מצליח, עדיין לא מספיק מבחינתנו כי אנחנו תמיד מצפים ליותר, אבל הוא במקום הנכון ואנחנו מצפים שימשיך להתקדם".
בתחרויות האחרונות הביס קריביצקי את מרבית יריביו. כיום ברור שיש לו את האיכות והשאלה היא אם יתעלה במאני טיים. בענף קשה מאוד להשיג את הקריטריון האולימפי, אבל ראשי הטאקוונדו משוכנעים שבעתיד הוא יהפוך לפייבוריט. שני הפסדיו האחרונים היו בקרבות צמודים מול אלוף העולם, האנגלי ברדלי סינדן. הקרב הראשון מולו באליפות אירופה למועדונים היה למעשה הפעם הראשונה בה התחרה בטופ העולמי, ולמרות שסבל עדיין מחוסר ניסיון לא נפל ממנו. האנגלי ניצל את יתרונו בקלינץ' (מצב לחימה בו המתחרים צמודים זה לזה) ומצבים של חוסר ריכוז מצידו של הישראלי.
חודש לאחר מכן, באליפות אירופה בסראייבו, נמרוד כבר נראה טוב הרבה יותר מבחינת חדות, ביטחון וניצול מצבים. בנבחרת ישראל משוכנעים שיכולותיו גבוהות אפילו יותר מאלו של האנגלי ושהוא מגוון יותר ממנו, גם מהבחינה האתלטית וגם מבחינת אורך הרגליים. בשל כך, מאמינים שבעתיד הוא יצליח לגבור עליו.
(צפו בגמר אליפות העולם ב-2019 בין בראדלי סינדן לחאבייר פרס)
סינדן לא ישתתף בתחרות המיון הקרובה אחרי שהבטיח את מקומו באולימפיאדה יחד עם הספרדי חאבייר פרס (סגן אלוף העולם) והבלגי ג'וואד עשאב, אלוף אירופה ב-2019 במשקל עד 63 ק"ג (הקטגוריות לאולימפיאדה משתנות). לדברי קריביצקי, ההיעדרות של סינדן לא משמחת אותו: "זה לא כל כך משנה לי. ההפך, אני אוהב יריבים חזקים. זה אתגר בשבילי. ככל שאני מקבל יריב חזק כך אני יודע שאני שם יותר ויותר".
תשיג את הכרטיס לטוקיו?
"זו שאלה קשה, אני מקווה שאהיה טוב באותו יום בתחרות המיון ושאצליח. לשם אני מכוון. אני יודע לעשות את הכל נגד יריב נמוך כמו נגד יריב גבוה ולנצל את כל היתרונות, וגם נלחם עם הלב. אני יודע להילחם עד הסוף ולתת את הנשמה".
שרעבי: "תחרות המיון קשה מאוד, כי אתה צריך להביא את עצמך ליכולת הטובה ביותר ביום נתון, מנטלית ופיזית. מבחינת יכולות יש לנמרוד את זה והוא אמור לעשות את זה. הוא יותר חזק מהמתחרים שלו מהבחינה הפיזית, יש לו מהירות, כוח וגיוון של עבודה יותר מכולם. אנחנו מקווים שהוא יגיע ביום טוב, הוא רק צריך להגיע מנטלית טוב באותו יום".
"הפכתי נקודת תורפה לחוזק, נתראה בקרב הבא"
הציפייה בעתיד היא למדליה אולימפית.
קריביצקי: "אני לא אוהב לצאת בהצהרות, אבל יודע שביום טוב או מעולה אגיע לרגעים גדולים. עד פריז 2024 אני מכוון להיכנס לשישייה הראשונה בעולם וזו השאיפה שלי. אנסה כמובן במאי להגיע לאולימפיאדה הקרובה".
בקרבות מול סינדן בלט החיסרון שלך, לחימה במצב קלינץ'. מה עשית כדי לשפר את זה?
"אחרי שסיימנו את התחרויות האלה המעסה שלנו, אנטוניו ערביד, שהוא גם מתאבק, התחיל להתאמן איתי במצבים של היאבקות וקלינץ'. התחלתי לעבוד עם ספורטאים רק על מצבים כאלה וזו נקודת תורפה שהפכתי לחוזק. עכשיו אני כבר מאוד חזק בקלינץ' ונתראה בקרב הבא".
המתחרים הגדולים של קריביצקי בתחרות המיון צפויים להיות הקרואטי לוברה ברצ'יץ' (אלוף אירופה במשקל עד 63 ק"ג ב-2018), אחד משני הטורקים – הקאן רצ'בר או פרהאט צ'אן קבוראט ויתכן שגם ג'וואד אגייב מאזרבייג'ן או הבוסני נדזד חוסיץ', שהפחית ממשקלו אחרי שהתחרה בעבר בקטגוריית משקל עד 74 ק"ג.
