צפו בעודד קטש מתוכנן לחזרת ליגת העל
(צילום ועריכה: עוז מועלם )
באחד מימי שישי האחרונים עודד קטש סיים להעביר את האימון של הפועל ירושלים ונסע ברכבו בחזרה לת"א. בדרך קיבל שיחת טלפון מאשתו מיטל, שקראה לו להצטרף למשפחה שבילתה בחוף הים.
"בטבעיות הלכתי וכשירדתי לכיוון החוף ראיתי המון אנשים וזה הרגיש לי לא נכון", מספר קטש. "לא בגלל חשש מהקורונה, זה הרגיש לי לא נכון כלפי השחקנים שלי שנמצאים בבידוד, שעכשיו אם מישהו יצלם אותי, הם ירגישו שאני הולך לים והם לא. ירדתי לחוף, אמרתי למשפחה שלום ועשיתי אחורה פנה. אני משתדל להימנע ממקומות כאלה כדי לא להתפרש כאחד שלא אכפת לו או שלא מספיק רגיש לשחקנים שלו".
הקורונה כפתה על קטש חודשיים נטולי כדורסל, נצח במונחים של מאמן: "הייתי עם המשפחה בבית אז פחות סבלתי. הצלחתי להוציא מזה כיף. הקושי הגדול היה שהעונה שלנו הסתיימה בנקודה שבה זה קרה. נפגענו הכי קשה בהשוואה לשאר הקבוצות כי היינו בתקופה מדהימה עם תחושה שאנחנו יכולים ואמורים לנצח כל משחק חשוב. זה היה די טראומתי. ופתאום מ־100 אחוז עשייה אתה מגיע לריק גדול כזה, זה היה באמת קיצוני".
לקח לך זמן להסתגל למצב החדש?
"כשאתה תוך כדי העונה הראש שלך חושב כדורסל ואתה בלחץ תמידי. לקח למוח שלי שבוע להבין שזה נגמר, שיש עכשיו הפסקה. לקח לי זמן לשחרר את הדבר הזה".
התמונה הגדולה
מה דעתך על ההגבלות שמטיל משרד הבריאות?
"קודם כל אני אזרח שומר חוק ועושה כל מה שאומרים. אני סומך על מקבלי ההחלטות. בחוויה האישית שלי הייתי יותר לכיוון פרופסור יורם לס. לא היה לי פחד אמיתי מהנגיף, היו חששות רגילים לגבי אנשים מבוגרים כמו אמא שלי".
הפועל ירושלים הייתה התומכת הראשית בחידוש העונה, ובזמן שלא מעט קבוצות רצו לבטלה, ראשיה עשו הכל כדי שזה לא יקרה. קטש מבהיר: "שמחתי שנלחמים על הכדורסל. הייתי גאה שאת מרכז המאבק הובילו אנשים שלנו. היה חשוב לחזור, גם אם לא ייצא אותו המוצר. מצד שני, היה לי קושי מסוים לחזור, בטח לקבוצה כמו שלנו שנפגעה מהעצירה הזאת. לחזור להתניע הכל מחדש נראה קצת חסר משמעות, אבל ברגע שהחליטו, הייתי כל כולי בעד".
אתה יכול להבין את ההתבטאויות של כדורסלנים בנוגע לתנאי הבידוד, את הקבוצות שהתנגדו לחזרה?
"אני מניח שלכל קבוצה יש את האינטרסים שלה. אם אתה יוצא רגע מהעולם הקטן שלך ומסתכל על התמונה הגדולה, כן היה לי מאוד חשוב שאנחנו כקהילת הכדורסל נילחם על הנושא, זה הבסיס של כל מה שאנחנו עושים. אני יכול להבין אינטרסים כאלה ואחרים וגם את הקשיים שיש לשחקנים עם תנאי בידוד, אבל צריך תמיד לבדוק את האופציה השנייה. אנחנו צריכים להודות שיש לנו את ההזדמנות לחזור למקצוע שלנו, בניגוד לאנשים אחרים בתחומים אחרים שאין להם".
כשהוחלט סופית שהעונה תחודש, אנשי ירושלים עשו מאמץ להחזיר את אותו הסגל שהצליח לזכות בגביע ווינר, להניף את גביע המדינה, להעפיל לרבע גמר ליגת האלופות של פיב"א ולפנטז על אליפות ליגת העל, מה שישלים טרבל היסטורי. ג'ייקובן בראון וטיישון תומאס לא ממש רצו לחזור, אבל שוכנעו לנחות בארץ. בשלב מסוים בראון הודיע כי הריחוק ממשפחתו קשה לו בעקבות המצב בארה"ב (משבר הקורונה והמחאה נגד הגזענות) והוא עזב. אחריו גם תומאס עזב.
עד כמה התאכזבת מהעזיבה של בראון ותומאס?
