בפברואר 2017, יאו מינג - היום בן 39 - נבחר פה אחד לתפקיד הנשיא השישי של התאחדות הכדורסל הסינית. עבור יאו, המושג "להיבחר" הפך כבר מזמן לדרך חיים, ויש מי שטוען שהנטייה לבחור בו התחילה הרבה לפני שהוא בכלל נולד.
גיבורים מחוץ למגרש - פרויקט מיוחד:
בספרו מ-2005, "מבצע יאו מינג: אימפריית הספורט הסינית", טוען העיתונאי והסופר ברוק לארמר שהוריו של יאו, שניהם כדורסלני עבר סינים מצטיינים שהקריירה שלהם נבלמה בשל מהפכת התרבות של 1966 במדינתם, שוכנעו להתחתן זו עם זה בכדי "לייצר" אתלט-על. יאו עצמו הכחיש ב-2015 את הסיפור הזה וטען שהתחיל לשחק כדורסל בגיל 9 "בשביל הכיף". בכל אופן, בין אם מדובר בזיווג משמיים, או מעט נמוך משם - מטעם הקיסר - דבר אחד ודאי: בנם היחיד של שני הענקים, שנולד במשקל חמישה ק"ג, יותר מפי שניים ממשקלו הממוצע של ילוד סיני, סומן כבר מילדותו ככדורסלן לעתיד. הוא קיבל טיפול, תמיכה וסיוע לשיפור הנתונים הפיזיים והיכולות המוטוריות, ובאופן רשמי יותר או פחות הוגדר בשלב מסוים כפרויקט לאומי בסין.
זה הצליח: כדי להתקבל בגיל 13 למועדון שנגחאי שארקס שבו עשה את צעדיו הראשונים בכדורסל המאורגן, הוא התאמן 10 שעות ביום. בגיל 16 הוא כבר החל לשחק במדי הקבוצה הבוגרת בליגה הסינית. ב-2002, בעונתו החמישית והאחרונה במדיה, בהופעה השלישית ברציפות בגמר הליגה ואחרי שני הפסדים, הוא זכה איתה באליפות סין, עם ממוצע פלייאוף פסיכי של 38.9 נקודות ו-20.2 ריבאונדים. הוא היה אז בן 21 וחצי.
משם, הדרך ל-NBA הייתה קצרה. בדראפט של 2002 יוסטון הפכה את הסנטר (2.29 מטר) לכדורסלן הראשון שמגיע לדראפט מחוץ לארה"ב ונבחר בו במקום הראשון. אחר כך הוא המשיך לרשום נקודות ציון של בחירה בו בכל מה שנוגע לאהדת הקהל - כמו הפיכה לשחקן הראשון אי פעם מחוץ לארה"ב שזוכה במירב הקולות למשחק האולסטאר, אליו נבחר שמונה פעמים ברציפות (כולל בעונת 2009/10, שאותה החמיץ במלואה בגלל פציעה). את הפרטים האלו אפשר כמובן לייחס גם לעובדה שההצבעות היו פתוחות לקהל הרחב בכל העולם בשילוב עם הפופולריות שלו בסין - הרי אם אתה פופולרי בסין, ובכן, אתה פופולרי מאוד, נקודה. אבל איך שלא מסובבים את זה, יאו מינג עשה לו הרגל להיבחר.
שיעור פרטי לשאק ובארקלי
ועדיין, קשה לומר שהכנסת האורחים לה זכה בארצות הברית הייתה חמה, בטח לא מצד כמה מהפרשנים. במהלך אחד הפאנלים בתחילת דרכו של יאו בליגה, צ'ארלס בארקלי התלוצץ על חשבונו באוזני שחקן העבר ועמיתו, הפרשן קני סמית'. הוא טען שיאו עדיין לא מוכן לליגה ושאם יצליח להגיע באחד ממשחקי עונתו הראשונה ל-19 נקודות, ציטוט, "אני אנשק לך את הישבן".
עברו רק שבעה משחקים עד שיאו אילץ אותו להתמודד עם האמירה הזאת, במשחק של 100 אחוזים מכל הטווחים ובסך הכל, כמו כדי להכעיס את סר צ'ארלס, 20 נקודות בדיוק. סמית' עצמו לא התלהב מהאפשרות שבארקלי ישלם את המחיר הנקוב בלשון ההתערבות, ומצא דרך אחרת לגרום לו לשלם: הוא דאג להביא לאולפן חמור קטן בשם קני, ובארקלי, איש שעומד במילה שלו, נישק את ישבנו.
בארקלי מנשק את ישבנו של החמור קני
עוד אחד שלא נתן לסיני הענק שום כבוד בתחילת דרכו ב-NBA, היה מי שנחשב אז לסנטר הדומיננטי ביותר בסביבה, ויש שיאמרו הדומיננטי ביותר אי פעם, שאקיל אוניל. בראיון טלוויזיוני לקראת המפגש הישיר הראשון בין יוסטון של יאו ללייקרס של שאקיל, הוא טען, בסגנון שכנראה לא היה מתקבל היום (עם כל הסלחנות כלפי החן והשובבות של שאק, שמתקשה עדיין להגות נכון את שמו של יאניס אנדטוקומבו), שליאו אין סיכוי מולו: "וונג ז'ו, או איך שלא קוראים לך, אתה רוצה לטעום קצת משאק? בוא לקבל את זה. אני מחכה לך", וקינח בחיקוי של חיית טרף קורעת בשר בשיניה. מחוץ למגרש, יאו הגיב לדברים האלו - ולהערות נוספות של שאק שלעגו למוצאו הסיני - בקלילות, עם חצי עקיצה, כשאמר ש"סינית היא שפה שקשה ללמוד". על המגרש, לא הייתה לו שום כוונה להתלוצץ.