"אני רואה קרבות שלהם, מכין את עצמי לכל יריב ומתאים את עצמי לסגנון שלהם", מספר קריביצקי כיצד הוא מתכונן למבחן הגדול שלו. "אני לא חושש לפגוש אף אחד מהיריבים האלה, כי אני יודע שאני צריך לנצח אותם בכל יום נתון. אני מאמין בעצמי ויודע שאני יכול לנצח כל אחד. אני לא בלחץ מאף יריב שאקבל".
בתחרויות המיון קובע לא רק הכישרון, אלא גם היכולת המנטלית ועמידה בלחץ. יש לך מספיק ניסיון?
"כן, כמובן. יחיעם מכין אותנו לרגעים האלה ואנחנו עושים באימונים סימולציות, כך שאגיע במחשבה שכביכול כבר הייתי שם, אז אני לא בלחץ. אני יודע שבמאני-טיים וברגע האמת אתפקד הכי טוב שיש".
לאורך השנים התמודדו לוחמי הטאקוונדו הישראלים עם מחסור ביריבי אימון ראויים. הבעיה החמירה בתקופת הקורונה, כאשר השמיים נסגרו וספורטאים מחו"ל לא הורשו להגיע לישראל בצורה חופשית. לאחרונה עשו ראשי התאחדות הטאקוונדו והוועד האולימפי מאמצים והצליחו להטיס לארץ למרות המגבלות את מאמן נבחרת בריטניה, רובין ריצ'ארדס יחד עם הלוחמת מדיסון מור ואלוף אפריקה במשקל עד 68 ק"ג, איסמעל יאקובה גארבה מניז'ר.
בסיום הראיון השתתף קריביצקי באימון בהדרכת ריצ'ארדס ושרעבי, בעוד יאקובה גארבה המתחרה במשקלו עזר לו להתכונן למשימות הבאות. במקביל, מור, המתחרה במשקל עד 49 ק"ג, משמשת יריבת אימון ראויה עבור סמברג. "זה עוזר המון ומכין אותך", מעיד קריביצקי. "אחרי כל מה שקרה בקורונה זה משפר אותך וסוף סוף יש לך יריבי אימון".
שרעבי: "בתקופת הקורונה לא היו לנו מספיק תחרויות בחו"ל כדי לבדוק את היכולות של נמרוד. הקושי הגדול היה שלא יכולנו להביא לכאן יריבי אימון כדי לאתגר אותו בגלל שאין לנו מספיק ברמה שלו בארץ. עכשיו, כששערי הארץ נפתחו, יותר קל לנו וכך ניתן למקסם את ההכנה כמה שיותר".
9 צפייה בגלריה
גארבה (משמאל) עם פיליפוב מנבחרת ישראל. הגיע מניז'ר להתאמן עם קריביצקי
(צילום: עוז מועלם)
קריביצקי, שגדל באשדוד ומתגורר כיום ברמלה, החל להתאמן בטאקוונדו כבר כשהיה בן 5 ובילדותו התאמן גם בשחייה ושיחק כדורסל. "הגעתי לטאקוונדו במקרה. קיבלנו מודעה לתיבת הדואר ואמא שלי החליטה לשלוח אותי לחוג כדי שאלמד הגנה עצמית. ניסיתי והתאהבתי בספורט הזה מהרגע הראשון. הוא נתן לי לא רק ביטחון והגנה עצמית, אלא גם החדיר בי משמעת ונתן לי את כל הדברים שילד צריך. גם המשפחה תמכה בי, ההורים והאחים שלי מאוד עקביים בספורט ותמיד עזרו לי בכל דבר הכי קטן, אם זה במימון טיסות לחו"ל או נסיעות למחנות אימונים".
אחרי הזכייה במדליית כסף באליפות אירופה חלו קריביצקי וסמברג בקורונה. "בהתחלה לא היו לי סמפטומים", הוא נזכר, "אבל כעבור מספר ימים הרגשתי כאבי שרירים וגם קצת עייפות. בהתחלה היה לי מאוד קשה לחזור, הייתי גם שבועיים בבית בבידוד, לא התאמנתי ונשארתי בחדר. עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב והכל מעולה. חזרתי לשגרת אימונים רגילה לגמרי, אז הקורונה מאחורינו. אנחנו משערים שנדבקנו בטיסה חזרה הביתה, כי בתחרות עצמה היינו בקפסולות ועשו לנו בדיקות. הקפידו שם מאוד על כל הנהלים".
אין חשש מהשפעה של המחלה לטווח ארוך?
"אני פחות חושש מזה. עשיתי את כל הבדיקות האפשרויות, גם בווינגייט עברתי בדיקות במאמץ והכל יצא תקין".
לא מתסכל שההישגים שלך לא זוכים לחשיפה בגלל שהענף לא מסוקר מספיק?
"נכון שאולי זה קצת הפריע לי, אבל אני אוהב להתרכז בעצמי, בחלל שלי. כיף להיות בתקשורת, אבל כיף גם להתרכז בהישגים שלי ובדרך שלי. מבחינתי, כל עוד לא נכנסתי לאולימפיאדה אני מעדיף להישאר בבועה שלי. אחרי שאכנס, אז אולי איהנה טיפה יותר מהפן התקשורתי, אבל כרגע אני בסדר עם זה".