"התאכזבתי, בטח אחרי שהם כבר הגיעו לארץ. אלה שני מקרים שונים, והאכזבה מכל אחד הייתה אחרת. אני מאוד מכבד החלטות של שחקנים, ובטח לא ארצה לאמן שחקן שלא רוצה להיות פה, זה נוגד את רוח הכדורסל ואת רוח המועדון. יש הרבה אנשים שהיו שמחים להיות במועדון הזה. האם הייתי עושה דברים אחרת במקומם? כן, אבל אני מכבד אותם".
הבנת למה הם בחרו לעזוב?
"אנחנו מכירים את ג'ייקובן עם כל היתרונות שלו, ויש לו המון, וגם עם המורכבות האישית. עם טיישון קשה לי לשים את האצבע על הסיבות האמיתיות שבגללן עזב. לדעתי רב הנסתר על הגלוי, אולי נדע בהמשך. לא אגיד שהוא קפץ על המציאה או לא. אם הם מראש לא היו מגיעים ומחליטים שהסיטואציה לא מתאימה להם, אולי זה היה מתקבל יותר בהבנה או עם פחות כעס. עצם זה שהם הגיעו וטיישון עוד ביקש להגיע באיחור של שבועיים, זה השאיר קצת טעם מר. אני מנסה לנקות את זה, כי עדיין צריך לתת לו את הקרדיט, הוא עשה דבר או שניים בשביל המועדון הזה".
לא באזור הנוחות
הפועל ירושלים התעשתה במהירות והביאה מחליף ראוי לבראון בעמדת הרכז - ג'רמי פארגו. לקטש ופארגו יש עבר משותף מאוד מוצלח יחד - לפני עשור הם זכו עם גלבוע/גליל באליפות. עכשיו המאמן מגלה שהוא ניסה להביא את פארגו מספר פעמים לבירה: "רק השנה השם שלו עלה פעמיים-שלוש, כולל בקיץ וגם כשרצינו להחליף את אייזיאה קאזנס. לפני כמה זמן עשינו שיחת זום עם כל האנשים שהיו חלק מעונת האליפות של גלבוע/גליל, צחקנו על זה שכל עשר שנים אני חייב לקחת אליפות, שבעיניי זה רקורד נוראי, ואז ג'רמי אמר, 'חסרה לכם עוד החתמה אחת אם אתה רוצה שזה יקרה'. כשצחקנו על זה, לא ידענו שזה יקרה כל כך מהר. שחקן כמו ג'רמי, עם האופי, הדומיננטיות, הווקאליות ושמחת החיים שלו, יכול מאוד לעזור כי אי־אפשר שרק אני אביא שמחת חיים למועדון הזה".
פארגו שחקן עם הרבה אגו. לא חששת מזה?
"זה פחות מפחיד אותי משום שאימנתי אותו בעבר ואני מכיר אותו. אגו זה בסדר גמור כל עוד יודעים לשלוט בו, ובמקרה של ג'רמי גם לא צריכים לשלוט בו, כי אתה לא משלם מחיר על הדבר הזה. אני כן רוצה ששחקן יעלה לשחק ויאמין בעצמו כמו שג'רמי מאמין, שהוא יודע שהוא יכול לנצח כל משחק גם אם הוא בא אנדרדוג. השיטה שלנו מתאימה לו וגם האווירה, אז זה יסתדר".
כבר מזמן הפך קטש לאחד המאמנים הטובים בישראל. לא במקרה הוא קיבל את אימון הנבחרת, וגם באירופה החלו לשים אליו לב. הקמפיין המוצלח של ירושלים בליגת האלופות העלה את מניותיו והאתר הרשמי של המפעל פירסם עליו כתבה מחמיאה שבה הוא הוגדר כ"אחד המאמנים הטובים בליגת האלופות".
למרות שלפעמים נראה שהגיע זמנו של קטש לפרוש כנפיים ולאמן קבוצה באירופה, לטענתו זה אפילו לא מדגדג לו: "אני מרגיש שאני עושה אירופה עם ירושלים ואנחנו עושים את זה בהצלחה בשנתיים האחרונות. אני לא מתחבר למושג 'אזור נוחות' כי במהלך היום אני לא מרגיש כל כך נוחות. יש עליי הרבה אתגרים שאני צריך לעמוד בהם. יחד עם הנבחרת אני מרגיש שאני בשיא העשייה".
החוזה שלך בירושלים מסתיים בסוף העונה. תרגיש מאוכזב אם הוא לא יוארך?
"ברמה האישית מאנשים מסוימים לא, כי מסתיים חוזה ומערכת היחסים הייתה טובה, חוויתי חוויות מדהימות ויש פה הרגשה של בית. זו זכותם המלאה להחליט לאן הם רוצים לכוון את המועדון. זאת זכות לאמן פה. אני לא יודע מה יהיה, טוב לי כאן, אשמח להישאר במועדון הרבה שנים. בסופו של דבר צריכים לרצות שאשאר".