ב-17 בינואר 2003 הגיע המפגש המיוחל, ולשאק ציפתה הפתעה גדולה. מרוב רצון להראות ליאו מי הבוס, דווקא הוא היה זה שיצא מהאלמנט שלו. כל שלושת המהלכים ההתקפיים הראשונים שלו מול הסיני הסתיימו בגגות של יאו עליו, ומנגד כל שלושת המהלכים הראשונים של הרוקי מולו בצד השני הסתיימו בסלים - כל אחד מרשים יותר מהשני. אמנם שאקיל סיים עם שורה סטטיסטית מרשימה יותר של 31 נקודות, 10 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, לעומת ה-10 נק', 10 ריב' ו-6 חסימות של יאו, אבל הסיני הבהיר את הנקודה, וחשוב מזה - ניצח את שאקיל ואת קובי בראיינט המנוח באותו משחק - 104:108 אחרי הארכה.
לא לקח עוד הרבה זמן עד ששאק למד להעריך את הכישרון של יאו, ואף הציב אותו ברשימה אחת עם כמה מגדולי הסנטרים בתולדות המשחק - פטריק יואינג, האקים אולג'ואן וכמובן, איך לא, הוא עצמו. "הוא לא יכול היה עליי", אמר כעבור שנים, "אבל נחשו מה? גם אני לא יכולתי עליו". יאו רשם באופן קבוע משחקים איכותיים במיוחד מול שאק. הממוצעים שלו במפגשים הישירים מול הדיזל היו 22.1 נקודות ו-10.3 ריבאונדים למשחק, לעומת ממוצע כללי בקריירה של 19 נקודות ו-9.2 ריבאונדים.
במהלך שמונה העונות שלו ביוסטון, תמיד היו כאלו שהתעקשו להמשיך לדבר על כך שהוא בעיקר גימיק שנועד לפתוח את השוק הסיני בפני ה-NBA - טענה שכמובן יש בה גרעין של אמת, שכן המשמעויות הכלכליות של הצטרפותו לליגה היו מסיביות. אבל האיש שמדורג במקום השני בכל הזמנים בחסימות במועדון, ובמקום השישי אי פעם בו בנקודות ובריבאונדים, היה בראש ובראשונה כדורסלן מחונן, ואדם בעל תעצומות נפש, שהצליח להחזיק על גבו ציפיות של מיליארדים, כולל של ראשי השלטון במולדתו.
יודע הג'יראף את נפש בהמתו
הגב עמד בזה, אבל כפות הרגליים, אגב, פחות. פציעות בכף הרגל ובקרסול ליוו אותו עוד מהתקופה בסין. לטענתו, יכולת הניתור שלו נפגמה בשיעור של בין 10 ל-15 ס"מ בעקבות שברים מהם סבל כנער. בשש העונות האחרונות שלו ב-NBA הוא החמיץ יותר מ-250 משחקים. ב-2011, אחרי שלא הצליח להתאושש מעוד פציעה באותו אזור, הוא הודיע על פרישה, עוד לפני גיל 31.
כשפרש, הוא היה השחקן הגבוה ביותר הפעיל ב-NBA, והוא עדיין במקום השלישי בכל הזמנים בקטגוריה הזו, יחד עם שון בראדלי. דבר אחד בטוח: גם כשיורדים אחורה עד המקום העשירי, הוא עדיין השחקן הטוב ביותר ברשימה המתנשאת הזו, כשרק הוא וראלף סמפסון (2.24 מטר, גם הוא מיוסטון) נכנסו ממנה להיכל התהילה.
במהלך הקריירה יאו גייס מיליוני דולרים למטרות צדקה שונות - החל במלחמה במגפת הסארס, דרך תמיכה בילדים ממשפחות עניות בסין ועד תרומת מיליונים לשיקום העיר סצ'ואן אחרי רעידת האדמה ממנה סבלה. למעשה, גם ברכישת שנגחאי שארקס, קבוצת נעוריו, אותה השלים בשנת 2009, ניתן לראות מעין פעולה פילנתרופית, שכן המועדון היה שרוי אז בחובות כבדים.
לאחר הפרישה הוא נרשם ללימודי כלכלה וניהול בשנגחאי, ועשה זאת בתוכנית מיוחדת כשהוא לומד בעיקר דרך הרצאות פרטיות באחד על אחד, כדי להימנע מלהוות הפרעה להתנהלות הקמפוס. לא בטוח שהחיים הסטודנטיאליים דיברו אליו, כי לקח לו שבע שנים להשלים את התואר בכלכלה. מה שכן משך אותו במהלך השנים האלה הוא הירתמות מרשימה למען הצלת חיות בר, בעיקר פילים וקרנפים. אולי עובדת היותו ג'ירף סיני נדיר היא שדחפה אותו לכיוון הלא צפוי הזה, עד שנבחר לתפקידו הנוכחי, כחלק מהניסיון לחולל רפורמה בכדורסל הסיני שנוהל עד לאחרונה על ידי גורמים ממשלתיים. אם להסתמך על ניסיון העבר שלו כפורץ דרך, יאו יפלס גם את השביל הזה בהצלחה.
